נחוצה חשיבה אחרת

ה-"פצצה" שהוטלה בסוף השבוע כבשה את הכותרות הראשיות בעולם. אין מדובר בעליית ההסתברות למלחמה עם איראן, במלחמה העקובה מדם בסוריה או בהתמוטטות הכלכלית האפשרית של יוון וספרד, אלא בפסיקה של בית משפט בקליפורניה לפיה סמסונג (Samsung) תשלם לאפל (Apple) פיצוי של יותר ממיליארד דולרים בגין הפרת זכויות בפטנטים.

ואמנם, לא מדובר בעניין של מה בכך, אלא בפסיקה שהשלכותיה רבות ומציבות את הפרשה כולה רחוק מקו הסיום שלה. מלחמת הקניין הרוחני עוד תעסיק אותנו רבות.

ההתנגשות בין שתי הענקיות היא רק קצה הקרחון המסוקר יותר של שרשרת תביעות ביניהן ושל מלחמת פטנטים מתעצמת בין כלל השחקנים בענף טכנולוגיית המידע. רק יממה קודם לפסק הדין בקליפורניה הכריע בית משפט בדרום קוריאה בתביעה אחרת בין אפל לסמסונג והחליט ששתי החברות הפרו הדדית פטנטים, האחת של רעותה. לפני חודש דחה בית משפט בבריטניה תביעה דומה של אפל. גם בגרמניה, הולנד ואוסטרליה נדחו התביעות משני הצדדים – ושם כברו הוגשו ערעורים על ההחלטות. תביעות בעניינים דומים הוגשו גם לבתי משפט בצרפת וביפן.

פטנטים מעוגנים בחוק ולכן חייבים לכבדם. טים קוק, מנכ"ל אפל, ניצל זאת היטב בתגובתו המהירה על פסיקת בית המשפט בקליפורניה. "אנחנו קדים קידה בפני חבר המושבעים, ששלח מסר שגניבה היא מעשה לא ראוי", אמר.

אולם, הגיע הזמן לשקול מחדש את החוקים המיושנים בתחום הפטנטים ואולי לשנותם או לוותר על חלק מהם. זה לא דיון פשוט, ברם אין צורך להתמקד בפגיעה בזכויות השמורות אלא בשאלה היותר עקרונית: האם הגנת הזכויות במתכונתה הנוכחית מוצדקת מעיקרה. קשה לחלוק על העובדה שלפטנטים תפקיד משמעותי בעידוד המאמץ וההשקעה בפיתוח הטכנולוגי, אולם האם אין שכרינו יוצא בהפסדנו?

שיטת הפטנטים השמרנית מקפלת בתוכה בעיות קשות. הפטנטים הטכנולוגיים הולכים ונצברים בכמויות מדהימות אצל הענקים הכלכליים, שמעצימים את כוחם ומקטינים את התחרות. הרי אפל היא לא חברה אומללה שסמסונג גזלה ב-"שוד" הפטנטים שלה את פרנסתה. למעשה, חרף אותו "שוד" הגיעה אפל השבוע לשווי החברה הגדול בהיסטוריה שלה – 600 מיליארד דולרים. בנוסף, סך המזומנים שיש בקופה שלה עומד על כ-120 מיליארד דולרים, שמתרבים בקצב מטורף.

בקרב הענקיות בענף, אפל היא החברה הפחות פתוחה כלפי לקוחותיה. היא הפכה את עשייתה לגן סגור שכל צעד בשביליו כרוך בתשלום נוסף. הדבר האחרון שנחוץ הוא הגברת כוח המונופול שבידיה, באמצעות מנגנון הפטנטים.

חשובה גם סוגיית הסטנדרטיזציה. ראוי לתחרות מבורכת שתתמקד באיכות ובמחיר. היצמדות יתירה לחוקי הפטנטים תגרום בוודאי לשונות גדולה יותר בין המוצרים המתחרים, כאשר כל יצרן ילך במופגן לכיוון שונה, ולו באופן מלאכותי ומיותר. חוסר היכולת לחקות והאילוץ להמציא מחדש יוביל לכך ששיטות העבודה עם מכשירים יהיו שונות, הסמלים והמנגנונים נבדלים וההתחברות והממשקים יהיו קשים יותר. יתרונות הגלובליזציה עלולים להיפגע, בעת שכולם מנסים להתחבר יחדיו ובקלות מרבית. זאת, בעוד שרשתות האינטרנט והסלולר חובקות עולם ומלואו ומתחברות ביניהן וצריך להסיר כל מכשול מדרכן.

ראוי גם לשים לב להשלכות המעשיות של היסטריית הפטנטים וקידושם. ברחבי העולם רשומים עשרות מיליוני פטנטים שיותר ויותר מהם עוסקים בטכנולוגיית המידע, בהגדרתה הרחבה. הפטנטים יורדים לפרטים זעירים, ברזולוציה שקשה לעקוב אחריה. טלפון חכם, למשל, עשוי להיות קשור לרבבות פטנטים, ואף למעלה מכך. לכל מדינה חוקים משלה בתחום זה והיא נשענת על מערכת שונה לרישום ומעקב, כאשר תהליכי הרישום ארוכים ויקרים מאוד, ודווקא הם מדכאים מראש חלק ניכר מהרעיונות שצצים במוחות פוריים, אך חסרי גב כלכלי. יש לא מעט חברות שמחזיקות בפטנטים דווקא בכדי לדכא התפתחות מסוימת. והכי חשוב, הפטנטים מייקרים משמעותית את המוצרים. נקודת הכובד תעבור בשנים הקרובות למדינות המתעוררות, שאינן בדיוק שדה הפעולה הנוח לחסידי שיטת הפטנטים.

די בנקודות שהועלו כאן כדי להצדיק חשיבה מחדש בנושא, שהינו חיוני. הדבר האחרון שמתאים לענף ה-IT הדינמי הוא דבקות חסרת רציונל בדפוסים ישנים. קיימות סיבות טובות ביותר לבחון את העניין בצורה עדכנית, מתוך כוונה מוקדמת לזעזע את שהתאבן. גישת האיפכא מסתברא בה נקטתי גם הפעם יכולה לשרת היטב את המטרה החשובה הזו.