פגיעה ביטחונית או חיזוק הדמוקרטיה?
המסמכים הצבאיים שפרסם אתר wikileaks נראים ליונתן קורפל כסוגיה עקרונית מעניינת
אתר ההדלפות האינטרנטי wikileaks.org הדהים השבוע את העולם, כאשר פרסם יותר מ-75,000 מסמכים של הצבא האמריקני בנושא המלחמה באפגניסטן. המדובר בדו"חות שנכתבו על ידי חיילי וקציני מודיעין ואשר עוסקים ברובם במבצעים צבאיים אך גם בפרשיות שחיתות באפגניסטן ובפגישות עם גורמים פוליטיים. בכדי להעצים את האפקט, דאג האתר להעביר במקביל את החומר לשלושה עיתונים: הניו-יורק טיימס, הגארדיין הבריטי ו-דר שפיגל הגרמני. הפרסום המהדהד נעשה בכל העיתונים ובאתר בו זמנית, ביום א' האחרון.
האתר גם הודיע כי עיכב זמנית פרסום של 15,000 מסמכים נוספים שכאלה, הנמצאים בבחינה בכדי למנוע פגיעות ביטחוניות. בלחיצת כפתור יכול כל גולש להוריד לעצמו את החומר בהיקף של 75 מגה-בייט. תגובת הממסד האמריקני הייתה היסטרית למדי. צפו ועלו טענות על חשיפת סודות צבאיים, גרימת נזק מדיני וכדומה. הנשיא, ברק אובמה, קבע, כי הפרסום מסכן חיי החיילים. בבלוגים מסוימים הובעה תרעומת כנגד הפרסום והפעולה תוארה כבגידה במולדת. ישראלים, מדרך הטבע, מתקשים לקבל התנהגות שכזו.
wikileaks נוסד לפני כ-3 שנים ושם לו למטרה לחשוף מעשים לא ראויים של גורמי שלטון ותאגידים גדולים. את המסמכים והידיעות מעבירים אליו עיתונאים, מדליפים ואקטיביסטים למיניהם. כל אלה זוכים להגנה מרבית ולהסתרת המקורות. המדליפים נותרים אנונימיים גם כלפי האתר.תשתית האינטרנט יוצרת אפשרות קלה וזמינה להדלפת מידע, שלעיתים לובשת מימדים מפלצתיים. מוביל האתר הוא האוסטרלי ג'וליאן אסטאנג'. באמצעות כמה עובדים בודדים הוא מקיים אתר שצובר תהודה עולמית מרקיעה.
במסמכים שנחשפו השבוע היו גם דו"חות פיננסיים של כת הסיינטולוגיה בבריטניה, פרופילים שהכינה שגרירות ארה"ב על מנהיגים באיסלנד, דווחי משלחת האו"ם בקוסובו על שחיתות מקומית וכן הלאה. אפשר להיכנס לים המסמכים המצטברים לפי חלוקה של ארצות. במדור ישראל תוכלו למצוא למשל בסיס נתונים סודי של משרד הביטחון שלנו אודות כל ההתנחלויות הבלתי חוקיות. לגבי אחת הסוכנויות הבינלאומיות בעזה, מסמך העוסק בחקירת מקרה של כפיה מינית.
מניעה את האתר האידיאולוגיה, כי האזרחים זכאים לדעת האמת לגבי מי שקובעים את חייהם. לטענתם, הם כבר הביאו בחשיפותיהם לשיפור התנהגות ממשלים. לא מעט תביעות הוגשו כנגד האתר, אולם כנראה שרובן ככולם נהדפו בהצלחה. מחד, ניצול פנטסטי של כוח האינטרנט למטרה חיובית לכאורה. מאידך, אין ספק שחשיפת מידע עלולה להתדרדר לכדי פעילות לא אחראית שעלולה לסכן אינטרסים חוקיים ואפילו חיוניים. יכולה להיווצר כך במה לתופעות מגעילות של חיסולי חשבונות אישיים ורכילות זדונית.
בחזרה למקרה שלנו. אינני מתיימר להתמצא בסודות הצבאיים האמריקניים. אין ספק, כי אסור לחשוף סודות ביטחוניים, לכן בדיוק יש חוקים. מי שעובר על החוק ומסכן אחרים, ראוי שיישפט ויכלא. מאידך, ככל שנוקפות השנים, מתברר שהאמונה העיוורת בממשלים וממסדים עלולה להיות מסוכנת. החיים מלמדים, כי ההנחה שמנהיגים עושים רק טוב וחסד, הנה הרבה פעמים תמימה. לכן חשובה היכולת לפרסם בפרהסיה עוולות שמנסים להסתיר מהאזרחים.
מסכימה עם ההתלבטות כפי שמציג הכותב בין שני הכוונים בעיה אמיתית
למה תמיד כותבי טורים בכל העתונים מנסים להיות יפי נפש גם כאשר מדובר בפגיעה במדינתם ומדובר דוקא באנשים חכמים לכאורה
קרני השמש מטהרות כבר נאמר מזמן
האם חסרות דוגמאות שפרסום של סודות כביכול מנעו מעשים לא טובים של השלטונות. למשל ווטרגייט. אז על מה הויכוח? מי יגן על האזרחים אם בעלי המצפון יושתקו?
זכות הציבור לדעת אינה עולה על חשיבות ביטחון הציבור. לדעתי, יש להעריך את גודל הנזק הבטחוני שנגרם ולהעמיד לדין את המפרסם, באם ימצא, לפי חומרת מעשיו. אין מנוס מהשימוש ההולך וגובר ברשת לשיתוף מידע- כל סוג של מידע. אם הזמן יותר מידע יזרום מכיוונים הולכים וגודלים. הציבור ידע הכל מכל. הגישה תהיה בלתי מוגבלת לרעבי הידע ובעלי הכוח יאלצו לרסן פעולותיהם. המשטר יחלש. הממשל יחלש. כוח הציבור יעלה. אנרכיה!
על הרקע הזה החלטת ממשלת ישראל לחסום את מסמכי 1948 לעוד 50 שנה נראית כמו בדיחה אנכרוניסטית מתאימה לממשלה ההזויה הזאת.
בשום פנים אי אפשר להרשות אי שקיפות. החיים כיום מורכבים ומהירים מאדץ המנהיגים יכולים בקלות לעשות קטסטרופות לרעת הציבור מבלי שהוא יבין. הכל צריך להיות שקוף במגבלות החוק. כל הכבוד!!!!
אני חושב שלפירסום מסמכים מהסוג המדובר בכתבה אין דבר וחצי דבר עם עקרון הדמוקרטיה. זהו אנכרוניזם במיטבו.
אין יותר סודות!
קודם כל יש את זכות הקיום. זה אומר קודם כל ביטחון. בכדי לקיים ביטחון צריך למנוע גילוי סודות. זאת דעתי עם כל הכבוד ליפי הנפש
הסוגיה מתקיימת גם מחוץ לאינטרנט אבל האינטרנט מחדד ומעצים אותה לנוכח מהירות הפירסום שמאפשר והפריסה האינסופית.