הפראיירים רק מתחלפים

בשבוע האחרון של 2010 החל התהליך החדש של רישום שמות מתחם בעברית. עד לאחרונה, כידוע, היו שמות האתרים בעולם כולו מאויתים באנגלית. בעקבות מאבק ממושך של ארצות שאינן משתמשות באותיות לטיניות, החליט הארגון הבינלאומי ICANN לאפשר שימוש בשפות השונות. הכוונה היא לאפשר גלישה נוחה לאתרים, גם למי שהאותיות הזרות אינן נהירות לו. כעת זה גם כאן, בארץ ציון ירושלים. למשל: co.il.בזק. למרות הבשורה החיובית, מהלך הרישום כאן התנהל בדרך שמעלה כמה וכמה סימני שאלה.

העיתונים, מהדורות החדשות בטלוויזיה ואתרי האינטרנט, מלאו דיווחים בנושא וכבר הכתירו גיבור חדש: יוני צביק. המדובר בצעיר שהצליח לרשום את שם המתחם co.il.סקס. לדבריו, קיבל כבר הצעות מחיר רבות, הגבוהה שבהן עומדת על 70 אלף שקלים. אין ספק שרווח כה גדול בתוך ימים ספורים ובהשקעה אפסית, הנו מרשים. כל סיפור שכזה מכניס למעגל המשקיעים בתחום שמות המתחם, אזרחים תמימים רבים. חשוב להסביר כאן, כי מדובר ביוצא מן הכלל, שאיננו מעיד על התמונה הכוללת. כולם אמנם מכירים את הסיפורים הנוצצים: Sex.com החליף ידיים בנובמבר 2010 תמורת 13 מיליון דולרים. עוד שישה שמות מתחם החליפו ידיים בשנה החולפת תמורת סכום גבוה ממיליון דולרים. אולם, אלה הישגים של מקצוענים יחידי סגולה. המצב בכללותו שונה לחלוטין.

נכון לשבוע הנוכחי, מספר שמות המתחם בתוקף, עם חמש הסיומות המובילות בעולם, עומד על כ-125 מיליון. כשלושה רבעים מכמות זו הנם מתחמים עם הסיומת com. אם נתמקד, למשל, בסיומת פופולארית זו, נגלה, כי הרוב המכריע של הכתובות הללו איננו משרת שום אתר פעיל. הן נרכשו בידי מי שמתכוונים למכרם הלאה. אבל לרושמים המאושרים אין תמיד נחת. עד כה כבר מעל 300 מיליון שמות מתחם עם הסיומת האמורה נזנחו ולא חודשו על ידי רושמיהם, שציפו בוודאי בעת הקניה לרווח מהיר. ביום הראשון של השנה הנוכחית נרשמו אמנם מעל 46 אלף שמות מתחם חדשים, אולם מנגד נזנחו מעל 53 אלף שמות. מי שרשם מתחמים אלה בזמנו, הגיע למסקנה שאין טעם להמשיך ולשלם עבור חידוש ההרשמה לשנה נוספת.

חלומם של משקיעים אלה נגוז. ביקור באתר sedo.com, גדול האתרים למכירת החזקה בשמות מתחם, תחשוף אתכם לשישה מיליון ורבע כתובות שמוצעות למכירה. המספרים שם הולכים ורבים. רוב החונים שם לא יזכו אפילו להצעה מעליבה. בעליהם יזנחו אותם בסופו של דבר. אין ספק שיש מי שמרוויח בענף זה. יש גם מרוויחים במניות ובחיפושי נפט. כמו בכל תחום המבינים המקצוענים לעיתים מרוויחים, החובבים מפסידים בקלות כסף שהרוויחו בעבודה מיגעת. ההצלחה היא קודם כל של חברות הרישום. הם גובים על כל שם חדש וכן מידי שנה על חידוש ההחזקה בו. מידי פעם משוחררות לחלל הקיברנטי סיומות חדשות ועסקי הרשמים פורחים, הפראיירים תמיד נמצאים, הם רק מתחלפים.

בבלוג "חופש החיפוש", המצוטט ב-nana10, מתפעל אורי ברייטמן מכך שפעילים זריזים הצליחו לרשום שמות מתחם עבריים עם שמות כגון פייסבוק, גוגל, יו-טיוב, גלובס, וואלה, מאקו, כלכליסט ועוד. הרעיון הזה של תפיסת שמות מתחם בעלי משמעות, הנה פן נאיבי אופייני נוסף אצל מתחילים בראשית דרכם. המדובר, ברוב המקרים, בעסק כמעט אבוד מראש. לרוב החברות יש רישום של סמל מסחרי המונע מאחרים להשתמש בשמם, וזה כולל כמובן גם שם אתר. אין ספור מקרים שכאלה נדונו בבתי משפט ברחבי העולם ובכלל זה בישראל. התוצאה השכיחה הנה חיוב הרושם הזריז לוותר על הישגיו לכאורה. למעשה, אין צורך בכלל להזדקק לבית המשפט. די לבעל השם המקורי לפנות אל הארגון המפקח על הרישום ולשכנעו וזה פשוט יעביר את הרישום לאותה ישות.

אמנם ידועים מקרים שבהם חוטפי רישום שמות זכו לתשלום נדיב, כמו אולי במקרה אובדן שם המתחם של גוגל (Google) בגרמניה, שתיארנו כאן במדור לפני ארבע שנים בדיוק. אז, על פי השמועה, שילמה גוגל עבור השבת שם האתר, שאבד בגלל אי הקפדה על חידוש הרישום. אם אכן קיבלו החוטפים תשלום, זה אך ורק מתוך עניינה של חברת הענק שלא להשבית האתר אפילו לכמה ימים עד שיתברר הסיפור. אולם מדובר בנטילת סיכון אדיר. חובבן נלהב שכזה עלול למצוא עצמו לנוכח תביעה שיגישו נגדו עורכי הדין החמדנים של החברה הנגזלת. תביעה שתותיר אותו חסר נשימה, מעצם הסכומים שינקבו בה.

באותו בלוג מפרט ברייטמן רשימה ארוכה של שמות מתחם עבריים יוקרתיים ומבוקשים יחסית שנרשמו על ידי הקרובים לצלחת. מדובר בעיקר בבעלים ומנהלים של חברות פרטיות, המהוות רשמיות מוסמכות לשמות מתחם באיגוד האינטרנט הישראלי. רישום של שם מתחם איננו יכול להיעשות ישירות באיגוד, אלא באמצעות חברות רישום שכאלה. את ההתקשרות עם אלה, התנה האיגוד בכך שהרשם או מישהו מטעמו או מי שקשור עמו, יימנעו כולם מרישום שמות מתחם. ההנחיה הנה מפורטת וכוללת הגבלות נוספות. כל אלה לא הרתיעו את אותם אנשים מלרשום בעצמם שמות מתחם. אפילו לא טרחו להשתמש באנשי קש. תופעה זו מוכרת לעוסקים בתחום, גם בארצות אחרות, אולם כאן הכל נעשה בריש גלי, כאילו אין דין ואין דיין. התנהגות זו איננה מותירה הרבה הזדמנות לחובבנים עם העיניים הבורקות.

מעבר לכל עולה השאלה, בשביל מה בעצם צריך שם מתחם בעברית. ככל שנוקפות השנים קשה להניח שיש הרבה גולשים שלא מסוגלים להקליד כמה אותיות באנגלית. השילוב של אותיות עבריות מונע כניסה של מי שגולש מחו"ל, שם כידוע המקלדות אינן מכילות אותיות בשפתנו. השילוב המוצע בין ראשית באותיות עבריות וסיומת באותיות לועזיות מחייב החלפת כיוון הכיתוב במהלך ההקלדה, מה שמקשה על הגולשים שממהרים כדרך קבע. אמנם בעתיד מדובר גם על סיומת בעברית, אבל בינתיים זה איננו המצב. שמות אתרים בעברית, בוודאי כאלה משולבי שפות, עלולים להיתקל בבעיות במנועי החיפוש. עלול להיות  קשה יותר, לטפל בקידומם של אתרים כאלה ברשימת תוצאות החיפוש.

לסיכום, כלל ועיקר לא ברורה חיוניות שיטת הכתובות החדשה. בוודאי שאין הצדקה להיסטריה של רכישת שמות, מכל הבא ליד. על המשתלטים על שמות מסחריים רשומים של חברות, לשקול היטב צעדיהם בטרם יעמדו בפני תביעה מביכה. הכי חשוב, להישאר מפוכחים. יהיו כמה מרושמי השמות החדשים שירוויחו מן העניין. רובם יצאו מהפרשה עם מפח נפש.