אתגרי ה-Big Data וחוסר המודעות של הארגונים

ה-Big Data הוא באזז חדש יחסית, שנועד להציף בין היתר את אחד האתגרים היותר מורכבים שעומדים כיום בפני המנמ"ר – האפשרות להעמיד לרשות הארגון כלים לאיסוף מידע ממקורות שונים, לניתוח אופטימלי של המידע ולייצור תמונות מצב שמתאימות לדרגים השונים בארגון.

במידה מסוימת, נתפס ה-Big Data כ-BI החדש, הדור החדש של מערכות שמשמשות בעיקר את הדרג הניהולי, מחלקות אנליטיות ומנהלי שיווק בארגונים. בדור הישן של BI, במהלכו שיא הטכנולוגיה היו הקוביות שהתרוצצו על המסכים של המנהלים הבכירים (בעזרתן הם שלטו יותר טוב על הארגון), המציאות התחרותית הקשה הכתיבה דרישות סף גבוהות יותר מצד המנכ"לים. עתה, הם רוצים לדעת הרבה יותר, לקבל תשובות מהירות על שאלות מורכבות שדורשות גישה למערכות מידע ומערכות ניתוח, ובעיקר יכולת איסוף ועיבוד מידע במהירות. ה-Big Data מזכיר לנו, כי המידע שהארגון צריך לעבד הוא מבוזר ועצום, והאתגר הוא כיצד ללכוד ולהפוך אותו לבעל תובנה מסוימת לארגון.

המציאות החדשה החזירה את הכדור לשולחנו של המנמ"ר. היכולת לטפל ב-Big Data הפכה לאחת המשימוות היותר מורכבות שהועמדו בפניו, והלחץ מלמעלה רק הולך ומתעצם. אולם סקר עדכני שערך השבועון InformationWeek גילה, כי בדרך לחיפוש הפתרונות שבויים הארגונים בשורה של אמיתות, שבמקרה הטוב הן חצי נכונות – ובמקרה השכיח לא היו ולא נבראו. במילים אחרות, מדובר שקר עצמי שהארגונים משכנעים את עצמם, דבר שגורם להם לא להיכנס לתחום בצורה הנכונה.

החלק הראשון של הסקר מיפה את המצב בארגונים, ושאל את המנמ"רים כיצד ה-Big Data בכלל משתקף בארגונם. השאלה הראשונה שנשאלה היא מהי קבוצת המשתמשים הדינמית בארגון שלך שמשתמשת בכלי ניתוח אנליטים. 39% השיבו, כי המשתמשים הכבדים הם עובדי המחלקות האנליטיות, ו-32% אמרו שהמשתמשים הכבדים הם מנהלים בכירים במחלקות השונות. רק 31% הצביעו על משתמשים חכמים, והאחרים הצביעו על מחלקות של מערכות מידע ומשתמשים מחוץ לארגון.

שאלה אחרת שנשאלו המשתתפים בסקר היא, עד כמה אתה מעריך שהארגון שלך יעיל מספיק באשר לזיהוי מידע קריטי והיכולת לנתח אותו נכון? 38% השיבו, כי היעילות היא סבירה עד כדי מתונה, וכי יש הרבה מה לשפר. לעומתם, שליש מהמשיבים סבור שהארגון יעיל מספיק, ואילו האחרים הביעו שביעות רצון מוגבלת ביותר. שאלה נוספת היתה, האם לאור הבאזז הגדול של ה-Big Data, ארגונים מתכננים להטמיע כלים אנליטיים המתאימים לכך? על שאלה זו השיבו 44% מהמשתתפים בסקר בשלילה, ו-41% אמרו שהם עדיין לא יודעים. רק 15% השיבו בחיוב.

העובדה הזו הובילה את מתכנני הסקר לשלב השני, שהמסקנה שלו היא פשוטה: הדרך למציאת פתרונות ל-Big Data עוברת דרך חוסר מידע, חוסר מודעות והרבה מאוד הנחות יסוד לא נכונות. כך, למשל, ארגונים סבורים שהם יודעים בדיוק כמה מידע הם צורכים ולכמה הם זקוקים, בעוד שלרבים מהם אין שום כלים אמיתיים למדידת אלמנט זה. אחרים חיים באשליה שהמידע שיש בידם הוא מספיק טוב, והם בכלל לא מבינים למה צריך Big Data. זאת ועוד, יש שחושבים, כי הפתרון ל-Big Data זה פשוט להוסיף עוד ועוד כלים – לשמחתם של ספקים לא מעטים. ישנה דעה רווחת נוספת שלדעת עורכי הסקר היא שגויה – הפתרון ל-Big Data הוא במערכות אחסון מתמחות, מה שכמובן נותן פתרון חלקי בלבד. עקרון ההדחקה וחוסר הרצון להכיר במציאות מוביל לתשובות מעוררות תהיות נוספות, כגון "יש לנו Big Data שנעשה על ידי חלק מהאנליסטים שלנו, כל זאת מבלי להצטייד בכלים הנכונים".

השורה התחתונה: הגיע הזמן שמנהלי מחלקות מידע בארגונים יישירו מבט ויודו, כי הטיפול בניתוח אנליטי של המידע בארגון שלהם לא נעשה בצורה החכמה ביותר. הדרך להתנהלות חכמה מתחילה בפרידה מכל מיני אקסיומות שגויות, ולראות את המציאות כפי שהיא.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים בנושא? הירשמו עכשיו לוועידת Big Data 2012 של אנשים ומחשבים