האמנם הווירטואליזציה משתלמת?

הווירטואליזציה הפכה לדייר קבע בכל רשת מיחשוב ארגונית, ולא רק בדטה סנטר – אמר ניר ארן, מנכ"ל אקסס ליירס (Access layers), ברב שיח שנערך בבית מערכת אנשים ומחשבים לקראת כנס Virtualization 2012. במילים אחרות, הווירטואליזציה כבר הפכה להיות חלק משגרת התשתיות בכל ארגון, ובדומה לכל הרגל –  גם כאן עולה שאלת ה-ROI והאם זה חסכוני לארגון.

לדעת מאיר אדלר מ-CA, התשובה היא שווירטואליזציה היא דבר טוב ונוח לארגון, אבל לא בהכרח חסכונית. זו נקודה שלא מרבים לדבר עליה, בוודאי שלא במפגש בו רוב הדוברים בו הם ספקי פתרונות והטעמת וירטואליזציה, אולם גם הם מודעים לבעיה בדבר. הבזבוז הזה נובע דווקא מקלות והפשטות של יישום הווירטואליזציה: בעבר, הוספת שרת חדש היתה כרוכה בתהליכים ארוכים ביותר, כולל הקצאת משאבים לא קטנים, בעוד שהיום זוהי פעולה פשוטה וכל איש IT יכול להתקין שרת וירטואלי ולאפשר פעילות ענפה ברשת הארגונית.

דא עקא, פשטות הדברים הובילה לשתי בעיות: האחת, אינפלציה של שרתים בחדרי המיחשוב של הארגונים או בחוות השרתים המאכסנות אותם. כולנו יודעים שמה שבא בקלות, גם מבוזבז בקלות. מצטרפת לכך השחיקה המתמדת במחירי השרתים על ידי היצרנים המובילים, ומתקבלת הנוסחה לכאב ראש אחד גדול למנהלי התשתיות. ארן ציין אלמנט נוסף לבעיה זו: בגלל הקלות הבלתי נסבלת של היכולת להוספת שרתים, נוצרו גם לא מעט אתגרי אבטחה. כך, היכולת להקים יחידה וירטואלית בלחיצת כפתור, אשר מדלגת על מספר גורמים שתפקידם להיות שומרי הסף, פוגעת בארגונים.

האתגר השני שנוצר כתוצאה משגרת הווירטואליזציה היא עניין הרישוי. החברות הגדולות שמספקות פתרונות וירטואליזציה, בראשן VMware, מציעות שירות על בסיס רישוי. כאשר מתחילים להתעסק עם רישוי, הלקוח, הצד של מנהלי המיחשוב והתשתיות בארגונים – תמיד מפסיד. אנחנו מכירים את זה מעולם הדסק טופ, מערכות ההפעלה והניהול של המשרדים, שמבוססות על רישוי על כל עובד בארגון.

הקונפליקטים מתחילים לצוץ כאשר רוצים ליישם את הסביבה הוירטואלית של יצרן זה או אחר לאפליקציות ארגוניות מגוונות, החל מאחסון דרך ERP, עבור ב-BI וכן הלאה. טעה מי שחשב שהקמת שרת וירטואלי בלחיצת כפתור תפטור אותו מעיסוק עם רשיונות. החברות הגדולות בשוק גובות פרמיה גבוהה עבור כמעט כל יישום, סופרות היטב את מספר המשתמשים ומעסיקות לא מעט אנשים בבקרה ובבדיקה מעמיקה לכל רוחב הארגון. אמנם יש אלטרנטיבה בתפיסת העולם של רישוי, בדמות מתחרים חדשים שקמו מול WMware ואורקל (Oracle), אבל הם עדיין לא דומיננטיים. בסופו של יום החשבון מוגש למנהל המיחשוב בארגון, ששואל לפשר ההוצאות. הרי אמרו לנו שווירטואליזציה חוסכת כסף ומייעלת את ה-IT – והנה התוצאות, הכוללות גם את חשבון החשמל של הדטה הסנטר, מצביעות על מציאות שונה.

התשובה לשאלות אינה חד משמעית, אולם יש לציין שזה בהחלט מפתה ללכת לכיוון הצרכני ולקרוא לכל מנמ"רי העולם להתאחד, במטרה ללחוץ על יצרני הווירטואליזציה להוריד מחירים לאלתר. כל זמן שהווירטואליזציה נכנסת לשגרה, אפשר לקבוע שמהלך זה יגיע ממילא. אבל יש פן אחר של הנושא – העלאת רמת השירות הפנים ארגונית, מבית המנמ"ר אל הלקוחות הפנימיים. וירטואליזציה מאפשרת חשיפה רבה מאוד של שירותים, מחייבת מידה רבה של שקיפות ומביאה לזמני תגובה מהירים ביותר לכל דרישה שבאה מכיוון הביזנס. או במילים אחרות: היא הופכת את החיים בארגון מרובה פלטפורמות מיחשוב לקצת יותר קלים.

אגב, גם לאתגרים אלו יש פתרונות תהליכיים. CA, למשל, מסתכלת על הווירטואליזציה כעוד רכיב בסיפור שהם מספרים כבר שנים – ניהול נכון של כלל התשתיות, עם היבטים של שו"ב ועוד. מאז ומעולם ניהול התשתיות בארגון היה חור שחור, שרבים לא ידעו איך להתמודד איתו. הפתרונות שצצים בשנים האחרונות מכילים את הווירטואליזציה כחלק מהבעיה, אולם הכלים שהם מציעים, הם הפתרון של אותה משוואה.

ובחזרה לעניין הווירטואליזציה שבשיגרה: חובה מדי פעם לעצור ולבדוק, איך אפשר להפוך אותה לא רק לכלי שמשפר את רמת השירות אלא גם לא זולל הרבה כסף לארגון.

מתעניינים בווירטואליזציה? הירשמו לכנס 2012 Virtualization של אנשים ומחשבים