יש תקווה לשינוי

מערכת היחסים בין השלטון המקומי לבין הממשלה מעולם לא היו אידיאליים. במדד של יחסי אהבה-שנאה, נראה כי קו השנאה תמיד היה עבה יותר. המצב לא שונה בהרבה בכל מה שקשור למערכות המידע והמיחשוב ברשויות: ככל שהטכנולוגיה התקדמה, המשקל של מערכות המידע ברשויות הגדולות הלך ונעשה מרכזי יותר. ההוכחה לכך היא שרק השנה הואיל בטובו משרד הפנים להכניס את מקצוע המנמ"ר ומה שמסביב לו לספר התפקידים הרשמי של השלטון המקומי – דבר שלא היה קיים מאז קום המדינה.

במציאות של היום, כפי שנוכחנו לגלות היום (ב') בכנס Municipal IT 2013, אין ראש עיר ברשות גדולה ברחבי הארץ שיכול להעלות את דעתו, כי הוא יכול לתפקד ללא מנמ"ר וללא מערכות מידע. הטכנולוגיה חשפה את ראשי הערים לדרך בלתי אמצעית לקשר עם האזרחים. המנמ"רים החלו להפנים שהם מהווים את החזית הראשונה של האזרח במפגש עם הממשלה. הרשות בעיני האזרח היא הממשלה, וראש העיר אחראי לכל בעיה של התושב. בניגוד לשרים וראשי ממשלה, שמוקפים בעוזרים ומאבטחים, ראש העיר חי קרוב יותר למצביעיו, לרוב בתור העיר אותה הוא מנהל – ועליו לתת תשובות מספקות אחרת לא ייבחר בשנית. במקביל, בירושלים, החלה הממשלה להריץ את ממשל זמין, שמטרתו להנגיש את פעולות הממשלה לאזרח ולחסוך לו את המפגש הלא נעים עם פקידי הממשלה. הבעיה היא שכאשר אזרח רוצה לבצע פעולה מול הרשות שהממשלה היא הקצה שלו, הוא עדיין לא יכול לעשות זאת בפעולה אחת. הקו הישיר בין הממשלה לרשויות עדייין לא עובד ולא מתפקד.

בשני העשורים האחרונים נעשו אינספור נסיונות לחבר בין מערכות המידע של הרשויות לאלו של הממשלה. נכון ל-2012 לא היתה התקדמות ממשית. הופעתה של כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי, יצרה זיק של תקווה, אולם יש לזכור שהיא אינה יכולה לתת מענה לשנים של היעדר עשייה פיזית. מתווה הפעילות מבוסס על דיון שהיה בוועדת המדע והטכנולגיה של הכנסת, בראשותה של חברת הכנסת רונית תירוש. בעקבות הדיון הוקמה ועדה משותפת לרשויות ולממשל זמין. מי שקרא בין השורות במצגת של אבנר הבין שיש מקום לאופטימיות. שיתוף הפעולה המדובר מתורגם לתוכניות, מסגרת זמנים וטיפול פרטני בשורה ארוכה של נושאים. זה לא יהיה בבת אחת, אבל התחושה בקהל היתה שבשנה הבאה השיח בין הרשויות לממשלה יהיה יותר נוח ופורה יותר מבעבר.

נושאים נוספים שעלו בכנס היו הערכות לשעת חירום ושימוש ברשתות חברתיות ומערכות סלולריות לטובת האזרח. אריה מצליח, מנכ"ל החברה לאוטומציה, דיבר בכנס ולא חסך את ביקורותו ממרבית הרשויות שהמנמ"רים שלהם ישבו באולם. הוא קבע חד משמעית, כי מרבית הרשויות לא מוכנות לשעת חירום. הבון טון של התקופה האחרונה הוא לדבר על חירום ולדבר על הערכות לשעת חירום, אבל בפועל מעט מאוד עושים זאת. גם מחקר שנעשה בסיוע המכון לשלטון המקומי מאשש את טענה זו. בכנס הוצגו גם פתרונות לטיפול ב-DR ובעיקר מערכות שו"ב חכמות. איציק כרמלי, המנמ"ר הנמרץ של עיריית ראשון לציון, סיפר כיצד הרשות ידעה להיערך בזמן לשעת חירום ואיך זה עמד במבחן המציאות בשמונת ימי לחימת מבצע עמוד ענן. בשורה התחתונה, היא הרשות עשתה תרגילים ועמדה בכבוד במבחן האש.

כמובן שדובר רבות על הפופולריות של הרשתות החברתיות במגזר העירוני, הן ביחסי תושב לרשות והן בין התושבים עצמם. חתם את הכנס פאנל מרתק בשיתוף עם עמותת שבי"ל, שפרסמה את מדד השקיפות, או יותר נכון חוסר השקיפות, של הרשויות המקומיות. גם מבלי התעמקות בפרטי המדד ניתן לקבוע בבירור, כי כל מהלך של שקיפות מבוסס על מערכות מידע משוכללות, שהתפקיד העיקרי שלהן הוא חשיפת מידע, שקיפות של פעולות והחלטות ומימוש העקרון החשוב ביותר במימשל פתוח – המידע שייך לציבור. כך, למשל, עובד ציבור חייב לשקף את מרבית המידע שהוא מקבל ואת השימוש שהוא עושה בו. מי שמכיר את השלטון המקומי יודע שאנו מאוד רחוקים ממציאות זו, אבל המדדים של עמותת שבי"ל מראים שישנה מגמת שיפור ועלייה במודעות.

השורה התחתונה: ערב הבחירות לכנסת ורגע לפני תחילת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, מוצאים עצמם המנמ"רים ברשויות במציאות שבה מעמדם הולך ונעשה מרכזי יותר ויותר – והם הפכו חלק בלתי נפרד מצוות הניהול לידו של ראש העיר.