היי-טק חוצה מפלגות

בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך ביום ה' האחרון, הושיב יו"ר האיגוד אלישע בנאי חמישה מועמדים לכנסת, ממפלגות יריבות, וביקש מהם הבטחות איך הם עוזרים לו ולעם ישראל להחזיר את ענף ההיי-טק להיות הקטר של המשק – ולהפסיק לרומם ולגבות את תרבות האקזיטים.

החמישה שנענו לאתגר הם: יאיר שמיר (הליכוד-ביתנו), מנכ"ל ויזם היי-טק ותיק; עידן מילר (התנועה); אראל מרגלית (העבודה); ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה); והרב יואל פירון (יש עתיד), שאמנם אינו איש היי-טק בעברו אבל עוסק שנים רבות בקידום החינוך הטכנולוגי.

חמשת המועמדים הדגישו, כי למרות חילוקי הדעות הפוליטיים בין המפלגות יש מספיק נושאים בכנסת שאפשר לעבוד עליהם יחדיו, כמו למשל התמיכה והקידום בענף ההיי-טק. הם הסכימו לטענה של איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, לפיה על הממשלה להשקיע במשאבים ובעידוד השקעות במפעלי ייצור בישראל, שאחראים לכמחצית מכלל הייצוא בישראל. כדאי גם תמיד לזכור את אלו שתרמו בכנסת הנוכחית וקודמותיה לקידום הענף: השר מיכאל (מיקי) איתן, שפורש מהפוליטיקה; חבר כנסת מאיר שטרית, המתמודד כעת ברשימת ציפי לבני; וחבר כנסת זבולון אורלב, שהיה ראש ועדת המדע במשך כמה שנים ועסק רבות בתחום החינוך למדעים וטכנולוגיה.

החמישה התחייבו לתמוך בדרישה לתת מעמד עצמאי למדען הראשי ולהגדיל את תקציביו, לכפות על קרנות הפנסיה וההשתלמות להשקיע בחברות היי-טק בערבות ממשלתית ולחדש את קרן יוזמה. אז סמנו לכם ביומן: מי יהיו אנשי ההיי-טק שלכם בכנסת ועל מה הם התחייבו? ורצוי גם להזכיר להם את זה מדי פעם…

לצעוק בקול רם יותר
אבל הפוליטיקאים בכנס לא הסתפקו רק בהבטחות האופייניות לערב בחירות. הם אמרו, כי הבעיה של ענף ההיי-טק היא שמעולם לא היה לו לובי חזק בכנסת. "מעולם לא היו לו נציגים שידעו ללחוץ ולדפוק על השולחן 'לא שומעים אתכם'", אמר שמיר, והבטיח שכאשר יהיה בממשלה יידע ללחוץ על האוצר לשחרר תקציבים מתאימים כדי לסייע לענף ובעצם לכל עם ישראל. לא, שמיר לא רוצה להיות שר האוצר, אבל הוא בוודאי יהיה בעמדת השפעה זו או אחרת.

שמיר צודק באשר להיי-טק, ויש לקוות שהנהגת איגוד האלקטרוניקה בראשותו של  ינאי הנמרץ, שאינו עושה חשבון לאף אחד, תדע לשלב את פעילותה בין שיתוף פעולה עם כל ממשלה שתיבחר לבין הפעלת אמצעים לגיטימיים לקידום האינטרסים.

הגיע הזמן שראשי תעשיית ההיי-טק יפנימו שאנו חיים, לצערנו, במדינה שבה אם אתה לא מבעיר צמיגים, או פועל בנמל אשדוד, הסיכוי שלך לקבל את מה שאתה רוצה קלוש. ההיי-טק נתפס בעיני רבים כמותרות. בכנס אף נשמעו קולות מצדם של אנשים מלומדים, אנשי הענף, שאמרו "לישראל יש כל כך הרבה בעיות, אז ברור שההיי-טק לא זוכה לעדיפות". וכאן בדיוק קבור הכלב – זו הטעות התפיסתית וגם המכוונת של מקבלי ההחלטות. הממשלה צריכה להכין תוכנית לאומית, לא כדי לעזור לתעשייני ההיי-טק או למפעל זה או אחר (כל אחד שם מסודר וגם ילדיו).

המדינה צריכה להתחיל לנגן צלילים שונים, שיחלחלו מטה: הכלכלה, המשק, הקיום שלנו כמדינה נאורה וחכמה, תלוי בין היתר בהצלחתו של ענף ההיי-טק להמשיך לייצא מחצית מסך כל התוצרת ואולי יותר. עד שלא נבין את זה, שום דבר לא ישתנה. אין מחלוקת על החשיבות של הענף – יש חוסר עשייה מתמשך כדי לממש את ההסכמה הזו, ובין היתר מפני שאין לו פה שצועק וזועק.