העיניים של הארגון

מעמדו של המנמ"ר בעידן החדש לא מפסיק לרדת מסדר היום – הן של המנמ"ר עצמו והן של החברות הספקיות. לכולם ברור שמשהו השתנה. זה לא המנמ"רים בהכרח שפתאום צריכים להתחפש לדמות אחרת, אלא המציאות המורכבת שמשתנה ויוצרת ציפיות שונות מאותו בעל תפקיד. אם בעבר תפקידו של המנמ"ר היה מוגדר, שלא לומר מקובע בין כתלי האגף הסגור של המיחשוב, הרי ככל שהארגון התרחב והתלות שלו במערכות מיחשוב ומידע גדלה – כך תפקידו של המנמ"ר נחשף ליותר ויותר אנשים. הוא כבר לא הטכנאי הראשי של המחשבים, הוא לא רק הסמכות שמחליטה באיזה תוכנות ועל איזו מחשבים יעבדו העובדים. הוא נאלץ להתחבר ליתר מחלקות הארגון. הם הפכו ללקוחותיו הישירים, והוא צריך לא רק לשרת אותם, אלא גם להבין בדיוק מה הם עושים. אבל למרות שהתפיסה החדשה אומרת שהמנמ"ר צריך להיות בעל מעמד דומה ליתר חברי ההנהלה בארגון, הרי שבמידה רבה הוא מוצא את עצמו גם שונה וייחודי.

הוא היחיד שיכול להאיר את עיניו של המנכ"ל או בעלי המניות של הארגון – במה להשקיע לעתיד, על איזה טכנולוגיות ללכת ואיך זה ישפיע על הלקוחות החיצוניים של הארגון ויגדיל הרווחיות. כי הנהלות דנות ומבינות בעיקר בנושאים שהן מכירות, בדרך כללו באלו הקרובים לליבה העסקית. הטכנולוגיה הוא מרכיב חיצוני, שברור להן שהיא חיונית וכי בלעדיה אי אפשר, אבל בשורה התחתונה ההנהלות לא מבינות בכך. אי ההבנה מגדילה את גורם אי הוודאות בבואן להחליט החלטות אסטרטגיות הקשורות בהשקעה בטכנולוגיה, ואף מתורגמת למדד של ניהול סיכונים. זוהי הנקודה שבה המנהל ומקבלי ההחלטות זקוקים ליועץ, מומחה, כזה שיסביר להם במה הם צריכים להשקיע, מה המשמעות ואיך זה מתחבר ליתר הדרישות של המנהלים האחרים. במילים אחרות, המנמ"ר הוא הגשר בין הביזנס לטכנולוגיה.

בכנס Kickoff 2013, שנערך שלשום (א'), עסקו הפאנלים המרכזיים בסוגיית מיצובו ומעמדו החדש של המנמ"ר. שי בסון מחברת הביטוח מגדל אמר, כי המנמ"ר צריך להיות המשקפיים של הארגון. זוהי הגדרה יפה עם משמעות הרבה יותר רחבה. המנמ"ר הוא יותר מכך: המנמ"ר הוא העיניים, זה שיכול לזהות את כיווני העתיד, לנתח אותם ולהביא אותם לשולחן ההנהלה לאחר שעברו עיבוד ונכתבו בשפה שברורה גם למנהלי הארגון. באמצו גישה זו, המנמ"ר "הישן" נפרד ממדי הטכנולוגיה שלו. זה לא אומר שהיא כבר לא מעניינת אותו – היא פשוט ברקע. התפקיד שלו זה ללבוש את החליפה של איש עסקים, זה שיודע לזהות הזדמנויות בשווקים שונים ולהפוך אותן לרווח עבור הארגון. אולם להבדיל ממנהלי עסקים הרגילים, הוא יודע לנצל את הכלי שקוראים לו טכנולוגיה ולמנף אותו לטובת כלל הארגון.

זהו השינוי המרכזי שעליו מדברים כיום רבות כאשר דנים במעמדו של המנמ"ר. ברב שיח שנערך במסגרת כנס Kickoff 2013, תיארו את המציאות החדשה בצורה דומה. גם החברות הספקיות, אלו שעובדות עם המנמ"רים כל השנה, מבינות שעליהן לכוון את פעילותן כך שתסייע למנמ"ר למצב את עצמו מחדש, מאותו איש מיחשוב בלבד ליועץ הבכיר של הארגון, שמבין הרבה בטכנולוגיה – אבל גם לא מעט בביזנס.

יש לציין, כי גם הפתרונות שמוצעים כיום למנמ"ר מבוססים על השפה העסקית, מגובים במספרים שמוכיחים את ה-ROI. הספקים שואפים לכך שהלקוחות שלהם ידעו להבחין בין מוצר בינוני עם מחיר נמוך לבין מוצר איכותי, מעט יותר יקר אבל עם ערך מוסף ענק. הרצון להתייעל לא נעלם מארגונים. המנמ"רים חייבים להכניס לסל אחד את הצרכים והיתרונות של כל פרויקט או מוצר, אבל מצד שני גם לעמוד במסגרת תקציבית, שלא גדלה יותר מדי כל שנה. בעבר ניסו חלק מהארגונים לפתור את מצוקת התקציב בשימוש מוגבר בגולגלות. הניסיון המעשי הוכיח שזה לא תמיד משתלם, במיוחד אם הפרויקט לא עומד בלוח הזמנים, או כאשר הספק שמקבל את העבודה לא עומד בה.

השורה התחתונה: המנמ"ר החדש הוא קודם כל סמנכ"ל או משנה למנכ"ל. יש לו משקפיים, לא רק למען העיניים הפרטיות שלו, אלא למען העיניים של כל הארגון, שרוב האנשים בו הם קצרי ראי עד כדי עיוורון בכל הקשור לטכנולוגיה. תפקידו של המנמ"ר הוא להאיר את עיניהם, ובעיקר למנוע מהם ליפול לבורות לא רצויים.