מו"פ ציוני, בלי טובות מהממשלה

צריך היה לשמוע יותר מפעם אחת אתמול (א') את אלי גלמן, המנכ"ל הנמרץ של אמדוקס (Amdocs), בסיום מסיבת העיתונאים בה הוכרז שיתוף הפעולה עם סינגפור טלקום (SingTel). לדבריו, "לא כל דבר נמדד בדולרים או בשורת הרווח. שיתוף הפעולה שלנו עם הסינגפורים לא נועד להכניס לה רווחים בצורה ישירה, אולי בעתיד. המטרה שלנו היא לסייע לחברות הזנק ישראליות, אשר מעוניינות לעבוד בשוק האסייתי הענק. אנחנו לא שוכחים אף פעם שאמדוקס החלה את דרכה עם 20 עובדים. ללא ספק היא היתה סטארט-אפ כאשר הוקמה לפני 30 שנים, בעוד שכיום היא מעסיקה 20 אלף עובדים".

זוהי אמירה חריגה. גלמן אמר אותה יותר מפעם אחת ובהכרה מלאה. לא, הוא לא יקבל על הראש מבעלי המניות. להיפך, אולי זר פרחים. מאחורי האמירה מסתתרת מציאות שאנו לא תמיד מודעים לה. אמדוקס, הנחשבת לאחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, נוסדה בתקופה שבה הראש היהודי הקים לנו חברות שהיום מהוות שם דבר: סאיטקס (Scitex), אינדיגו (Indigo), אורבוטק (Orbotech), צ'ק-פוינט (Check Point) ועוד. חברות אלו פועלות בדרך כלל בחו"ל. חשיפתן לשוק הישראלי, ברוב המקרים, היא מינורית; לרוב נשמע עליהן בהקשר בורסאי, חיובי או שלילי. אגב, בזמן האחרון, הוזכרה אמדוקס בהקשר של הרווחים הכלואים. גם היא היתה מטרה להסתה חסרת תקדים של פקידים בירושלים, המשרתים פוליטיקאים אפורים, הרוצים להרוויח עוד חצי מנדט בבחירות.

מסיבת העיתונאים המדוברת יכולה להיות אחת התשובות לקינטורים האלו נגד החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. ולא רק. הן אולי משלמות מס נמוך – על פי חוק כמובן – אבל מעבר לדולרים שהן מכניסות לארץ, הן גם מסייעות לחברות צעירות וליזמים בעלי חזון וחסרי ממון להגשים את חלומם.

בדומה לאמדוקס, כפי שגלמן אמר, הן עושות זאת כי חדשנות זה השם השני שלנו. חדשנות משיגים במספר דרכים: השקעה בהון האנושי של החברה, פיתוח רעיונות וכיבוש שטחי שוק בלעדיים בתחום הטלקום או בכל תחום אחר. זהו "קו הייצור" המקובל בדרך כלל. אולם בעשורים האחרונים החלו חברות גדולות להבין שהחוכמה לא נמצאת תחת קורת גג אחת, גדולה ככל שתהיה. בעולם הטלקום החוכמה היא אצל הדור הצעיר, אלו שרואים את המציאות היום ומסוגלים לדמיין אותה בעוד 30-20 שנים. אבל כדי לממש את הרעיון הם צריכות פלטפורמות כמו אלו של אמדוקס וחברות ותיקות אחרות. בדיוק כמו בחיי היום, כאשר הילדים שלנו גדלים ויוצאים כביכול לדרך חדשה ועצמאית – אבל עדיין זקוקים לעזרה של המבוגרים למשך תקופה ארוכה.

שיתוף הפעולה עם החברה הסינגפורית הוא ייחודי עבור אמדוקס בגלל זהות החברה – ענקית טלקום באסיה, עם יותר מ-47 מיליון לקוחות ב-26 מדינות. אבל המהלך עצמו מתקיים בפורמטים שונים, כבר כמה שנים. אחת לתקופה מוזמנים בעלי רעיונות למתקני אמדוקס, ומתבקשים להציג את הרעיונות שלהם. לא פעם ולא פעמיים נולדו כך מוצרים מעולים, חלקם שולבו במוצרים של אמדוקס וחלקם היו חלק מאקזיטים יפים. גלמן אף פירגן ואמר כי "אין לי שום בעיה עם זה. אמדוקס אינה קרן הון סיכון – היא מאמצת טכנולוגיות שמתאימות לה, ואם על הדרך יש חברות שמצליחות לייצר מזה הצלחות, זה בסדר גמור".

צריך להבהיר ששיתוף הפעולה עם סינגפור טלקום, נכון לרגע זה, הוא בשלב ההצהרות בלבד. כלומר, הפלטפורמות של המו"פ מוכנות, האנשים מתארגנים, ועכשיו מחכים למוחות הישראלים הצעירים שיבואו להציע הצעות. גם הסיגנפורים וגם שותפיהם הישראלים לא יכולים לומר בשלב זה אם הפעילות הזו תניב כסף בשלב מסוים. ההיגיון אומר שכן וכך גם באמדוקס. כמו שגלמן אמר, לא תמיד צריך לחפש את שורת הרווח.

פעילות זו של אמדוקס, כמו גם של חברות אחרות הדומות לה, יכול להיקרא מו"פ ציוני. הדבר היפה בפעילות הוא שהמהלכים נעשים באופן אידיאולוגי, ללא כל סיוע של גורמי ממשלה – לא המדען הראשי, לא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא רשות ההשקעות לקחו חלק בדבר. החברות הרב לאומיות משלמות אולי קצת פחות מס, אבל הן נותנות הרבה יותר נשמה. הן לא נאיביות ולא שוכחות מה הייעוד שלהן, אבל בעידן המטורף של היום, צריך לבצע פעולות למען החברה בה אתה חי, לגדל את הדור הצעיר, ההיי-טק הציוני המצוין, כדי שבעתיד כולנו נרוויח מכך. תחשבו על זה.