האטה בשוק: איך עוברים את זה ביחד?

האווירה הטובה והנטוורקינג העשיר בין המנמ"רים והמנכ"לים בכנס הקיץ של C3 שנערך בפראג, לא טאטא מתחת לשטיח את האתגרים איתם צריכים להתמודד המנמ"רים והמנכ"לים שהשתתפו באירוע. הכנס כלל השנה תמהיל מנצח של הרצאות מקצועיות מפי אורחים ומנהלים טכנולוגים, ששולבו עם הרצאות "מחוץ לקופסה" שריתקו את המשתתפים.

בהיבט המקצועי, שלושה נושאים מרכזיים עלו בהרצאות: המעבר למובייל בארגונים והאתגרים הכרוכים בכך, בעיקר אתגרי תכנון ובקרה שלא קיימים בכל העולם; התמודדות עם הסייבר בעולם אבטחת המידע, זיהוי ההבדלים ביניהם וכיצד מגשרים על הפערים בין שני העולמות כדי לשמור על הדבר החשוב ביותר – אבטחת המידע בארגון; וסוגיית הקיצוץ ב-IT מצד ההנהלות, זאת על רקע המיתון שמורגש בשוק – וכיצד המנמ"רים מתמודדים עם הבעיה. הנושא האחרון למעשה היה הדומיננטי בכנס, ועמד במרכז השיחות של המשתתפים, בין הרצאה להרצאה ובמהלך הסיורים ברחובות בירת צ'כיה היפה.

מי שהיו פחות מודאגים הם נציגי מגזר התעשייה, הפיננסי (בנק וחברת אשראי), שלטון מקומי ובנק ישראל – שחקן מרכזי מאוד ולא רק בעולם הפיננסי, אלא במשק הישראלי בכלל. התמונה המצטיירת לנגד עינינו היא כי ההאטה המורגשת בשוק – בעיקר בכל מה שקשור לפרויקטים ומכירות IT – לא נובעת מקיצוץ דרסטי שהנהלות מבצעות בתקציבי ה-IT. מלבד חברות האשראי, שם התחרות קשה והמרווחים קטנו בעקבות המחאה החברתית, כולם יצטרכו לחתוך בבשר החי. בבנקים, שכבר מתמודדים עם ירידה ברווחיות ולחצים רגולטורים מזה שנתיים, אין הערכות מיוחדת, לפחות לא בקרב הבנקים הקטנים והבינוני. הנהלות מבינות ש-IT הוא מקדם התעיילות, ובבנקים בינוניים וקטנים אפילו מגדילים את ההשקעה ב-IT כדי להשיג יותר בפחות.

דורון פלח, מנמ"ר בנק ישראל סיפק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה שרבים שאלו בכנס: יש מיתון, אבל מה הסיבות לו? אחת מהן ברורה וידועה. מדינת ישראל עובדת בלי תקציב כמעט שנה. התקציב החדש לא מבשר טובות לאף אחד. הממשלה היא פקטור משמעותי מאוד במשק, בעיקר כאשר בוחנים מכרזים ופעילות בענף ההיי-טק. החלטותיה כמובן משפיעות גם על חברות שלא עובדות ישירות עם הממשלה. ממשלה משפיעה על ביקושים בשוק, ו-IT, כידוע, מושפע מכך לא מעט.

מכאן למדו משתתפי הכנס, כי ששת החודשים הקרובים לא יהיו קלים. גם השנה שאחריה צפויה להיות פחות טובה. זו ההערכה הדומיננטית, למעט כאלו שהעריכו כי ההאטה עד כה היא זמנית, וברבעון הרביעי ישוחררו תקציבים רבים שיעשו "תיקון" במאזני החברות, שלא הצליחו לסגור את שלושת הרבעונים של השנה כפי שהם ציפו לה. המציאות הזו יוצרת כמובן לחץ מחירים ותחרות קשה.

המנמ"רים בפאנל הודו שכדי לעמוד ביעדים שלהם הם חייבים את שיתוף הפעולה של הספקים, קרי גמישות מחירים. זה לא דבר מובן מאליו אצל חלקם, ביניהם נציגי חברות רב לאומיות שצריכות לעמוד במכסות המוכתבות מחו"ל. כל אחת מהחברות משתמשת בשיטות מתוחכמות למשיכת הלקוחות ומשקיעה הרבה יותר בקשר עם המנמ"רים. הכנס בפראג היה ללא ספק רק תמונת ראי ללחץ הגדול שבו נתונים גם המנמ"רים וגם החברות שעובדות איתם.

ברמה הטכנולוגית הכיוון הוא קונסולידציה והתעיילות. אבנר פליגמן מדל (Dell) הציג את הפתרון שלהם בנדון, שינוי הפרדיגמה של עבודת ה-IT. בבסיס הרעיון: לא עוד פתרונות מערכתיים נפרדים לכל יישום, אלא העמדת מערכת מרכזית אחת שתנהל את כל היישומים. במילים אחרות, לשים את האפליקציה במרכז. כך משיגים חיסכון משמעותי בדטה סנטר, ומצליחים להקצות את המשאבים הדרושים לכל לקוח ארגוני – וכל זאת כאשר משאירים השליטה בידי המנמ"ר. סוגיה זו היא חשובה בימים בהם מדברים הרבה על מעמדו של המנמ"ר. ככל שיהיו בידיו מערכות שליטה וניהול שיאפשרו לו לנהל טוב יותר את המשאבים – כך מעמדו יתחזק והוא יקצור שבחים מההנהלה על כך חיסכון בתקציבים ובכוח אדם.

השורה התחתונה: כנס פראג שיקף בצורה מלאה את המציאות בשוק ה-IT כיום והעלה לסדר היום את הדאגה מההאטה, סימני השאלה הרבים בנושא וגם תשובות והסברים לסיבות שהובילו למצב כיום. ובעיקר: רעיונות ופתרונות כיצד לעבור את התקופה הזו. לכולם היה ברור שמדובר במציאות זמנית, שכבר היינו בדומות לה בעבר. בכוחות משותפים, בעיקר בין הלקוחות לספקים, נעבור גם את זה.