הקרב על האצבע של האזרח

אזרחי מדינת ישראל עומדים להיכנס בימים הקרובים למערכת בחירות, מבלי שאיש טרח להודיע להם על כך. החל מהיום (ג') נצטרך לבחור בין שתי בחירות חשובות ואסטרטגיות ביותר: האם לגשת ללשכת מרשם האוכלוסין הקרובה ולהחליף את תעודת הזהות הישנה בתעודה החכמה, או להמתין שנתיים ולראות האם החוק שיחייב אותם לעשות זאת ייכנס לתוקף. אלו שירוצו להיות המאמצים הראשונים (early adopters), יצטרכו בתמורה לקבלת התעודה החדשה לעשות פעולה בלתי הפיכה ואינטימית מאוד: לאפשר לפקיד פלוני לקחת מהם טביעת אצבע ביומטרית וצילום פנים.

אלו שיחליפו את תעודת הזהות יחתמו על מסמכים, מהם עולה כי דגימות טביעת האצבע שלהם נכנסות למאגר ביומטרי שהמדינה הקימה, והן יישארו שם לעולמי עד – על כל המשמעויות הכרוכות בדבר.

אלו שלא רוצים לעשות זאת, יוכלו להמתין שנתיים עד לתום הפיילוט, עליו הכריז אתמול שר הפנים גדעון סער במסיבת עיתונאים חגיגית בראשון לציון. הדילמה של הציבור תהיה קשה: מצד אחד, הממשלה עומדת לעשות בליץ הסברתי חסר תקדים, לרבות קמפיינים ברדיו, בטלוויזיה ובמשרדי הממשלה, במטרה לשכנע את הציבור להשתתף בניסוי הגדול ביותר שנערך אי פעם במדינת ישראל. ואולם מנגד, הציבור יהיה חשוף למסע הסברה נגדי, מצד שוללי המאגר הביומטרי, הכוללים מומחי מחשבים, שרים וח"כים לשעבר, פעילים חברתיים, ועוד. גורמים אלו מתכוונים להפחיד את הציבור, ולמנוע ממנו לגשת ללשכות רישום האוכלוסין במטרה לשתף פעולה עם הממשלה.

תוצאות הניסוי, עליהן נתבשר כאמור בעוד שנתיים, יקבעו את גורלו של אחד הפרויקטים היותר שאפתנים שנראו פה. זהו פרויקט שהתיאור הכי קולע המאפיין אותו הוא בלגן, מחדלים ובלבול מושגים מוחלט. זהו פרויקט שהחל לפני כ-20 שנים, כאשר ממשלת ישראל החליטה על "תעודות זהות חכמות". איש לא דיבר ולא חלם אז על ביומטריה. המכרז לתעודות אלו תקוע כבר 13 שנים.

מאז עברו הרבה מים רבים בירדן – התעודות הונפקו בצורה איטית, והעלו אבק בבית הדפוס של המדפיס הממשלתי ובבית הדפוס של פתקית בקיסריה. במקביל, פרצה שביתה ברשות האוכלוסין, ושום דבר לא זז. שלושה שרי פנים לא הצליחו להוציא לפועל את התעודות. עד שנולד החוק הביומטרי, אותו הביא לכנסת ח"כ מאיר שטרית, אז יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. במשרד הפנים החליטו שאם כבר התעודה החכמה התעכבה, עדיף להלביש עליה שבב ביומטרי, שיורכב מטביעות אצבעות וסריקת פנים של כל אזרחי המדינה. שבב זה יהיה חלק מהתעודה, הסבירו התומכים, הוא יקנה הטבות לאזרחים בהתנהלות שלו מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, כך שיהיה להם קל יותר לעבור במעברי גבולות בארץ ובחו"ל.

ההתנגדות הציבורית, שתבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים, מתבססת על שאלה שאין לה תשובות חד משמעיות: מילא תעודה חכמה, עם שבב ביומטרי אפשר לחיות – אבל מדוע המדינה צריכה לייצר מאגר נתונים שישמור את כל המידע הביומטרי שלנו? לשם מה זה נחוץ? ויותר מכל, האם המדינה יכולה לערוב לכל אזרח ואזרח שאכן המאגר הזה יישמר מכל משמר ולא ייפרץ? שר הפנים ואנשיו, הרשות למאגר ביומטרי וגופים אחרים סבורים שהתשובה היא חיובית, באותה המידה כפי שאפשר לומר על כל מאגר אחר בישראל. בנוסף, אומרים המצדדים כי המאגר הוא עצמאי – לא מחובר לשום רשת חיצונית – ומבנה הזיהוי של ה-DNA של כל אחד מאיתנו הוא כל כך מורכב, מופרד ומחודר, עד שנדרש אדם בעל תכונות על שיהיה מסוגל להדליף את המאגר הזה מבלי להיתפס.

נכון, תמיד יש את סיכון הגורם האנושי. אבל זה נכון לגבי כל דבר בארץ. המתנגדים טוענים, כי המדינה נכנסת להרפתקה שאינה נחוצה. אפשר להנפיק תעודות חכמות עם שבב שיכיל את המידע הבסיסי הדרוש כדי לזהות את האיש, ולא יותר. זה קיים במדינות שונות באירופה, ואחוז איתור מקרי הפשע והרצח שם לא שונה מאשר יהיה בישראל, אם וכאשר המאגר יוקם. ההתנגדות היא עקרונית ומבוססת גם על נימוקים טכנולוגיים.

עם שתי דעות אלו יצטרך הציבור הרחב להתמודד. האם מדובר בניסוי בבני אדם, כפי שטוענת שלי יחימוביץ', או במהלך שיוביל את ישראל להיות מדינה יותר דיגיטלית, שהחיים בה יותר בטוחים ואולי נעימים. ימים יגידו.

אולם, צריך רק להזכיר, כי הניסוי לא היה חלק מהחוק שעבר בממשלה. הוא נכפה על ידי הכנסת, שחלק משמעותי מחבריה לא היה שלם עם ההחלטה. לכן, תוצאות הפיילוט הן קריטיות. לזכותו של השר סער ניתן לומר, כי אין לו עמדה חד משמעית בנושא. "יש החלטה של הכנסת שהתקבלה ברוב, אנחנו מבצעים את הניסוי ובעוד שנתיים נהיה חכמים", אמר ונתן לנו להבין בין השורות. כעת רשות הדיבור לציבור, לאמצעי התקשורת ולדעת הקהל בפייסבוק (Facebook).