אז כמה באמת מרוויח מנמ"ר?

פרסום שכרו של יוני שמש, מנמ"ר הבורסה לניירות ערך, ממשיך לעורר גלים בענף. מתברר ששכרו של מנמ"ר הוא נושא טעון מאוד ומורכב. המידע בנושא שאוב בעיקר מחברות שנסחרות בבורסה, ויש עליהן חובת דיווח של בעלי השכר הגבוה.

בשנים עברו היו לא מעט מנמ"רים, במגזרים כמו הפיננסי והטלקום, שנמנו על חמשת בעלי השכר הגבוה בחברה. השמות אלו כיכבו בטבלאות השכר שמערכות העיתונים מפרסמות מדי שנה ומהם ניתן היה ללמוד איפה כדאי להיות מנמ"ר. שרבוב שמם של חלק מהמנמ"רים לרשימה לא נעם כל כך לחלקם. תיקון שנעשה בתקנות הבורסה לניירות ערך איפשר לחלק מאותם בעלי תפקידים להוציא את עצמם מרשימת חמשת הבכירים בעלי השכר הגבוה. הדבר נעשה על ידי שינוי מבני מסוים בשכר, שגרם לכך שהם לא יהיו תחת חובת דיווח. מאז כמעט שלא פורסמו בעיתונים דיווחים על שכר המנמ"רים, אלא בעיקר על שכר המנכ"לים – בהיי-טק ומחוצה לו.

אז כמה מרוויח מנמ"ר? על פי האתר אול ג'ובס, שכר המנמ"רים בארגונים יכול לנוע בין 45-31 אלף שקלים. מדובר על שכר הכולל  עלות מעביד והוצאות נוספות. סמנכ"ל טכנולוגיה, CTO, יכול להגיע לשכר שבין 30 ל-54 אלף שקלים לחודש, לא כולל בונוסים. הכל תלוי במגזר בו המנמ"ר עובד. אם המנמ"ר עובד במגזר הפיננסי, שכרו יהיה דומה לשכר של יוני שמש מהבורסה לניירות ערך – 110 אלף שקלים בחודש – שכר גבוה, אבל  יש גבוהים ממנו.

בטבלת השכר שפרסמנו בשנת 2009, צויין כי שכרו של איציק מלאך, אז מנמ"ר בנק לאומי, עמד על כשני מיליון שקלים בשנה. שכרו של נועם הנגבי, שהיה המקביל לו בבנק דיסקונט, היה בשיעור דומה. בהנחה שהשכר בבנקים ובמגזר הפיננסי לא ירד דרסטית, אפשר להעריך כי זהו גם שכרם של דן ירושלמי, מנמ"ר בנק לאומי והמקביל לו בבנק הפועלים – צבי נגן. באותה טבלה משנת 2009  נכללה גם רונית רובין, אז מנמ"רית ויזה כ.א.ל. וכיום מנמ"רית פרטנר, ששכרה השנתי נאמד בקצת יותר ממיליון שקלים בשנה. המגזר הפיננסי היה תמיד בראש מצעד השכר, בין היתר משום שהשכר שם כולל מרכיב חשוב של בונוסים. בחברות הציבוריות האחרות נע השכר בין 40 ל-80 אלף שקלים בחודש, כולל תוספות מיוחדות. לא מכבר פורסם כי שכרו של יוסי שנק, מנמ"ר חברת החשמל שקודם לתפקיד סמנכ"ל תיקשוב, עומד על 80 אלף שקלים בחודש.

שכר גבוה או נמוך?
בשירות הציבורי המנמ"רים אינם נחשבים לבעלי שכר נמוך. השכר במגזר הציבורי נקבע, בין היתר, על פי דירוג אקדמאים או מהנדסים. השכר צמוד לבעלי תפקידים אחרים במשרד ולא קשור בהכרח לתפקיד עצמו, אלא לבכירות של המנמ"ר. השכר במגזר הממשלתי נע סביב 40 אלף שקלים לחודש, לא כולל תוספות והטבות על פי הסכמים וחוזים אישיים. מנמ"רים פחות בכירים, שהם עובדי מדינה ואינם מועסקים בחוזים מיוחדים, מסתפקים ב-30-20 אלף שקלים לחודש.

אז האם שכרו של יוני שמש מהבורסה לניירות ערך הוא גבוה או נמוך? שכרו גבוה, עדיין יש גבוהים ממנו. העובדה שמדובר בגוף ציבורי, מעוררת שאלה מדוע והאם בכלל ראוי לשלם שכר כל כך גבוה לתפקיד זה, וזאת מבלי להכנס לכישוריו של האיש.

התשובה אינה חד משמעית. בגופים כמו הבורסה, שם מועסקים אנשי מקצוע בעלי רמה גבוהה, לא רק במיחשוב, הפיתויים בחוץ גדולים. הנימוק העיקרי לשכר הגבוה הוא הרצון לשמר אותם ולווודא שיעבדו שם אנשים מצויינים. גם בממשלה יש מדיניות דומה, ולכן חלק מהמנמ"רים הבכירים מועסקים בחוזה מיוחד, שם יכולה המדינה לתת  הטבות שאינן נהוגות במגזר הציבורי. הדבר הורגש היטב לפני שלוש שנים, כאשר ניסו לאייש את תפקיד מנהל התיקשוב הממשלתי. המכרז נשאר פתוח זמן רב, משום שאלו שהיו ראויים לתפקיד – בכירים בשוק ומנהלים לשעבר – לא יכלו להסכים לשכר הנמוך שהוצע שם בתחילה. רק בסבב השני של המכרז, בהתערבות החשב הכללי, תפרו הצעת שכר משופרת למי שיתקבל לתפקיד.

ומה עם האחריות וההלימה לביצועים? גם זו שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית. בעלי השכר הגבוה במגזר הפיננסי מבססים את הכנסתם על בונוסים, המותנים ביעדי הצלחה מסויימים. במגזר הממשלתי והציבורי, לעומת זאת, ההלימה בין התפקיד לבין הביצועים לא קיימת. על חלק מבעלי תפקידים אלה נהוג לומר, כי יש להם סמכויות רבות, אבל אין להם אחריות שמתורגמת לכסף, בהתאם לאופן בו מילאו או לא את תפקידם.

ולבסוף: למרות המספרים היפים של השכר, עדיין המנמ"רים נחשבים ל-"צנועים" בין מקבלי השכר הגבוה במשק. כולנו יודעים כי תפקידו של המנמ"ר דורש אחריות רבה. זהו תפקיד שפעמים רבות הוא כפוי טובה, וגם יש בו אלמנט של סיכון בגופים מסוימים. בארגונים רבים, בהם המנמ"ר הוא חבר הנהלה וסמנכ"ל, המשרה שלו דומה באופייה למשרת אמון והוא הולך הביתה יחד עם המנכ"ל, כאשר זה האחרון עוזב. סיכון זה דורש גם שיפוי כספי.