הסינים מחשבים מסלול חדש

מבלי משים, ישראל הייתה נתונה ב-24 השעות האחרונות למתקפה רבתי מצד סין, שהעלתה לאור הזרקורים פעם נוספת את הפוטנציאל שיש בשווקי אסיה. הפעם היה זה המיליארדר הסיני לי קא-שינג, שהודיע על השקעה של 130 מיליון דולר בטכניון לצורך הקמת מכון אקדמי-טכנולוגי משותף ביחד עם אוניברסיטה סינית, כאשר במקביל, לגמרי במקרה, הכריזה ענקית הטלפונים וואווי (Huawei) על כניסתה לשוק הישראלי.

לא מן הנמנע שוואווי לא תסתפק במכירת טלפונים בישראל ותעמיק את נוכחותה בארץ, בין אם על ידי הקמת מרכזים ובין אם הרחבת פעילותה העסקית בתחומי התקשורת הרבים בהם היא מתמחה. אפשרות זו משתלבת עם הערכות של אנליסטים רבים בשוק, שצופים כי הסחר האלקטרוני של הסינים יעקוף את זה של האמריקנים עוד בעתיד הקרוב. מי שביקר במדינת הענק הזו ודאי לא מתפלא, כאשר הוא שם לב כיצד השוק המקומי מתעורר – הסינים רוכשים עוד ועוד מכשירים חכמים ומבצעים קניות דרך האינטרנט בקצב התפתחות מסחרר.

עם זאת, אין ספק שהסיפור האמיתי הוא התרומה של המיליארדר הסיני לטכניון. ברמה מקומית זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר שניתנו עד כה למוסד אקדמי, ומעבר למכון המשותף עם סין, היא תשמש כמובן להשקעה בשיפור תנאי הלימוד והציוד עבור הסטודנטים. הסינים גם משתפים פעולה עם מוסדות אקדמים נוספים, בן היתר עם אוניברסיטת תל אביב. זאת, במסגרת הפעילות שמנהל פרופ' גדי אריאב בפקולטה לניהול על שם רקאנטי.

עוד מעניין לגלות כי קא-שינג מנהל קרן הון סיכון, שבין היתר השקיעה בווייז (Waze) הישראלית, שנמכרה כידוע לענקית גוגל (Google). אגב, זו לא החברה הישראלית היחידה שלוקחת חלק בקרן.

המהלך הסיני הנוכחי הוא המשכו של תהליך ארוך, כמעט בן 10 שנים, של חיזור מתמיד מצד הסינים בשוק הישראלי. זה החל ברצון של הסינים למשוך אליהם חברות ישראליות, שמלבד מכירות לשוק המקומי גם יקימו מעבדות ומחקרי פיתוח. הסינים גם מעוניינים להעשיר את הידע וההכשרה המקצועית של הסטודנטים שלהם, ואחד המיזמים היותר מוצלחים בנושא זה שיתוף הפעולה עם ג'ון-ברייס הישראלית, שמפעילה ברחבי סין מרכזי הכשרה לסטודנטים בוגרי מקצועות מדעיים ומשימה אותם לעבודה בחברות ענק. שיתוף פעולה זה עלה מדרגה כאשר מטריקס גלובל נכנסה אף היא לפעילות בסין, ומעסיקה בין היתר את הבוגרים של ג'ון ברייס.

בשנים האחרונות הסינים משדרים כי הם מחליפים כיוון. הם לא מסתפקים בכך שחברות ישראליות יבואו לשם ויפתחו סניפים וחברות – הם רוצים להשקיע גם בישראל. וקא שינג לא לבד: הממשלה הסינית, שמכוונת ומנהלת את הכל, כולל את כל מהלכי השוק החופשי לכאורה, תומכת גם באנשים כדוגמתו, משום שהיא מבינה את התועלת שהם יכולים להביא לאומה כולה.

לפני כמה שנים ביצעה הממשלה הסינית מהלך הפוך, כאשר הלאימה נכסים רבים שהיו בבעלות טייקונים סינים, אשר ניצלו בצורה לא נכונה את החופש שנתן הממשל בפיתוח תשתיות, כבישים ובעיקר נדל"ן. אולם טייקונים כמו קא שינג רצויים מאוד בסין, כי הם אלו שמובילים את קטר הטכנולוגיה שלהם. גם הסינים מבינים שזהו הקטר בעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר.

ומה בנוגע לישראלים? למרות ההסתערות הסינית והחיבוק החם שאנו מקבלים שם, החסמים עדיין רבים – ובעיקר פסיכולוגים. עבודה בסין מחייבת השקעה לא קטנה, בין אם נוכחות מנהלים ישראלים או מקומיים, הכרת השוק, מאבק במעתיקים ופורצי קניין רוחני, וכן הלאה. רמת הסיכון בעת המעבר לסין גבוהה יותר מאשר בכניסה לשווקים אחרים. אבל מנגד, דוברי הממשלה, מכון הייצוא והתעשיינים מבינים שהרוח נושבת מזרחה. עבור יצואנים רבים, השוק הסיני הוא חבל הצלה, במיוחד בימי מיתון אלו. בפאנל שערכנו במשרדי אנשים ומחשבים לא מכבר הסכימו כל הדוברים, כי אנחנו נמצאים כעת בתחילתו של עידן חדש בפעילות של הישראלית בסין. על פי המשתתפים, נגמרו הבונזזות במסגרתן מקימים עסק, עושים קופה והולכים הביתה.

ואחרי כל אלה, יש לזכור כי בשנה האחרונה קורה משהו חדש בסין. יש אומרים שמדובר במהפכה שקטה, שתשפיע עליה עוד שנים רבות. אולם, לצד זה, נקלעה סין בראשונה מזה שנים למשבר הכלכלי העולמי וקצב הצמיחה בה הואט מאוד. עובדה זו הדאיגה מאוד את כל יתר השווקים בעולם. התחזיות האופטימיות של קרן המטבע העולמית, לפיהן עד 2016 תעבור סין את ארצות הברית ותהיה הכלכלה החזקה ביותר בעולם, עמדה להתנפץ. סין, בניגוד למדינות אחרות, לא מחכה לאף אחד. כדי לממש את המטרה העליונה, האכלת מיליארד סינים ומתן רמת חיים סבירה, הם פועלים בכל החזיתות ובכמה מדינות. יש מסלול מאוד ברור, קבוע, שמנבא להם בדיוק מתי הם יגיעו לכל יעד, עם תיקונים ושינויים קלים הנובעים מדברים לא צפויים. אין ספק שזו הזדמנות שישראלים רבים צריכים לבחון אותה – ויפה שעת אחת קודם, רגע לפני שהמתחרים שלכם מכל מקום בגלובוס יעשו זאת במקומם.