השבוע שהיה

השבוע שמסתיים עומד, כמו השבועות האחרונים, בסימן מה שיהיה. ביום ד' הבא, ה-11 בפברואר 2009, מדינת ישראל תתעורר לבוקר חדש של אחרי הבחירות הכי רדומות שהיו אי פעם. יש מעט מאוד אנשים שיהיו מוכנים להמר על  שקל אחד מכיסם כדי להגיד לך לאיזו מדינה אנחנו נתעורר: כל האפשרויות סבירות, ולמדנו כבר שמה שלא סביר הוא מה שעלול לקרות.

הלהקה הכי צנועה בבחירות הללו היא להקת האנליסטים והפרשנים הפוליטיים. את המילה "אולי", "אם," ו-"כאשר" – אפשר לפגוש בכל משפט שהם אומרים. שלא יגידו שהם טעו. ביום ד' נדע כולנו איפה אנחנו טעינו, ועם איזה טעויות נצטרך לחיות עד לבחירות הבאות, שאיש לא יודע בוודאות להגיד מתי תהיינה (בעוד שנה? שנתיים, שלוש?).

הבחירות נערכות על רקע משבר כלכלי חמור בכל העולם, שפוגע גם בישראל. אחד הענפים שנפגעים הכי הרבה הוא ענף ההיי-טק. שבוע לפני הבחירות, זימן ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים היוצא, דיון במצבו של הענף. הוא לא שמע שם שום דבר שלא שמע קודם לכן. יהודה זיסאפל, יו"ר התאחדות האלקטרוניקה והתוכנה, שב והזהיר מהמספר הגובר והולך של מפוטרים בענף. ראשי הענף אמרו לממשלה, כי יפה מאוד שרוני בראון הואיל לתת עוד כמה פירורים למדען הראשי (650 מיליון שקלים), וזה כמובן במקרה, ובכלל לא קשור לבחירות… אלא מה? מה שמוכיח, אגב, שהטענה שלתעשייני ההיי-טק אין כוח השפעה – לא נכונה. עובדה. ברוש, זיסאפל, אסיא ואחרים עשו קצת רעש בתקשורת, ופתאום נמצא הכסף עבור המדען. שלא תטעו לרגע: הוא היה שם כל הזמן, כי כבר אמרנו לא פעם במדור זה, שלממשלה אין בעיה של כסף, יש לה בעיה של סדרי עדיפויות שנקראות בשם המשונה "תקציב".

מציאות זו גם מסבירה את העובדה, שבפרויקט מצע הבחירות שמוגש לכם במהדורה זו מתוך אתרי המפלגות, ההיי-טק כמעט ולא קיים, חוץ מאשר במצע הליכוד – שם הוציאו מהבוידעם את מסקנות הוועדה של מיקי איתן בשנת 1996, שבדקה את ישראל בעידן המידע, והפכו אותן להתחייבויות של הממשלה שתקום אם ביבי ייבחר. רוצה לומר, שמאז שאנחנו לא בשלטון: שום דבר לא נעשה.

אצל המפלגות יש סיסמאות נבובות שאיש בכלל לא מנסה לשכנע אפילו שיש אמת מאחוריהן. אבל גם כאן, אביגדור ליברמן היה מקורי יותר מכולם: במצע ישראל ביתנו כתוב, שחור על גבי לבן, שמפלגת ישראל ביתנו תפעל לביטול משרד המדע. למה? אין סיבה. בעל הטור גם לא מבין, אבל זוכר שהשר האחרון שישב על כסא זה בממשלה היוצאת, שייך למגזר שליברמן רוצה לבחון את נאמנותו למדינה. מקריות? אולי.

גם בכנס הרצליה התכנסו אנשים טובים, שסיפרו כמה חשוב החיבור בין המחשב לבית הספר. יולי תמיר, שרת החינוך היוצאת, אמרה שמשרד החינוך מתחייב להקים 2,000 כיתות חכמות בשנתיים הבאות. כמה הוקמו עד כה במסגרת הקדנציה של תמיר? את זה לא מגלים לנו. והייתה שם גם פרופסור מיכל ירושלמי מאוניברסיטת חיפה, שבכלל אמרה שמערכת החינוך כבר לא צריכה מחשבים כי זה פאסה. העתיד טמון בסלולר, ובעתיד הלא רחוק, על פי חזון ירושלמי, במקום שבכל בוקר המורה בכיתה יזהיר את התלמידים בל ישאירו את הסלולר פתוח, הוא יגיד להם: "בוקר טוב, בבקשה לפתוח את הסלולר שלכם, מי לא גלש לשיעורי בית?".

והיה גם השבוע, כמובן, האירוע המרכזי של ענף ה-ICT לפתיחת השנה: Kickoff09. מאות הספקים והמנמ"רים שהיו שם שידרו  מסר של אופטימיות. יש משבר, הוא לא קל, אף אחד לא מקל ראש – אבל אנחנו נשרוד, נמשיך להיפגש, נמשיך למכור ולייצר פרויקטים חדשים, כי אין לנו משהו אחר. והיו גם המנמ"רים המצטיינים, שהוכיחו לוועדת השיפוט שמיתון ומשבר הם הזדמנות מעולה להוכיח מצוינות בארגונם.

השבוע גם שמענו שפורטל gov.il ממשיך לעשות חיל, ואזרחי המדינה אוהבים לשלם מיסים דרך האינטרנט. היקף הגבייה הגיע ל-7.1.מיליארד שקלים בשנה שעברה.

וגם זה קרה השבוע: פלאפון השיקה את הרשת החדשה, שתאפשר סוף למנויי פלאפון להפסיק להתקנא בעמיתיהם מסלקום, וגם הם יוכלו ללכת עם נוקיה בכיס.

שיהיה שבוע טוב ובחירות מוצלחות.