אילו דאגות גורמות למנמ"רים לנדודי שינה?

השדרוג במעמדו של המנמ"ר, שנמשך כבר כמה שנים, קיבל האצה בקורונה, ואחר כך גם במשבר הכלכלי, שהעולם עדיין מלקק את הפצעים ממנו. שדרוג זה מתורגם לאחריות כבדה ורבה יותר, שמביאה עימה לחצים. כיום יותר מתמיד, עוד ועוד מנמ"רים מתקשים להירדם בלילה, בגלל דאגות ונטל משימות.

ההתפתחויות הטכנולוגיות, שהן מהירות והולכות וצוברות תאוצה, האיומים ההולכים וגוברים, ומימושם ההולך ועולה – אלה ועוד לא מאפשרים למנהלי מערכות המידע ליהנות משינה רצופה. הדברים עולים מכתבה שפורסמה באתר CIO, שמבוססת על מענה של מנמ"רים מארגונים גדולים על השאלה: מה גורם להם להישאר ערים בלילה?

מקום לדאגה

אחת הסיבות המרכזיות לנדודי השינה של המנמ"רים היא, כצפוי, הסייבר. הנתונים מראים שבין ספטמבר 2022 לאותו החודש ב-2023 חל זינוק של 153% במספר מתקפות הכופרה על ארגונים, ונרשם טיפוס של 76% באלה מהן שמלוות בסחיטה ואיומים. כל הסימנים מעידים שזה לא הולך להירגע ב-2024, אלא להיפך. הדאגה של המנמ"רים לנושאי האבטחה והסייבר לא פוחתת גם בארגונים שיש בהם מנהלים מיוחדים לכך. בסופו של דבר, אם, חלילה, יש מתקפת סייבר על הארגון, ו-ודאי אחת כזו שמצליחה לגרום לו נזק, המנמ"ר הוא הראשון שצריך לספק הסברים להנהלה, יותר ממנהל האבטחה והסייבר.

השנה האחרונה הוסיפה לסל הדאגות את סוגיית הבינה המלאכותית בכלל וה-GenAI בפרט. זו גם זו מביאות איתן הרבה מאוד יתרונות, אבל גם לא מעט סכנות, שמדירות שינה מהמנמ"רים, וגם מהמנכ"לים ומבעלי המניות. סקר שנערך באחרונה בקרב מובילי IT בארגונים הראה שאצל כמעט רבע מהם, הבינה המלאכותית ולמידת המכונה מהווים סיבה מרכזית לדאגות ובעיקר לחששות, מדי יום. באופן די טבעי, הם דואגים מההשלכות שלהן ברמת הארגון עצמו, ולא ברמה הגלובלית. בתוך זה, אחת הסיבות לדאגה היא ה-ChatGPT, לרבות בהיבט ניהול הסיכונים – הכלי הפופולרי הזה, שקנה אחיזה לא רק בשוק הפרטי אלא גם בקרב ארגונים רבים, עדיין לא ממש מנוהל.

נושא אחר שמעסיק את המנמ"רים הוא הפערים הטכנולוגיים בין הארגונים שלהם לשוק. הספרות המקצועית מגדירה זאת כ-"חוב טכני, שמטריד את המנמ"ר, שמתלבט במה להשקיע ואיך לוודא שהארגון שלו לא נמצא בפיגור טכנולוגי, מבלי שיצטרך לבקש תוספות תקציביות גדולות מדי, שאין סיכוי שייענו". מחקר שערכה DXC בקרב 750 מנהלי מערכות מידע העלה שמרביתם רואים בשדרוג הטכנולוגיה חלק מהסיכונים שהם צריכים להתמודד איתם. הם מבינים שפיגור טכנולוגי אמנם מגביל את יכולת הארגון להתפתח, אבל גם שיש בו לא מעט סיכונים וסכנות, שהם לא יודעים איך להתמודד איתם. או, אם לנקוט בגישה המקילה, לא תמיד יודעים. שנתם נודדת בהיבט הזה בעיקר בגלל הפחד מכך שהשקעה לא נכונה בטכנולוגיה, או אי השקעה, עלולה לעלות לארגון בהרבה כסף ואף בירידת שווי ערך. אין מנהל שרוצה להיות בסיטואציה כזאת, כולל לא המנמ"ר.

יודעים עד כמה לא יודעים

עוד סיבה ללילות הלבנים שחווים המנמ"רים היא העובדה שהם יודעים עד כמה הם ממש לא יודעים היכן ממוקמות כל המערכות שלהם ואיפה שמורים כל הנתונים. אין להם שליטה מוחלטת על הפעילות של כל המשתמשים, באילו מערכות נלוות הם נעזרים ומה רמת ההשפעה של זה על המחשוב הארגוני. זוהי תופעה שקיימת בערך מאז שהמחשבים נכנסו לארגונים, אבל עתה היא חריפה יותר. עידן הטרנספורמציה הדיגיטלית יצר אין סוף מקורות לקבלה ומשלוח של נתונים, וכמעט בלתי אפשרי להשיג שליטה מוחלטת על כל מערכות המידע.

האם יש תרופה שתמנע את נדודי השינה של המנמ"ר? לא, וזה צריך להיות חלק משיקוליו של אדם להחליט האם הוא מקבל תפקיד מנמ"ר שמציעים לו, או לא

יש סיבות נוספות לדאגה, שהן לא ממש חדשות, אבל עדיין מטרידות. אחת הבולטות שבהן היא היכולת לעמוד בדרישות ההנהלה והלקוחות הפנימיים מבלי לקבל תוספת משאבים. או, במילים אחרות, לעשות יותר בפחות. המנמ"רים מחוברים לליבה העסקית של הארגון, מכירים היטב את הסביבה העסקית שלו ויודעים לצטט את תזרים ההכנסות ואת ההוצאות. הם צריכים לתת פתרונות טכנולוגיים למנהלי העסקים ולצד זה להישאר רווחיים. אחד המנמ"רים אמר ל-CIO שרק המחשבות על האתגר הספציפי הזה הן סיבה "טובה" לא להירדם.

חשש פסיכולוגי תמידי

מחקרים אחרונים מראים שמרבית המנמ"רים מודעים לכך שהתפקיד שלהם הוא מחולל שינוי, שתפקידם להוביל יותר ויותר יוזמות עסקיות וטכנולוגיות, וזאת בנוסף להובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. למנמ"ר יש חשש פסיכולוגי תמידי: לא להיות המכשול בפני כל אתגר עסקי שהוא של ההנהלה. זה מתקשר לדאגה נוספת שלהם: ההכרח לייצר אמינות סביב תפקידם – הן בקרב ההנהלה והן בקרב העובדים. הציפיות הן בשמיים, לעיתים הדרישה היא להמציא משהו מהיום למחר, ורצוי שהמנמ"ר ישתמש בטיעונים כגון חוסר זמן או משאבים רק כנשק יום הדין, כמוצא האחרון. זוהי עוד סיבה עבורם להסתובב במיטה מצד אל צד.

השורה התחתונה: הזמנים המאתגרים וקצב ההתפתחות הטכנולוגית המטורף מעמיסים עוד ועוד מטלות ודאגות על המנמ"ר, שאינן מסתיימות עם סיום יום העבודה. שלא לדבר על החשש הקבוע לרציפות תפקודית של כל המערכות הקריטיות, שלא תהיה תקלה, קריסה או מתקפת סייבר, שעלולה להוביל למשבר גדול, שבארגונים גדולים אף יכול להשפיע על סקטורים שלמים, שלא לומר מדינה שלימה. האם יש תרופה שתמנע את נדודי השינה של המנמ"ר? לא, וזה צריך להיות חלק משיקוליו של אדם להחליט האם הוא מקבל תפקיד מנמ"ר שמציעים לו, או לא.