האם הגברת הפרודוקטיביות היא המפתח להתאוששות מהמשבר?

השבוע מתקיים בעיר דאבוס שבשווייץ המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי. מפגש זה צבר יוקרה משום שמגיעים אליו רבים ממנהיגי העולם, מאחר שמתקבלות בו החלטות כלכליות חשובות ומפני שמקודמים בו פרויקטים גלובליים. היות שכלכלה קשורה קשר בל יינתק לטכנולוגיה, על "שולחן" המפגש עולים, באופן טבעי, נושאים כמו AI, סייבר וניהול סיכונים.

אחת השאלות הבולטות בכינוס השנה היא האם ההתאוששות של הכלכלות השונות (בחו"ל, פחות בישראל), ובתוכן הארגונים, תימשך ב-2024? ואם כן – כיצד זה ישפיע על הארגונים? והאם הם ידעו להשקיע בתבונה בתהליכים ובכלים שיגבירו את הפרודוקטיביות שלהם?

2024: האופטימיים יותר – ואלה שפחות

2023 לא הייתה שנה כלכלית-עולמית טובה, בהרבה תחומים, אם כי היא הייתה טובה יותר מקודמתה. העולם, ותעשיית ההיי-טק בתוכו, התחיל להתאושש ממשבר האינפלציה והריביות הגבוהות, מה שהביא לכך שבסוף השנה שעברה וכעת, בתחילתה של זו הנוכחית, יש אופטימיות זהירה. מההערכות הוורודות, אם כי לא ורוד כהה, האלה ניתן להסיק שהצפי הוא שהאקלים יהיה השנה נוח יותר לעסקי הליבה של הארגונים.

לעומת זאת, יש לא מעט ספקנים באשר לשאלה האם 2024 אמנם תהיה טובה יותר מ-2023. במאמר שפורסם באחרונה באתר של חברת הייעוץ מק'ינזי, שהיא אחת השותפות המרכזיות במפגש של הפורום הכלכלי העולמי, נכתב כי גם בתחילת 2024 יש אי ודאות, ויש שיבושים גיאו-פוליטיים קיימים, כמו המלחמה באוקראינה, וחדשים, דוגמת המלחמה שלנו עם החמאס. באשר להתפתחויות הטכנולוגיות בכלל ולבינה המלאכותית בפרט, צוין במאמר – אלה מהוות אתגר, אבל גם פוטנציאל לעידן חדש, שייצר מגוון תרחישים כלכליים לטווחים הבינוני והארוך – וכך מק'ינזי ממליצה להסתכל עליהן.

שלל דגלים בכניסה לאולם הכנסים של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. אם תסתכלו טוב, תראו שיש יחסית בצד גם את דגל ישראל. צילום: ShutterStock (ארכיון)

הסנטימנט, על פי החברה, חיובי יותר בטווח הקצר, עם תקוות גוברות ל-"נחיתה רכה" בכלכלות רבות, אך עליות באינפלציה ובריביות, צרכנים מתוסכלים, שווקי עבודה מוגבלים ותנודתיות פוליטית מקומית ממשיכים לסבך החלטות עסקיות ומדיניות. בחברה לא שוללים מיתון בחודשים הקרובים.

איך להגביר את הפרודוקטיביות?

כדי להפיק את המרב מהמצב, ואולי אף לעשות מהלימון לימונדה, ארגונים צריכים להגביר את הפרודוקטיביות שלהם. ה-AI יכולה לסייע להם לעשות זאת – וזה היה בין הנושאים שנדונו בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד'). הרי הבינה המלאכותית חודרת כמעט לכל מקום ותחום בחיינו, הפרטיים והעסקיים, ומן הראוי שכל הנהלה תהיה מודעת לה ותנצל את היתרונות הרבים שיש בה לטובת התייעלות ארגונית והשגת תוצאות טובות יותר.

הדרך לשם עוברת בהשקעה בהגדלת מיומנויות העובדים, תוך כדי הכשרתם להשתמש בכלים שמכפילים את התפוקה שלהם, ובאופן טבעי יגדילו את שכרם. כלומר, כפי שאמר ב-Future of AI טל שחר, המוביל העולמי של תחומי הדאטה וה-AI במעבדת המומחים של יבמ, הבינה המלאכותית לא תחליף עובדים, אולם עובדים שיש להם כישורי AI יחליפו את אלה שאין להם את אותן היכולות.

יתרה מזאת, במפגש בדאבוס מדברים גם על כך שהטכנולוגיה, ובתוכה ה-AI, לא רק שלא מחסלת מקומות עבודה, אלא אף מייצרת משרות. שפע של משרות. וזה מאפשר יותר תחרות, שתביא לפריחה כלכלית. תופעה דומה קרתה בארצות הברית בין השנים 1995-2000 – אז התחרות הגלובלית הייתה בשיאה, וחברות ידעו לחבר בין השקעות הון לטכנולוגיה – חיבור שהביא גם לשינויים בשיטת הניהול. התוצאה הייתה עלייה דרמטית בפריון וגידול בפרודוקטיביות.

2024 תהיה שנת הגדלת הפרודוקטיביות של הארגונים והכלכלות ברחבי תבל. היא תסייע להתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים שמטרידים כיום את העולם: תהליכים מקרו-כלכליים שעלולים שוב להביא למשבר, שינויים דמוגרפים והתמודדות עם אתגר כוח האדם, שמחייב את הגדלת הגיוון בשוק התעסוקה והרחבת התחרות על טאלנטים

המסר מהמפגש העולמי הוא שמה שאירע אז יכול לחזור על עצמו כעת, באמצעות הטרנספורמציה הדיגיטלית, הבינה המלאכותית ומעקב אחר חדשנות טכנולוגית משבשת. אותה חדשנות שמייצרת תחומים חדשים, שמביאים איתם הזדמנויות עסקיות חדשות. אלא שהפעם, התקווה היא שהטכנולוגיה תשיג במשך כמה חודשים את מה שאז לקח להשיג כמה שנים.

הצד הישראלי

ישראל לוקחת חלק במפגש, תוך שהנציגים מהארץ לא שוכחים להזכיר למנהיגי העולם שנמצאים שם שיציבות עולמית קשורה גם במה שקורה באזורנו, ושהטרור הוא גורם משמעותי, שיכול לשבש את כל התוכניות והתקוות שעולות בפורום הכלכלי העולמי. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ישתתף במפגש בהמשך השבוע. הוא יגיע לשם עם נציגי משפחות החטופים, ויציג את המציאות שאיתה אנחנו מתמודדים.

יגיע לדאבוס עם נציגי משפחות החטופים. נשיא המדינה, יצחק הרצוג. צילום: דוברות בית הנשיא

הפוליטיקה תמיד הייתה חלק מהכלכלה, ואופי משטרים משפיע על מגזרים שלמים, כמו, ואולי אף במיוחד, על תעשיית ההיי-טק. כך, למשל, היזם הוותיק ד"ר יוסי ורדי הזכיר השבוע בדאבוס את המאבק שידעה ישראל עד ה-7 באוקטובר, שנועד לשמור על צביונה הדמוקרטי של המדינה. הוא ציין שללא הדמוקרטיה, ההיי-טק הישראלי לא יכול לפעול, וזה משפיע גם על תחומי הכלכלה האחרים.

המסקנה היא, אם כך, ש-2024 תהיה שנת הגדלת הפרודוקטיביות של הארגונים והכלכלות ברחבי תבל. היא תסייע להתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים שמטרידים כיום את העולם: תהליכים מקרו-כלכליים שעלולים שוב להביא למשבר, שינויים דמוגרפים והתמודדות עם אתגר כוח האדם, שמחייב את הגדלת הגיוון בשוק התעסוקה והרחבת התחרות על טאלנטים.