דרוש טיפול שורש לענף ההיי-טק

מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי פרסם באחרונה מחקר שעסק בעתיד התעסוקה בענפי ההיי-טק, ודן בשאלה האם מדינת ישראל עושה מספיק כדי להצמיח דורות חדשים של מהנדסים, אנשי תוכנה ועובדי היי-טק. ודאי לא תופתעו לקרוא שעל פי המחקר, שערכו פרופ' איל קמחי וד"ר יעל מלצר, התשובה היא לא.

בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בביקוש ללימודי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות, כמו גם גידול במספר תלמידי התיכון שנבחנים במקצועות המדעיים ובמתמטיקה ברמה של חמש יחידות. למרות זאת, עדיין יש מחסור קריטי בכוח אדם בהיי-טק הישראלי, שלא ממש מצטמצם עם הזמן, ובעיקר בטאלנטים, בעלי כישורים גבוהים, שיהוו הדור הבא של אומת הסטארט-אפ.

המסקנה המדאיגה מהמחקר הזה, ולא רק ממנו, היא שמערכת החינוך – התיכונים והאקדמיה – לא יוכלו בעתיד הנראה לעין לספק את הביקוש לכוח אדם במקצועות ההיי-טק.

מחקרים קודמים בנושא הסבירו שמקור העלייה שכן קיימת במספר המועסקים בענף ההיי-טק (שאפילו היא לא מצמצמת את המחסור, אבל הסיבות לכך הן נושא לטור אחר) הוא הגידול הניכר במספר האנשים שמתאפיינים בכישורים מקצועיים-טכנולוגיים גבוהים, שמאפשרים לעסוק במקצועות ההיי-טק. ועדיין, גם אנשים אלה לא מתאימים לדרישות הגבוהות של חלק מהחברות.

מכאן מגיעים למסקנה השנייה שעולה מהמחקר של מכון שורש, שהיא לא פחות עצובה: הסטודנטים שמתקבלים ללימודי המדעים והטכנולוגיה באקדמיה מגיעים עם ציוני פסיכומטרי נמוכים יותר מאשר בשנים הקודמות. זאת, בנוסף לעובדה שיש מכללות שכלל לא דורשות פסיכומטרי, ומסתמכות רק על לימודי הסטודנט המועמד בתיכון. ואולם, רמת הידע של התלמידים בתיכון במה שמוגדר כמקצועות הליבה – לימודי ליבה, אם תרצו – נמצאת במגמת ירידה מתמדת.

התוצאה הבלתי נמנעת היא שככל שהשנים מתקדמות, באופן ממוצע יורדת רמת הידע של העובדים שמגיעים לענף ההיי-טק, לאומת הסטארט-אפ.

דווקא עכשיו, כשיש האטה בפעילות של הענף והממשלה מצהירה כי תזרים לו סיוע, כדי שחברות סטארט-אפ, למשל, יוכלו להישאר מעל המים, יש הזדמנות לבצע רפורמה כוללת בהכשרת המהנדסים, שהתוצאות שלה ייטיבו עם אומת הסטארט-אפ והחדשנות לעוד שנים רבות קדימה

מה לעשות? לעשות!

הפתרון למצב הוא טיפול שורש עמוק ויסודי, שמקבלי ההחלטות בממשלה צריכים להחליט עליו – ומהר ככל האפשר. הנה שתי החלטות שהם יכולים לקבל ושיכולות להתחיל להתבצע באופן מיידי: האחת היא העלאת רמת הלימודים במקצועות הליבה בבתי הספר התיכוניים. זה יכול להיעשות בתנאי ששכר המורים יגדל, וימשוך אליו אנשים איכותיים יותר, כולל מהנדסים ואנשי היי-טק מנוסים, שמוכנים להירתם למשימה. מהלך שכזה יענה במידה מסוימת על הקושי לגייס מורים למקצועות המדעיים והטכנולוגיים, שגם ככה קשה מאחר שמדובר בעמידה בכיתה מול עשרות תלמידים, לעתים 40 ויותר.

זה מתקשר להחלטה השנייה: להגדיל משמעותית את מספר הכיתות והמגמות שמכשירות את הדור הבא של מהנדסי ההיי-טק. מספר הלומדים את המקצועות הרלוונטיים בתיכון הוא פונקציה למספר הסטודנטים למקצועות אלה באקדמיה, כמה שנים לאחר מכן. זה ידרוש מהאוניברסיטאות והמכללות הקצאת עוד משאבים, כדי לפתוח את הכיתות הללו. יש עדיין מוסדות אקדמיים שרואים בפתיחת מגמות מדעיות וטכנולוגיות דבר שמצריך ניהול סיכונים, מה שמוביל אותם להימנעות מפתיחת כיתות נוספות. הירתמות של הממשלה לעניין עשויה להפיג את החשש הזה שלהם.

למסקנות דו"ח זה יש חשיבות גדולה יותר בימים אלה. דווקא עכשיו, כשיש האטה בפעילות של הענף והממשלה מצהירה כי תזרים לו סיוע, כדי שחברות סטארט-אפ, למשל, יוכלו להישאר מעל המים, יש הזדמנות לבצע רפורמה כוללת בהכשרת המהנדסים, שהתוצאות שלה ייטיבו עם אומת הסטארט-אפ והחדשנות לעוד שנים רבות קדימה.