האם ארגונים מוכנים להסלמה במצב ולמלחמה בצפון?

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר אפשרה להבחין אילו ארגונים היו מוכנים לקראתה, כלומר – לקראת אירועי חירום, ואילו לא, ונדרשה להם שהות להיערך לפעילות תוך כדי הימים הראשונים שלה. אלה מהארגונים שהשקיעו בפתרונות ומערכות, ובעיקר ביצעו תרגולים – פעילותם נמשכה כשגרה גם מיד לאחר אירועי אותה שבת שחורה, בעוד שאלה שלא עשו זאת – פעילותם צומצמה מאוד ואף הושבתה בימים הראשונים של המלחמה, בגלל העדר אותה הכנה מוקדמת.

אמנם, גם אלה מהארגונים שלא נערכו היטב לחירום הצליחו להתגבר על המצב ובסופו של דבר לחזור לפעילות תקינה, אבל עולה השאלה האם הם, ובכלל הארגונים, ערוכים לפעילות בחירום במצב קיצוני יותר מזה הנוכחי, למשל במקרה של הסלמה נוספת? של מלחמה כוללת בצפון?

ההערכה הרווחת היא שבמוקדם או במאוחר, מתישהו תהיה מלחמה בצפון, הרבה יותר קשה ממה שאנחנו חווים שם עכשיו. ההשלכות שיהיו למלחמה כזו על העורף נרחבות מאוד. יש תסריטים שונים, קיצוניים, ברמות שונות, כולל מצבים שלא היינו בהם באף מלחמה, ויש לא מעטים שסבורים שהם הזויים. אבל, אם קיים לקח אחד שאנחנו צריכים ללמוד מה-7 באוקטובר, אזי אין יותר דבר כזה מצבים שלא יכולים לקרות, ושמה שאנחנו חושבים שאין סיכוי שיקרה – יקרה.

היכולות של החיזבאללה גדולות וקטלניות פי כמה וכמה מאלה של החמאס. טווח הטילים של נסראללה מכסה את כל מדינת ישראל, והוא בעל יכולות פגיעה מדויקות יותר. אחד התסריטים הרווחים הוא שיבוש משמעותי באספקת תשתיות קריטיות לאומיות, כגון חשמל, מים ותקשורת. פועל יוצא מכך הוא תרחיש שעד היום לא קרה בישראל, שבמסגרתו דאטה סנטרים עיליים ותת קרקעיים, וכן מערכות ומתקני גיבוי, עלולים לא להיות זמינים במקרה של מלחמה בסדר גודל כזה.

שאלות מטרידות אודות מוכנות העורף

עולות כאן שאלות מטרידות אודות מוכנות העורף, ובעיקר עד כמה הוא מוכן – אזרחים, ארגונים והמדינה כולה. בתחילת השבוע דווח על הפסקת חשמל במקומות שונים בארץ, שנבעה מתקלה באחת מיחידות הייצור. בראיונות לתקשורת אמר מנכ"ל החברה, מאיר שפיגלר, כי היא בוחנת באופן שוטף תסריטי קיצון שונים ונערכת תמיד, אבל הוסיף שבמקרים של הפסקות חשמל ממושכות, אף גנרטור לא יוכל לסייע.

מכאן עולות השאלות: האם הארגונים מודעים לכך? האם הם נערכים למצבים שבהם הם יצטרכו להפעיל חלק מהפעילויות במצבי אוף ליין, ללא גישה לרשת, ללא טלפונים סלולריים ועוד? כמו כן, האם יש לארגונים תוכניות גיבוי חירום למקרים שהמבנים הפיזיים של הדאטה סנטרים ייפגעו, יושבתו ולא ניתן יהיה לתת שירותים חיוניים לחלקים נרחבים במשק?

צריך לקוות שמועצות המנהלים, המנכ"לים ומנהלי אגפי המחשוב מקיימים דיונים בנושא, ועושים את מה שצריך כדי להתכונן לגרוע מכל. יש פה מצב שתסריטים שמוכרים ממצבי חירום קודמים לא יהיו תקפים במקרה של מלחמה רבתי בצפון, וכל אחד צריך לחשוב מחוץ לקופסה, רגע לפני ששוב נופתע

השבוע פרסמנו ידיעה שיש לה קשר לנושא: קופת חולים מכבי, ביוזמת סמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות, קובי כץ, פיתחה תוך כדי המלחמה שכבה נוספת באפליקציה שלה, שמאפשרת לכל המבוטחים להתחבר לתיק הרפואי האישי שלהם גם אוף ליין. זוהי דוגמה לחשיבה שקשורה להיערכות למצבי קיצון, על מנת להקל על הארגון ועל לקוחותיו לתפקד במצבים אלה.

ואם כבר בגוף בריאות עסקינן, ההיערכות למצבי חירום נדונה במערכת הבריאות באופן כללי ושוטף. בבתי חולים שונים יש תוכניות מגירה לימים הראשונים של מצב החירום, שבהם עלולה להיות מתקפה כוללת שלא תאפשר לצוותים הרפואיים להגיע לבית החולים. ההיערכות הזאת כוללת הכנות בשלל רמות, בהן ברמת תשתיות המחשוב, מערכות המידע, הגיבויים וההיערכות לחזרה לעבודה באמצעות עט ונייר.

לא צריך להיות יותר מדי זהירים… בדיבור על הנושא

הגופים הממונים על ההיערכות לחירום מדברים על הנושא בזהירות רבה, כדי למנוע בהלה ולא לתת לאויב את הכלים להבין שישראל נערכת לחירום, וללמוד את ההיערכות הזאת ואת אופייה. אבל, יש לא מעט סיכון בכך שהנערכים לחירום – בין אם אלה הגופים הקריטיים ובין אם הרגולטורים שמפקחים עליהם – לא משקפים את ההיערכות שלהם, לא מיידעים את הציבור מה הם עושים ולא מעמידים לביקורת את התוכניות.

צריך לקוות שמועצות המנהלים, המנכ"לים ומנהלי אגפי המחשוב בארגונים בכלל, ובאלה הקריטיים בפרט, כולל בממשלה, מקיימים דיונים בנושא, ועושים את מה שצריך כדי להתכונן לגרוע מכל. יש פה מצב שתסריטים שמוכרים ממצבי חירום קודמים לא יהיו תקפים במקרה של מלחמה רבתי בצפון, וכל אחד צריך לחשוב מחוץ לקופסה, רגע לפני ששוב נופתע.