מה יהיה על סדר היום של המנמ"רים בשנה הבאה?

באגפי המחשוב ובהנהלות הארגונים במגזרים השונים מסיימים לסכם את השנה, שתתפוגג לה הלילה (בין ג' ל-ד') בחצות, ומביטים אל 2025, המידפקת על דלתנו. חברות מחקר ריכזו את האתגרים שאיתם המנמ"רים באשר הם עשויים להתמודד בשנה הבאה. התחומים ברובם אינם חדשים, אבל ההערכות הן שתימשך המגמה שלפיה ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, האחריות על כתפיהם של המנמ"רים הולכת וגדלה, שלא לומר מכבידה – מאחר שהשפעתם על ההחלטות האסטרטגיות של הנהלות הארגונים מתגברת.

הנושא המרכזי, שנכנס לכמעט כל תוכניות העבודה של ארגוני ה-IT, הוא הבינה המלאכותית, ואיתו למידת המכונה. שני המושגים האלה הפסיקו כבר לפני כמה שנים להיות בגדר מילות באזזז, אלא אלה טכנולוגיות שמניעות אוטומציה, ניתוח, חיזוי וחוויות לקוח מותאמות אישית. לפי נתונים שפרסמה סטטיסטה, שפיתחה את הפלטפורמה הגדולה בעולם שמרכזת נתונים סטטיסטיים, גודל שוק ה-AI צפוי להראות עד 2030 קצב צמיחה שנתי של כ-28.5%, ולהגיע בה ל-826.7 מיליארד דולר.

האתגרים של המנמ"רים בהיבט זה גם בשנה הבאה יהיו, אפוא, שילוב AI בתהליכי ליבה עסקיים, הפיכת משימות שגרתיות לאוטומטיות, שיפור קבלת ההחלטות ואפשור אסטרטגיות שמונעות על ידי נתונים.

הבינה המלאכותית היוצרת את הצמיחה הגבוהה ביותר

מבין הקטגוריות שבתוך הבינה המלאכותית, זו היוצרת, ה-GenAI, היא הצומחת ביותר. לפי גרטנר, בשנה המתחילה לה הלילה, 30% מכלל ההודעות היוצאות מארגונים גדולים יופקו על ידי GenAI. מנמ"רים יצטרכו ב-2025 ליישם תהליכים מונעי בינה מלאכותית ליצירת תוכן, אוטומציה של שירות לקוחות וניתוח נתונים. עם זאת, האתגר יהיה לאזן בין יכולות הבינה המלאכותית לבין המשילות, כדי להימנע מבעיות שקשורות לפרטיות נתונים, הטיה ואתיקה. ההערכה שקצב הכניסה של הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, יגבר בשנה הקרובה מבוססת גם על ההשפעה על הנתונים הפיננסיים של החברות והתשואה שהן מעניקות לבעלי המניות.

הבינה המלאכותית יוצרת הרבה אתגרים למנמ"רים. צילום: Shutterstock

לפי מחקר עדכני של מק'ינזי, קצב הצמיחה של ארגונים שהטמיעו בינה מלאכותית גדל בשיעורים של בין 6% ל-9%, לעומת ארגונים ממגזרים כמו פיננסים, שנמצאים משמעותית מאחור בהיבט זה, מכיוון שהם ממעטים להטמיע כלי AI. באופן כללי, גרטנר צופה שבשנים הקרובות, ההוצאות על כלי AI יגיעו ל-300 מיליארד דולר, ועל פי הערכות מנמ"רים, הבינה המלאכותית תהיה הגורם המשבש המרכזי בשוק התוכנה.

הענן המסורתי והמבוזר

עוד תחום שבו יעסקו המנמ"רים בשנה הבאה הוא לא חדש – אנחנו מכירים אותו כבר יותר מעשור. המדובר במחשוב הענן – המסורתי והמבוזר. ב-2025 צפויה להימשך המגמה שלפיה יישומים מקוריים בענן יהיו יותר מבוזרים וגמישים, וניתן יהיה להרחיב ולעדכן אותם במהירות. לפי גרטנר, יותר ויותר ארגונים יפתחו מערכות שניתנות להרחבה וגמישות, כדי להגיב מהר יותר לשינויים, ולמעשה, הענן המבוזר יהפוך למיינסטרים.

מגמה נוספת שכאמור, היא תוצאה של שימוש ב-AI היא הגברת האוטומציה של תהליכים עסקיים – בהיקף הרבה יותר גדול ממה שראינו עד כה. לפי פורסטר, המגמה הזו, המכונה היפר אוטומציה, צפויה לגדול מ-46.73 מיליארד דולר ב-2024 ל-276.81 מיליארד ב-2035.

אפס אמון בעולם הסייבר

מטבע הדברים, הסייבר ואבטחת המידע ימשיכו להעסיק את הארגונים – ולא רק את מנהלי הסייבר, אלא גם ברמות ההנהלות הבכירות, בתיווך של המנמ"רים. האנליסטים צופים שעל רקע זה, הנושא של אפס אמון (Zero Trust) ימשיך להיות בראש סדר העדיפויות של מנהלי מערכות המידע גם בשנים הקרובות. 63% מהארגונים ברחבי העולם יישמו אסטרטגיית אפס אמון באופן מלא או חלקי, והם ישקפו כרבע מסך כל תקציבי הסייבר בארגונים.

שם הקוד בתפיסת עולם זו הוא שלמרבה הצער, אמינות מוחלטת יא לא ברירת מחדל באף ארגון, והספק הוא השחקן הראשי פה.

2025 תהיה ללא ספק שנה מאוד מאתגרת עבור מנהלי מערכות המידע, שיצטרכו, גם בה, לעמוד בקצב המהיר מאוד של התפתחות הטכנולוגיות, שהולך ומאיץ, ולתת מענה לדרישות ההנהלות. ישראל, שהחדשנות וההיי-טק בה הם בעיקר כלפי חוץ, תושפע ממגמות אלה, תוך התמודדות עם האתגרים שצצו עם פרוץ המלחמה

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת וההלימה שלה לביזנס מתהדקת, צפויה הרחבה של מגמת ה-Composability. זהו מושג שלקוח מעולם הנדסת התוכנה, ועיקרו הוא יישום אסטרטגיית עיצוב שמטרתה להאיץ את פיתוח האפליקציות על ידי שימוש חוזר ברכיבים קיימים ושילוב מחדש שלהם בדרכים שונות. זאת, כדי לענות על צרכי המשתמש הספציפיים ולהגביר את קצב הפיתוחים בהתאם לדרישות השוק.

נושא נוסף שיעסיק את המנמ"רים הוא מחשוב ירוק ו-IT בר קיימא, כחלק מהמגמה הגלובלית של חלק מהממשלות (לא של הממשל החדש בארצות הברית) והארגונים, במטרה לשאוף לאפס פליטות פחמן.

הקוונטום מתחיל לרקום עור וגידים

נושא אחר שנכנס לשיח של המנמ"רים, ומיושם בהדרגה גם בישראל, הוא המחשוב הקוונטי. הנושא הזה אמנם נמצא יחסית בתחילת הדרך, אבל כבר עכשיו ברור שהמחשוב הקוונטי מהווה הזדמנות משמעותית עבור המנמ"רים להשיג יתרון תחרותי על ידי מינוף כוח העיבוד העדיף שלו, כדי להתמודד עם בעיות מורכבות שאינן פתירות כיום, במחשוב ה-"מסורתי".

ההערכה היא שהמחשוב הקוונטי עשוי להוביל לחידושים פורצי דרך בתעשיות שונות, במיוחד בתחומים כמו גילוי תרופות, מדע ומודלים פיננסיים, שמאפשרים לחברות לפתח מוצרים חדשים, לייעל תהליכים ולקבל החלטות מהירות ומושכלות יותר.

האם כל זה יתממש?

האם המגמות שצוינו כאן הן בעלות סיכוי להתממש? זאת שאלה טובה. סקר עדכני של גרטנר בקרב מנמ"רים מגלה שרק 48% מהיוזמות הדיגיטליות בארגונים עומדות ביעדים העסקיים שלהן ועונות על הציפיות. לעומת זאת, 80% מהמנמ"רים אמרו שהארגונים שלהם מתכננים לבצע השקעות משמעותיות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית היוצרת ובכלים להידוק האינטגרציה בין הטכנולוגיה לביזנס.

השורה התחתונה: 2025 תהיה ללא ספק שנה מאוד מאתגרת עבור מנהלי מערכות המידע, שיצטרכו, גם בה, לעמוד בקצב המהיר מאוד של התפתחות הטכנולוגיות, שהולך ומאיץ, ולתת מענה לדרישות ההנהלות, שמבינות יותר ויותר שהשקעה בטכנולוגיה היא אחד הפקטורים שמבדלים אותם בתחרות. ישראל, שתחום החדשנות וההיי-טק בה הוא בעיקר כלפי חוץ, תושפע, ככל הנראה, ממגמות אלה, תוך שהענף המקומי מתמודד עם האתגרים שצצו עם פרוץ המלחמה.

שנה טובה.