הקטר מתאושש, אבל כדי שינוע במהירות – דרושה מדיניות

הנתונים החיוביים המתפרסמים היום (ג') בדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מביאים לאופטימיות זהירה – וגם זה משהו בימים טרופים אלה. אבל רצוי לא להתמכר אליהם, ולנסות לראות את המציאות כהווייתה.

התאוששות הענף היא תוצאה של פער, לחיוב, בין הציפיות והדאגה שהייתה לכולנו בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה לבין המציאות שקרתה בפועל. חוסר הוודאות היה מוחלט – הן עקב פרוץ המלחמה והן משום שהוא הגיע אחרי האטה בגיוסים, עד כדי עצירה, שנרשמה ב-2023 בגלל המחלוקת הפנימית סביב ההפיכה המשפטית.

נכון להיום, כאשר למרות האופטימיות סביב העסקה להפסקת אש והחזרת חטופים, לא ברור האם היא אמנם תקרה ועדיין אין תאריך סיום ברור למלחמה, אווירת חוסר הוודאות עדיין מרחפת באוויר, גם אם פחות מאשר מיד אחרי ה-7 באוקטובר. זה מעלה כמה חששות, שעלולים לעצור את התאוששות הענף בהמשך השנה. אלה אתגרים שמימושם תלוי במידה רבה במדיניות ממשלתית, שכוללת השקעה בתשתיות, חינוך ויצירת סביבה כלכלית יציבה, שתנטרל את ממד חוסר הוודאות, שמהווה חסם מרכזי בתכנון, בענף ההיי-טק ובכלל.

כך, למשל, העלייה בהיקף הגיוסים שהדו"ח מצייר, שהיא מבורכת לכשעצמה, נובעת בעיקר מהחברות הגדולות, ומתחומים שישראל ממילא חזקה בהם, כמו סייבר. החברות הצעירות, הסטארט-אפים, אלה שהיו הנפגעים העיקריים מעצירת ההשקעות בתקופת משבר ההפיכה המשפטית ועם תחילת המלחמה, עדיין מנסים להתמודד עם הבעיה, והזמן לא פועל לטובתם. האופטימיות שהדו"חות משדרים היא לא עקב שינוי במדיניות של קרנות הון זרות, שנמנעות בשלב זה מלהשקיע בחברות סיד או A. זה אומר, במקרים רבים, שאותן חברות לא יכולות להתקדם לסבבי גיוס מתקדמים יותר.

אמנם, בתחילת המלחמה, הממשלה הזרימה כספים לרשות החדשנות, כדי לאפשר לחברות אוויר לנשימה, וגופים מוסדיים חזרו להשקיע בענף, עקב שינויי רגולציה. אבל עם כל הכבוד למשק הישראלי, חברות היי-טק, במיוחד צעירות, מבוססות על גיוסים מחו"ל – וזה, כאמור, עדיין לא קורה בהיקפים שהיינו מורגלים אליהם בשנות הגאות.

בשנת 2025, מדינת ישראל מוצאת את עצמה בפני איום לא פחות קשה: אי הובלה בכמה תחומים, שמדינות אחרות, כולל בסדרי גודל כמו שלנו, כבר חלפו על פנינו בהם. התחום המרכזי הוא הבינה המלאכותית, ששוטפת את העולם, ובכלל זה את המדינה, כמו הוריקן בדרגה הכי גבוהה שלו

הממשלה צריכה לתת מענה – אבל היא כנראה לא תיתן

התוצאה של מצבור חסמים אלה עלולה להיות המשך הירידה במספר חברות הסטארט-אפ שנפתחות – מגמה שכבר קורית. או, במילים אחרות, ירידה במספר הסטארט-אפים באומת הסטארט-אפ. חברות אלה הן הדור הבא של הענף, הן אלה שיהפכו להיות הצ'ק פוינט והנייס הבאות, שכבר שנים לא קמות כמותן בארץ (למעט, אולי, וויז, שממשיכה לנסוק).

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מיזוגים והשקעות בחברות גדולות לא מביאים כוחת חדשים לאקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי – מה שמשאיר אותו בסביבה הסגורה של השקעות בחברות גדולות, שהן כבר מבוססות. באופן טבעי, הממשלה היא זו שצריכה לתת מענה למצב זה, אבל הסיכוי שהיא תפנה לכך משאבים השנה – קלושים. תקציב 2025 לא שיפר דרמטית את ההשקעות של הממשלה בתשתיות שיאפשרו את המשך צמיחת הענף. תקציב רשות החדשנות אמנם גדל במעט, אחרי כמה שנים שבהן הוא היה קפוא, אולם תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא גדל בהיקף מספיק למה שהוא צריך להיות – מיליארד שקלים בשנה. צריך לומר לזכותה של השרה גילה גמליאל שהיא נאבקה עליו, אבל היא נבלמה מול הטיעונים של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעכשיו מצב חירום וכל משרדי הממשלה צריכים להשתתף בנטל.

מעבר להיבט הכספי, בשנת 2025 מדינת ישראל מוצאת את עצמה בפני איום לא פחות קשה: אי הובלה בכמה תחומים, שמדינות אחרות, כולל בסדרי גודל כמו שלנו, כבר חלפו על פנינו בהם. התחום המרכזי הוא הבינה המלאכותית, ששוטפת את העולם, ובכלל זה את המדינה, כמו הוריקן בדרגה הכי גבוהה שלו. חברות התוכנה וה-AI הישראליות אמנם מפתחות כלים ופתרונות לתחום הבינה המלאכותית, ורבות מהן ממשיכות לעשות חיל בחו"ל, אבל בכל מה שקשור לתשתיות מחקר, כוח מחשוב, סטודנטים ובוגרי אקדמיה בתחום זה, מצבנו לא טוב, ומגמת הירידה נמשכת. מבקר המדינה פרסם בנובמבר האחרון דו"ח חמור ביותר, שמזהיר מפני הידרדרות מצבנו בתחום הבינה המלאכותית. ישראל ממשיכה אמנם להוביל בתחום הסייבר ובפתרונות מגזריים, אבל אם לא תהיה צמיחה משמעותית בתחום שהוא הכי חם כיום, לא נהיה אומת AI, כמו שאנחנו רוצים להיות.

המשקיעים הישראליים מעוניינים להשקיע ב-AI; האם הם יעשו זאת בישראל?

דו"ח אחר, שפרסם היום כלכליסט, מצביע על כך שהבינה המלאכותית נמצאת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של קרנות הון-הסיכון לפי מצב תשתיות הבינה המלאכותית בישראל, לא בטוח שהם ישקיעו בחברות AI ישראליות, ואולי ישימו אותו בחברות בחו"ל.

הפתרון לא מיידי, אבל כל מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. ההתחלה חייבת להיות בחשיבה ובהתוויית מדיניות, וההמשך בהקצאת משאבים, כדי לצמצם פערים, על מנת שיום אחד תוקם אנבידיה הישראלית.

השורה התחתונה: מחברי הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מסכמים את המצב בצורה נכונה. הם כותבים כי "כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות, לממשלה יש תפקיד מרכזי בהבטחת עתיד הטכנולוגיה של המדינה. התמודדות עם חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, באמצעות מדיניות ברורה ועקבית, חיונית לחיזוק אמון המשקיעים. השקעות בחינוך, במחקר אקדמי ובתשתיות חדשנות חיוניות לטיפוח הכישרונות והטכנולוגיות הדרושים לתחרות גלובלית. כמו כן, הטבות מס ותמריצים ייעודיים למשקיעים ולתאגידים רב לאומיים יבטיחו שהצמיחה בהיי-טק תמשיך להניע את הכלכלה". האם מקבלי ההחלטות יפנימו את המסקנות האלה? צריך להמתין.