מה מטריד את המנמ"רים באמצע הלילה?
המגזין CIO מיפה, בעזרת אנשי מקצוע, את הסיוטים המרכזיים של המנמ"רים, והבין מהם כיצד אפשר להימנע מחלומות הביעותים הללו ולגרום למנהלי מערכות המידע לישון בשקט
תפקיד המנמ"ר הוא אחד התפקידים הלחוצים והעמוסים ביותר בארגון. מטבע הדברים, אופי התפקיד שלו מחייב אותו להכיר את הפעילות של כל אגפי הארגון – בניגוד למרבית המנהלים האחרים, שממוקדים בתחום שלהם.
בספרות המקצועית מוגדר תפקידו של המנמ"ר כבעל אחריות עם פרופיל גבוה – וזה מהווה אחד הגורמים המרכזיים למתח, לדאגות ולחרדות שהם מנת חלקם של מנהלי מערכות מידע רבים, ושבדרך כלל אוהבים להופיע, או מתגברים, בלילה. גם השינויים הטכנולוגיים, שמתחוללים בחיינו הפרטיים והעסקיים בקצב מסחרר, לא מוסיפים רוגע.
סיוטי הסייבר ואבטחת המידע
האתר CIO פנה למנמ"רים מארגונים שונים בארצות הברית וביקש מהם לשתף את הקוראים, מה מטריד אותם בנושאי עבודה בשעות הקטנות של הלילה. התשובות שלהם מדורגות לפי רמת הקריטיות של הנושאים והסכנות שהם טומנים בחובם. במקום הראשון, באופן לא מפתיע, עומד נושא הסייבר ואבטחת המידע. זה נושא שמאז ומתמיד היה סיוט של כל מנמ"ר אחראי. הרגע שבו הטלפון מצלצל או הווטסאפ מתקבל, ומתריע על מתקפת סייבר, לא עלינו, או צרה צרורה אחרת הוא רגע מסויט. אף מנמ"ר לא רוצה ששם הארגון שלו ושמו הוא יופיעו בכותרות החדשות בעקבות נזק שנגרם לארגון – מה גם שזה תמיד קורה בזמן הלא נכון.
כשזה קורה, מה שיכול להרגיע את המנמ"ר ולגרום לו לישון בשקט אלה המוכנות וההיערכות. לצד הנזק הכספי שנגרם, הן אלה שעומדות למבחן.
חלום הבלהות של הבינה המלאכותית
אחד הדברים שיכולים לסייע להרגעת המנמ"ר הוא אימוץ כלים טכנולוגיים חדשים, וכאן נכנסת גם הבינה המלאכותית. למטבע הזה יש שני צדדים: מצד אחד, מנמ"רים רבים אומרים, בצדק, שהם לא יכולים לאמץ כל חידוש שיוצא לאוויר העולם מבלי שיש הוכחות ממשיות לאפקט שלו. מהצד השני, יש את החשש הטבעי להישאר מאחור, אחרי המתחרים.
הבינה המלאכותית מייצרת דאגות נוספות: מנמ"רים סיפרו ל-CIO שהם נתונים ללחץ למקסם את נכסי המידע שלהם, תוך יכולת לבחור נכון באותם הכלים שיביאו את היתרון התחרותי, כולל כלי AI. הלחץ הוא גם בצד הטכנולוגי וגם בצד הפנים ארגוני – מצד העובדים וההנהלה, שרוצים להיות חלק ממהפכת הבינה המלאכותית. אחד החסמים שיכולים למנוע תוצאות טובות בשימוש בבינה מלאכותית הוא איכות הנתונים, והטיוב שלהם הוא עוד כאב ראש שיש למנמ"ר. עם התגברות הרצון הזה וההייפ סביב ה-AI, גם כאב הראש הזה מתגבר. עוגד משהו שמלחיץ את המנמ"רים בהקשר של ה-AI הוא סיכוני האבטחה שהיא מבטיחה איתה. הנתונים נמצאים תמיד במקומות שונים בארגון, והמנמ"ר לא תמיד יכול לשלוט על כולם ולנהל אותם. זה נכון בכלל, ונכון שבעתיים בעידן הבינה המלאכותית – ואין צורך לומר מה קורה כאשר הנתונים הקריטיים של ארגונים רגישים כמו בתי חולים ובנקים, אבל ממש לא רק, דולפים להאקרים שמנסים לסחור בהם, לקבל עליהם כסף או לעשות בהם כל שימוש אחר.
עוד סיבות לנדודי שינה: החזר ההשקעה וההון האנושי
דאגה בולטת נוספת שמטרידה את המנמ"רים היא כיצד למקסם את הכלים ואת החדשנות, שהארגון כבר השקיע בהם לא מעט. עוד רגע או יום או שבוע הם ייקראו למנכ"ל כדי להשיב על שאלת המיליון הדולר: מה עם ה-ROI – החזר ההשקעה? או: מה יצא לנו מזה? המנמ"ר מוטרד בשוטף מה לענות על השאלה הזאת, כאשר הסכנה התמידית היא שהמנכ"ל יעצור את זה. מה שיכול להרגיע את המנמ"רים בהקשר זה הוא התחזית שלפיה מנהלי מערכות המידע צפויים יותר ויותר להניע צמיחה ויצירת ערך לארגון באמצעות חדשנות, וזה יהיה כרוך במינוף הטכנולוגיה כדי לשפר את היעילות התפעולית.
אחד המנמ"רים סיפק עצה טובה, שיכולה למנוע מהסיוטים לחזור בלילה הבא: "בכל בוקר, כשאני צריך לקום, אני מכריח את עצמי לחשוב מה אני חייב לעשות היום יותר טוב מאתמול, ובכל יום אני מקטין את הסיכוי שאתעורר יותר מפעם אחת"
אם זה לא מספיק, יש גם את הדאגות שקשורות לאנשים: ככל שהפרויקטים שהמנמ"רים מובילים מערבים יותר אנשים – יש יותר פוליטיקה. המנמ"ר יכול להיות בטוח שהחדשנות שהוא מציע טובה לארגון, אבל הוא לא יכול להתחייב שכולם יאמצו אותה, מסיבות שונות ומשונות, ואין לו תחושת כישלון כואבת מזו. העצה למנמ"ר במקרה זה היא להפנים את העובדה שמאחורי כל פרויקט יש אנשים, ולהבין מה יביא את המשתמש הבודד שדווקא הכלי שאנשי ה-IT מטמיעים יסייע ויקדם אותו. במילים אחרות, המנמ"רים צריכים להתחיל לדבר בשפה של המשתמשים שלהם, ולא לחשוב רק טכנולוגית.
עוד חשש בהקשר של ההון האנושי הוא מנטישת עובדים, ובעיקר טאלנטי IT. על מנהל מערכות המידע להתאמץ איך לשמר את העובדים הטובים שלו, כדי שלא יתחילו לחפש קריירה חדשה. אתגר נוסף הוא הספקים שעובדים עם הארגון – כיצד לנהל אותם נכון, איך לשלוט במערכת היחסים איתם וכיצד לנהל איתם משא ומתן על הצד הטוב ביותר.
פתרון כללי
ככלל, הפתרון להרגעת לחצים ומניעת סיוטים, או לפחות אחד מהם, מצוי בניהול סיכונים, כדי למזער נזקים. הנחת היסוד היא ששום דבר לא הרמטי, גם לא ההגנה, ושתקלות ומשברים תמיד יהיו. השאלה היא שאלת ההיערכות, בכל תחום, אילו סיכונים המנמ"ר לקח ואילו לא. רצוי מאוד שאת התשובות לשאלות האלה המנמ"ר ייתן לעצמו לפני שיקרה משהו רע.
ואם כבר התעוררת, הקורא.ת המנמ"ר.ית, באמצע הלילה והשינה הלכה, אחד המנמ"רים סיפק עצה טובה, שיכולה למנוע מהסיוטים לחזור בלילה הבא: "בכל בוקר, כשאני צריך לקום, אני מכריח את עצמי לחשוב מה אני חייב לעשות היום יותר טוב מאתמול, ובכל יום אני מקטין את הסיכוי שאתעורר יותר מפעם אחת".
ומה אתכם? איך אתם ישנים בלילה? ספרו לנו.
תגובות
(0)