מה צריך לעשות כדי שיצמחו כאן עוד חברות כמו וויז?

רכישת וויז על ידי גוגל היא בין האירועים המשמעותיים שקרו עד היום בתולדות ההיי-טק הישראלי. זוהי הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הענף – בסכום של 32 מיליארד דולר, ורכישה של חברה שצמחה במהירות הבזק, ושנטועה פה חזק – מייסדיה היו פעילים בולטים במחאה נגד המהפכה המשפטית ב-2023, והיא מתכוונת להשאיר את המו"פ שלה בארץ גם אחרי המכירה. זוהי גם הרכישה הגדולה ביותר בתולדות גוגל.

העסקה הזו תביא, בטווח הקצר וכנראה שגם הארוך, לחיזוק האמון העולמי בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. בעקבותיה, סביר להניח שיותר ויותר משקיעים ויזמים יאמרו שאם חברת ענק כמו גוגל שמה כל כך הרבה כסף על חברה מתל אביב, כנראה שהישראלים יודעים לעשות את זה נכון. העסקה הזו אף תחזק את התדמית של ישראל כמדינה מובילה טכנולוגית – תדמית שנשחקה מאוד בשנתיים של מהפכה משפטית ומלחמה, שחלק גדול מהעולם לא רואה אותה (או אותן) בעין יפה.

כפי שאנליסטים ציינו, אחת הסיבות הבולטות לרכישה של גוגל את וויז היא הרצון שלה לסגור את הפער שיש לגוגל קלאוד מול המתחרות שלה בענן. בהקשר הזה יש לציין גם את פרויקט הענן הלאומי נימבוס, שגוגל קלאוד ו-AWS זכו בו.

עדיין לא שינוי כיוון

האקזיט הזה, ענק ככל שיהיה, עדיין לא מבשר את בוא האביב, ומוקדם מאוד לקבוע שענף ההיי-טק התאושש מהמשבר, שנבע מהמהפכה המשפטית והמלחמה. אמנם, סכום הרכישה ישפר, ואפילו מאוד, את סטטיסטיקת ההשקעות בהיי-טק הישראלי ב-2025, אבל וויז היא חברה אחת בלבד. מה גם שמרבית ההשקעות בהיי-טק הישראלי – לא רק ברכישות, אלא גם בסבבי גיוס של סטארט-אפים – הן בחברות שנמצאות בשלבים מתקדמים, או שכבר הבשילו לחברות גדולות. יש מאות ואף יותר של חברות קטנות ובינוניות, ושל סטארט-אפים צעירים, שעדיין לא התאוששו מהמשבר. בהקשר הזה יש לציין גם את העובדה שזוהי עסקה בתחום הסייבר, שממילא הוא חזק בישראל, בעוד שחברות אחרות, בתחומים פחות "סקסיים", נהנות מהרבה פחות השקעות. ובמקום שבו חברות הענק וקרנות הון-הסיכון לא שמות הרבה כסף – זהו מקומה של הממשלה להיכנס.

דברים לחוד ומציאות לחוד

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, אמרה אתמול בתגובה לאקזיט כי "הוא מדגיש את הערך העצום והיצירתיות של הידע הישראלי, ואת מחויבותנו להשקיע במחקר, פיתוח והון אנושי". הדברים שלה נכונים, אלא שהם לא מתכתבים עם המצב בפועל. כדי שבישראל יהיו עוד חברות כמו וויז, נדרש שחלק הרבה יותר גדול מהתקציב יוקדש לחדשנות, טכנולוגיה וסטארט-אפים.

תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עומד בתקציב המדינה, שאמור להיות מאושר עד סוף החודש, על מיליארד שקלים, ותקציב רשות החדשנות – על שני מיליארד. אלה סכומים גדולים ממה שהוקצה לנושאים אלה לפני כמה שנים, אבל הם ממש לא מספיקים כדי להביא את ההיי-טק הישראלי ואת החדשנות בצבעי הכחול לבן למקום הראוי.

רכישת וויז על ידי גוגל יכולה להיות מנוף לשיפור ולשינוי מעמדו של ענף ההיי-טק מבחינת סדרי העדיפויות הלאומיים. על המדינה לנצל את המומנטום כדי לסייע לחברות אחרות, לא פחות מוצלחות, שבתורן יתרמו למשק ולהכנסות המדינה

בעקבות המלחמה עשתה הממשלה, בעיקר באמצעות רשות החדשנות, צעדים שונים, כדי להקטין את רמת הסיכון בהשקעה בחברות קטנות. אלא שהשמיכה קצרה, וגם שני מיליארד שקלים הם סכום שמתישהו נגמר.

גם במשרדי ממשלה אחרים יש מקומות שניתן להפנות מהם כספים לתעשיית ההיי-טק. כך, למשל, במסגרת חלוקת התקציבים של קרן העושר ניתנו 10 מיליארד שקלים למשרד הנגב והגליל, שיופנו לחללי עבודה ולהכרת עובדים, אבל לא הוקצה ולו שקל אחד לחממות טכנולוגיות ולחברות היי-טק שפועלות באזורים אלה.

ועוד דבר: מן הראוי היה שהשרה גמליאל ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היו קובעים כבר אתמול, מיד לאחר היוודע הרכישה, שלפחות חלק מהתמורה שקופת האוצר תקבל ממנה – שעל פי ההערכות צפויה לעמוד על 12-13 מיליארד דולר – יופנה להגדלת תקציבים לחדשנות, מדע, היי-טק ומחקר. במקום זה, יש חשש שהכסף ילך לכספים קואליציוניים ולמגזרים שלא ממש תורמים. לא שמישהו שואל אותו, אבל סביר להניח שאסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז, שהיה אחד מאנשי ההיי-טק הבולטים במחאה נגד המהפכה המשפטית, לא היה רוצה שהכסף שהוא עמל במשך שנים כדי להשיג יילך לשם.

אתמול קיבלה ישראלית אחרת שיש לנו את כל הסיבות להתגאות בה, השחקנית גל גדות, כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד. בדברי התודה שלה היא אמרה שאם נערה מראש העין הצליחה לקבל את הכוכב הזה – כל אחד יכול. לכאורה, על אותו משקל אפשר לומר את המשפט הזה גם על האקזיט של אתמול. אלא שבמקרה של ההיי-טק לא מספיקים רק אמביציה וכישרון, כמו שיש לגדות בכמויות. נדרשות לשם כך גם מערכת חינוך מעולה, שאין בישראל, ותעשיית היי-טק מגוונת ומכלילה, שגם את זה אין כאן ממש. תעשיית ההיי-טק הישראלית ממשיכה להתרכז, ברובה המכריע, בתל אביב, גוש דן והשרון, עם מיעוט נשים בתפקידים בכירים, ומיעוט ערבים וחרדים באופן כללי.

השורה התחתונה: רכישת וויז על ידי גוגל יכולה להיות מנוף לשיפור ולשינוי מעמדו של ענף ההיי-טק מבחינת סדרי העדיפויות הלאומיים. על המדינה לנצל את המומנטום כדי לסייע לחברות אחרות, לא פחות מוצלחות, שבתורן יתרמו למשק ולהכנסות המדינה.