קיצור תולדות הבאגים

בתום הרצאת הפתיחה בכנס SQAT שנערך היום (ב'), ערך המנחה – זיו מנדל, משאל קצר בקרב המשתתפים. מנדל שאל, כיצד הייתם מגדירים את המפתחים על פי ארבעת האחים שבהגדת פסח: חכם, תם, רשע וזה שאינו יודע לשאול. התוצאות לא היו מפתיעות. לדעת משתתפי הכנס, למעלה מ-100 בודקי תוכנה ומומחי QA, המפתחים מייצרים באגים – לא מפני שהם אינם חכמים מספיק, אלא מפני שהם לא יודעים לשאול. עוד טוענים הבודקים, שהמפתחים עושים עבודה מצוינת – אבל לא תמיד את העבודה הנכונה.

תחום בדיקות התוכנה היה מאז ומעולם רווי מתח בין בודקי התוכנה לבין המפתחים. מדובר במפגש בין רצונות כמעט הפוכים: המפתחים שרוצים לסיים את הפרויקט בזמן ולרוץ לפרויקט הבא, ובודקי התוכנה שמייצגים את המשתמשים, ומבחינתם כל שורת קוד צריכה להיות מושלמת. המפתח בעבורם הוא אפס תקלות. אבל עולם עם אפס תקלות הוא עולם אוטופי. כידוע, הבאג הראשון בעולם הופיע מיד לאחר כתיבת שורת הקוד הראשונה. אבל אז, לפני לא כל כך הרבה שנים, תחום ה-QA היה עוד זניח. מרחב התמרון שהופקד בידי סטודנטים או בוגרי תיכון צעירים שעסקו ב-QA היה מוגבל למדי. הקודים נכתבו, נארזו ונשלחו בתוך ים של תוכנות ומוצרים. מיד לאחר מכן החלו התיקונים והטלאים למיניהם.

ככל שחלפו השנים קטנה הסובלנות כלפי הבאגים – הן מצד המשתמשים והן מצד חברות התוכנה, שגילו את החור השחור הכלכלי שמסתתר מאחורי הכותרת "תיקוני באגים". לכן, השלב הבא היה הקמת מחלקות QA, שתפקידן היה לשבת ליד המפתחים ולמנוע כמה שיותר טעויות. זה היה שלב מתבקש, אבל בראייה לאחור, הוא יצר מציאות לפיה המפתחים "הקטינו ראש" – הם ידעו שיש מישהו שיושב אחריהם, בודק ומתקן. הנושא הזה הפך לכאב ראש גדול עבור החברות.

המציאות המתוארת מסבירה היטב גם את הנתונים שהציגה גלית פיין מ-STKI. לדבריה, תחום בדיקות התוכנה חטף מכה חזקה ביותר בשנת 2009, בזמן המיתון. היא קבעה, כי היה זה התחום הראשון שבו קיצצו החברות – ולא רק בארץ. לדבריה, את הקיצוץ הובילו בעיקר המגזרים הפיננסים, שם המכה היתה הקשה ביותר. שנת 2010 סימלה את התיקון למציאות הזו, שמדגישה את הדילמה הקשה שבה מצויים הארגונים: מצד אחד, חשוב להם להוציא לשוק מוצרים נטולי תקלות, אך מצד שני – הלחץ להתייעל גורם לקבלת החלטות כואבות, כאשר את המחיר משלמים אחר כך.

כיום ניכרת חזרה למגמת הביזור – הוצאת העבודות החוצה, בעיקר למרכזי התמחות וחברות Near Shore, כמו פרויקט הנשים החרדיות של מטריקס ופרויקטים דומים של חברות אחרות. עלות הפעלת כוח האדם במרכזים אלו נמוכה יותר, האיכות של הבדיקות גבוהה מאוד והתוצאה היא שביעות רצון הולכת וגדלה בשוק.

למען האיזון, באי הכנס שמעו גם שהמצב בתחום בדיקות התוכנה כיום טוב בהרבה מאשר היה לפני כמה שנים, וזאת בגלל מספר סיבות: המודעות של יצרני הקודים עלתה, מתודולוגיית ה-Agile הולכת ומחלחלת לסביבות העבודה של בודקי התוכנה והכלים והפתרונות בתחום נעשים זמינים יותר. דוגמה לכך אפשר היה לקבל בהרצאתו של משה בירנשטוק מ-HP, שדיבר על תפיסת ה-ALM של החברה. המסר המרכזי היה, שהדרך היחידה לשיפור איכות הפיתוח היא העשרת הידע של המפתחים. לדבריו, יש להציג בפניהם תסריט של חיי המוצר כולו – ולא רק בתוך מעבדת הפיתוח. זה אמנם לא יבטיח חיסול מוחלט של הבאגים, הסביר, אבל יגדיל את הסיכוי שהמוצרים שנקבל בעתיד יכילו פחות תקלות.