נשיא מודאג

התסריט הזה חוזר על עצמו בכל חודשים: הדולר יורד, חלקים מסוימים בציבור שמחים (אלו שהתשלומים שלהם צמודי דולר) וחלקים אחרים – בעיקר מנהלים ונשיאי חברות – לא ישנים טוב בלילה.

לייזי ינאי, נשיא חברת וריפון (Verifone) ישראל, הוא אחד מהם. החברה בראשה הוא עומד מתמחה בפיתוח פתרונות ומערכות תשלומים אלקטרוניים מאובטחים. היא מעסיקה 2,400 עובדים ברחבי העולם ומחזור המכירות שלה נאמד בכמיליארד דולרים בשנה. בישראל מפעילה החברה מספר מרכזי פיתוח בתחום החומרה והתוכנה המעסיקים כ-400 עובדים – לא מעט יחסית לחברה גלובלית עם מספר קטן של מרכזי פיתוח מחוץ לארה"ב.

ינאי מודאג מאוד מהידרדרות הדולר בחודשים האחרונים ומזהיר, כמו תעשיינים רבים, כי אם המדינה לא תתעשת ותנקוט בפעולות מיידיות לסיוע לחברות כמו וריפון, ייווצר תוך זמן קצר משבר חמור במשק הישראלי. הפתרון שלו: סיוע ישיר של הממשלה לחברות היי-טק, כדי להוריד את עלות העבודה מבלי לפגוע בעובדים.

ינאי מברך על היוזמות של נגיד בנק ישראל לרכוש דולרים, אבל סבור שהוא לא יוכל להמשיך בכך לאורך זמן רב. "יש למדינת ישראל כ-50 מיליארד דולרים ברזרבות מהרכישות שביצע הנגיד", אומר ינאי. "בשלב מסוים ייגמר לו הכסף".

מהי המשמעות המעשית של דולר נמוך?
"חשוב לזכור, כי הדולר האמריקני הוא עדיין המטבע הדומיננטי כיום ביחסי המסחר שלנו עם רוב מדינות העולם. לכן, שחיקה מתמשכת בשער הדולר תפגע, בסופו של דבר, לא רק ביצואנים ובתעשייה הישראלית, שממילא הוקרבה עשרות פעמים על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, אלא במשק הישראלי כולו.

אסור לשכוח שכל מפעל היי-טק מספק עבודה, חוץ מלאנשי המקצוע אותם הוא מעסיק, לעוד 7 עד 10 משפחות נוספות לפחות – אם בהסעדה, שירותים שונים, כלי רכב ועוד. לכן, על הממשלה להתעשת ולעשות משהו במהרה כדי לעצור את ההידרדרות. ברגע שמרכז פיתוח כמו שלנו מתחיל לצמצם, חברות אחרות עלולות להיסגר. זה משפיע על כל המשק. לצערי הרב, מקבלי ההחלטות שלנו שאננים".

כיצד משפיעה ירידת הדולר עליכם ישירות?
"בשלב הזה היא עדיין לא משפיעה עלינו ישירות, אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שבעוד שנה או שנתיים נרגיש בזליגה של פרויקטים, שינותבו על ידי חברת האם למרכזי פיתוח במזרח. בואו לא נשלה את עצמנו: העולם הולך מזרחה. אסור לשכוח שהמהנדס הישראלי עולה בממוצע קצת פחות מהמהנדס האמריקני, אך עם הידרדרות שער הדולר הופכת עלות העובד הישראלי ליקרה יותר עבור המעסיק האמריקני – וזאת מבלי שזכה העובד ולו לתוספת של שקל אחד למשכורתו. על כן, יתחילו קברניטי החברות האמריקניות לשאול את עצמם האם התפוקה אותה הם מקבלים שווה את ההשקעה, או שמא עדיף לפתוח מרכזי פיתוח באזורים זולים יותר בעולם".

שמעת רמיזות כאלו מהמנהלים שלך בארה"ב?
"תראה, פרויקטי פיתוח הם דברים שאורכים זמן רב. ברור שאם יש פרויקט שפיתוחו החל בישראל, לא יעצרו אותו באמצע ויתנו אותו למהנדס בהודו. אבל אני יושב בפגישות של מנהלי האזורים ונפגש עם חברי מועצת המנהלים של וריפון. המלחמה על כל פרויקט היא תמידית. ככל שנמשיך להחזיק בשער דולר נמוך, עלות העסקה של המהנדס הישראלי תתייקר. הם יעשו את החשבון הפשוט ויעבירו את הפרויקטים למקומות אחרים. אי אפשר למנוע את זה – וזו הסיבה שאני מאוד מודאג".

למעשה, אתם לא מייצרים פה כלום  – אלא רק מפתחים. אולי מכאן חוסר ההבנה?
"ברור שלא מייצרים. ראית לאחרונה משהו שמיוצר במערב? אבל מה תכליתו של מרכז פיתוח? לייצא. אנחנו מייצרים דולרים למדינה. כל דולר שמהנדס שלנו מייצר פה על ידי פיתוח – הולך לייצוא. תעשיית ההיי-טק בישראל מבוססת על הפיתוח הזה, והדולרים שנכנסים לארץ הם אלו שמובילים את המשק. בעבר, תעשיית ההיי-טק היוותה 70% מהשוק הישראלי, ועכשיו היא מהווה 46% בלבד. זה אמנם עדיין הרבה, אבל הירידה היתה חדה מאוד. מה יהיה בעוד עשר שנים אם לא נתעשת?".

הבעיה הזו משפיעה גם על יתר מרכזי הפיתוח בישראל. מדוע אתם לא מתארגנים?
"בוודאי שזו לא הבעיה שלנו בלבד. כל החברות הגדולות בתעשיית ה-IT העולמית פתחו פה שלוחות – ולא במקרה. המהנדסים שלנו נחשבים לטובים, אבל בואו לא נשלה את עצמנו; יש גם בהודו ובמזרח מהנדסים לא רעים ואם המצב הזה יימשך, גם חברות הענק יעשו את החשבון, ואנחנו ניפגע.

אני לא חבר בשום פורום רשמי של תעשיינים כאלו או אחרים. לצערי, גיליתי שמדובר בפורומים של אנשים שמחפשים לעשות קריירה פוליטית ולא בהכרח לעזור לענף שבו הם עוסקים. אני לא רואה תועלת בלשבת בפורומים כאלה. במקום זאת, אני משקיע את זמני בלהזהיר ובלשוחח עם עיתונאים, בתקווה שזה יסייע".

אתה ער בוודאי לביקורת שנשמעת על הנגיד לגבי אופן הטיפול שלו בשער הדולר. אולי אין לממשלה כוח לטפל בכם?
"בוודאי שאני ער ואני מסכים שרכישת דולרים לא תפתור את הבעיה. על הממשלה לסייע לנו בהורדת עלות העבודה ובסיוע ישיר לעובדים עצמם – מבלי שנפגע בשכר שלהם. אל תטעו – מאוד קשה להשיג מהנדסים היום. יש להם הרבה אפשרויות, והשכר שלהם בהתאם – ובצדק. מי שטוען שאפשר להוריד בשכר, לא יודע על מה הוא מדבר".

בשורה התחתונה, אתה פסימי?
"אני אדם מאוד אופטימי מטבעי. אני מאמין שאם יעשו את הדברים הנכונים אפשר עוד לתקן את המצב. יש לנו תעשיה נהדרת והון אנושי מעולה. אסור לאבד אותו".