לתת צ'אנס גם למוגבלים

הקריה האקדמית אונו פרסמה בשבוע שעבר את הדו"ח השנתי שלה, שבודק נושאים חברתיים בהיבטי התעסוקה, שוויון הזדמנויות ועוד. השנה הוקדש הדו"ח לאוכלוסיית האנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה. הדו"ח עסק בבדיקת השתלבותם במגזרים שונים, בין היתר בהיי-טק. הנחת היסוד של מחברי הדו"ח היא, שענף ההיי-טק שייך לאותו חלק בשוק העבודה שסף הכניסה אליו דורש תואר אקדמי. כך, המחקר ניסה לבדוק כיצד אותה אוכלוסיה של מוגבלים, שמסיימת לימודים במוסד אקדמי כלשהו, משתלבת בענף ההיי-טק.

יש להודות שהממצאים לא ממש מחמיאים לענף שלנו. למרות שחלקם של בעלי המוגבלויות באוכלוסיה הישראלית מהווה 18%, שיעור המשתלבים בענף ההיי-טק הוא אפסי – אפילו פחות מחרדים וערבים, שהיו מגזרים נוספים שבדק המחקר. הסיבות שמועלות בדו"ח הן מגוונות. למשל, העובדה שמשרה בהיי-טק מבוססת לרוב על חוזים אישיים, שעלולים להיות מפלים לרעה. גם שיטת הגיוס של חבר-מביא-חבר לא ממש מקלה על קבלת נכים לעבוד בהיי-טק. לבסוף, מוזכרת העובדה שמנהלי משאבי אנוש מקובעים על דפוסי קליטת עובדים, הבנויים על מדדים שעלולים להוות מכשול עבור בעלי מוגבלות בכניסה לעבודה.

הפתרון לבעיה זו מורכב בחלקו מחקיקה ובחלקו ממודעות – שניהם, אגב, לוקים בחסר כיום.

הדוגמה של מיכל ובועז

לכל כלל יש תמיד יוצא מן מהכלל. כך אפשר להגדיר את הסיפור של מיכל ובועז קידר, הבעלים של חברת מכלול. החברה הוקמה לפני 11 שנים ומספקת שירותי ניהול ואחזקה לחברות בינלאומיות מן השורה הראשונה.

לפני כשנה התפצלה החברה ובמסגרתה הוקמה חברת סטארט-אפ בשם מכלול אפליקציות שירות המוכרת יותר בשם MMM. החברה פיתחה טכנולוגיה חדישה, שנרשמה כפטנט עולמי, המשלבת כלי שירות ותפעול בעולמות הסלולר והאינטרנט.

מיכל ובועז, בעלי החברה, משלבים באופן קבוע בצוות העובדים שלהם, גם עובדים בעלי מוגבלויות. בשנה האחרונה שולב עובד שמתמודד עם פגיעה נפשית, בעבודה בתחום התכנות. "לאחר כנס בנושא אחריות חברתית והעסקת עובדים עם צרכים מיוחדים, הגעתי להחלטה שאני הופך את נושא העסקת בעלי מוגבלות לאג׳נדה ארגונית", מספר בועז קידר. "הבאתי את הנושא לישיבת ההנהלה בחברה וההחלטה הייתה לא פשוטה בכלל. החששות היו רבות – בעיקר כיצד בעלי המוגבלות יתקבלו על ידי העובדים, האם יוכל למלא את המשימות ובעיקר מה יקרה אם חלילה יהיה צורך בפיטורין".

לדבריו, "הצעד הראשון ופורץ הדרך היה פרסום מודעת דרושים ייחודית מאוד, שבה נאמר, כי המשרה מיועדת אך ורק לאנשים בעלי מוגבלויות ומציעה שעות גמישות". למהלך הנועז הזה נרתם גם בית אקשטיין, המתמחה בהשמת עובדים עם מוגבלות ובסיוע הפסיכולוגית סיגל גוטרזון, המתמחה בשילוב אנשים בעלי מוגבלות בענף ההיי-טק.

"בסופו של תהליך גייסנו מתכנת שענה לדרישות שהצגנו במודעה", אומר קידר ולא מסתיר שהיו גם קשיים, או כלשונו: "לא הכל היה ורוד. התקשורת הישירה הראשונה של המתכנת היתה עם המתכנתת הראשית של החברה, אלה בן דרור, שהיא בעלת ניסיון רב מאוד בניהול צוותי תוכנה. אלה הצליחה לבנות עבור העובד תוכנית הדרגתית שאפשרה לו להסתגל להשתלבות".

"העסקת עובד עם מוגבלויות כמו זה שגייסנו מחייבת הרבה אורך רוח וסבלנות", ממשיך קידר. "כך, למשל, הוא נעדר שבועיים מהעבודה, כי עבר משבר. התאזרנו בסבלנות, גייסנו הרבה אמונה ולבסוף הוא חזר עם הרבה מרץ" .

אילו לקחים הפקתם?
"אחת התובנות הגדולות ביותר היתה, שהדבר החשוב ביותר עבור אדם שמוגדר בעגה המקצועית כהלום קרב, הוא למצוא סיבה לקום בבוקר, ולהרגיש חלק מעשייה אמיתית וחלק אמיתי מהחברה שבה אנחנו פועלים ומכור ההיתוך בו אנו חיים. עניין זה מהווה חוויה מתקנת למתכנת ולסביבתו הקרובה, ועבור חברת מכלול אפליקציות שירות, מדובר בהגשמת ערכים – שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בתחום המחשבים".

השורה התחתונה: שילוב מוגבלים בחברות היי-טק הוא ללא ספק אתגר שלא רק חברה כמו מכלול יכולה להתמודד איתו. דקה אחת נוספת של מחשבה לפני מעשה ושחרור מחשבתי מסטיגמות, ישתלמו בסופו של דבר לכל הצדדים.