ניתוח לב פתוח

כשמדברים היום על דטה-סנטרים, התחושה היא שאנו נמצאים על סף ניתוח לב פתוח שמטרתו לשקם ולהתאים אותם למציאות של המאה ה-21 ● עוד ועוד זרקורים מופנים אליהם מצד אגפים שונים בארגון, והקריטיות - בהתאם ● כנס DATA CENTER 2011 הוכיח סופית שמרכזי המיחשוב והמידע בארגונים יוצאים מאלמוניותם

חדרי המיחשוב בארגונים הגדולים היו במשך שנים מעין ישות עצמאית, כזו שרק מי שיש לו מה לחפש בהם הסתובב שם. כנס DATA CENTER 2011 שנערך הבוקר (ה') הוכיח, כי המציאות הזו שייכת להיסטוריה. לא פחות מ-17 ספקיות מיחשוב וחברות שמתמחות בפתרונות לחדרי מיחשוב, התייצבו במרכז הכנסים אווניו, כדי להציג, להרצות ובעיקר לפגוש את הלקוחות שלהם.

בניגוד לעבר, כיום כל פתרון בחדר המחשב חייב לקחת בחשבון מספר נושאים קריטיים. למשל, צמצום משמעותי של מספר השרתים והמחשבים תוך הגדלת התפוקה והיעילות, צמצום משמעותי בהוצאות האנרגיה ופיקוח צמוד של מנהלי הכספים ומנכ"לי הארגונים. ויש גם את נושא ההגנה על מרכזי המיחשוב מפני אסון. מדברים בימים אלה הרבה על רעידת אדמה, אבל כולם יודעים שמערכות המיחשוב חשופות למספר רב של אירועים שיכולים להשבית ארגון שלהם, ובעקבותיו לפגוע בפעילות של מגזרים חשובים במשק. המסר האחיד בנושא הזה לא היה מפתיע: מרבית חדרי המחשבים בישראל אינם ערוכים ואינם מוגנים פיסית ו\או טכנולוגית מפני אסון. למרות שלא מדובר, כאמור, בהפתעת המאה, ניכר היה היום שהאיומים האלו מטרידים את מנהלי הארגונים.

בתוך חדרי המחשב באים לידי ביטוי כל הטרנדים שאנו שומעים עליהם באחרונה: מיחשוב ענן, SaaS, וירטואליזציה, קונסולידציה ועוד כהנה וכהנה שמות מוכרים. הגידול בנפחי המידע, בדרישות המשתמשים ובקצב גידול השווקים, מוביל לדילמה הנצחית – האם לשדרג את חדרי המחשב הקיימים, או להקים אותם מחדש? כמה עולה להקים חדר מחשב? במה זה כרוך? האם כדאי להקים דטה-סנטר במבנה תת-קרקעי?

התשובות לשאלות האלו ניתנו בכנס על ידי המרצים – כל אחד מזווית הראייה שלו. על כולם היה מוסכם, כי בישראל יש כמות גדולה יחסית של חדרי מחשב שנבנו בשנות התשעים ואינם מתאימים לדרישות של היום – הן ברמת משאבי המחשב שהארגון דורש והן בהיבט המיגון הפיסי.

מספר מרצים הציגו, כל אחד מהיבט אחר, את התרומה שלהם לפרויקט הדטה-סנטר התת-קרקעי של בנק לאומי – פרויקט דגל שעוד ידובר עליו רבות השנה. באופן טבעי, הוא כנראה אחת הסיבות לכך שכל החברות שהשתתפו בכנס דיווחו על גידול עצום של פרויקטים להקמת מרכזי מחשבים חדשים. מדובר בארגונים גדולים וקטנים, חלקם תחת רגולציה וחלקם לא, שהבינו שאם הם רוצים להבטיח את ההמשכיות העסקית שלהם ולשרוד, עליהם לגשת לפרויקטי דטה-סנטר.

שלא תהיינה אשליות: זה לא טיול בית ספר. העלות המוערכת – והלא מדויקת לגמרי – של הקמת דטה-סנטר היא בין 15 ל-20 אלף שקלים למ"ר. תכפילו את זה בכמה מאות מטרים של דטה-סנטר ממוצע, והרי לכם תיק חדש וכבד במיוחד שנפל על ראשו של המנמ"ר, שצריך לפנות להנהלה ולבקש תקציב. למרבה הצער, למרות שמדברים וכותבים על כך רבות, ההנהלה לא תמיד מודעת לכך – וזה מתקשר שוב לנושא המוכנות לשעת חירום. המגזר העסקי בישראל חשוף לסכנות רבות בכל מה שקשור להגנה על מערכות מידע, ללא כל הכוונה או פיקוח ממשלתי. אבל אפשר להתנחם בכך שבכנס ציין, כי מצבה של ישראל לא שונה בהרבה ממצבן של מרבית המדינות בעולם – גם שם, מסתבר, מרבית הארגונים עומדים בפני דילמות דומות של החלפה או שדרוג חדרי מחשב.

ברמה הטכנולוגית, יש לציין, כי קיימים כיום מגוון פתרונות יצירתיים שנועדו לנצל בצורה מיטבית את מרכזי המחשבים הקיימים והחדשים. בהקשר זה, חשוב להדגיש את ההמלצה ששמעו המשתתפים היום: אל תתפתו בשם החיסכון והיעילות לתכנן, ליישם או לבנות חדרי מחשבים באופן עצמאי ללא התעיצות עם גורמי מקצוע.

השורה התחתונה: מרכזי המיחשוב והמידע בארגונים יוצאים מאלמוניותם. עוד ועוד זרקורים מופנים אליהם מצד אגפים שונים בארגון, והקריטיות – בהתאם. שאלות קיומיות הקשורות לעתידו של כל ארגון מונחות על כתפיהם של מנהלי יחידות ה-IT ומנהלי חדרי מחשב. התחושה היא שאנו נמצאים על סף ניתוח לב פתוח שמטרתו לשקם ולהתאים את הדטה-סנטרים למציאות של המאה ה-21 – על יתרונותיה וחסרונותיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים