הבו לנו פרויקטים במגזר הבריאות

הכנס השנתי לתיקשוב במערכת הבריאות, SmartDoctor, עמד הבוקר (ד') בסימן העתיד, אך אין ספק שכבר היום סביבת העבודה של הרופא בבית החולים ובמרפאות היא דיגיטלית הרבה יותר. רופא בימינו מצויד לא רק בכלים הקונבנציונליים שמקובלים בעולם הרפואי, אלא גם במערכות מיחשוב ניידות, גאדג'טים, טלפונים חכמים ועוד. חדרי הניתוח של היום מאובזרים בכלים שמאפשרים שיחות ועידת וידיאו ומערכות שמע מודרניות שמנעימות את זמנם של המנתחים והמנותחים. בנוסף, אחיות בתי החולים של 2011 מסתובבות עם מכשירים ניידים שאליהם מחוברים לחצני החירום. כך, הן יכולות להגיב מהר יותר למאושפז שזקוק לסיוע.

ישנה התקדמות גדולה גם בתחום הטל-רפואה. הרופאים של היום יושבים בבית והלקוחות של קופות חולים מדברים איתם ומקבלים טיפול באמצעות הטלפון. עוד מעט ניתן גם יהיה לבצע בדיקות ולקבל תשובות – והכל מהבית, כפי שהסביר ד"ר איב ביטון, מנכ"ל חברת שר"ן. לדבריו, העולם הולך לכיוון של סנסורים ביתיים שיאפשרו לעקוב אחר חולים כרוניים או קשישים. כך, למשל, יגלו החיישנים אם במשך תקופה מסוימת לא פותח הקשיש את המקרר, ומכך ניתן יהיה להסיק שיש לו בעיה.

עם זאת, אחד המסרים החשובים יותר בכנס, שבא לידי ביטוי בדבריו של רביב רז, הוא העובדה שבשנים האחרונות שוק המידע הרפואי בישראל נכנס לסטגנציה מסוימת והפך למעשה לשוק קפוא. אם לפני פחות מעשור היווה שוק מערכות המידע ברפואה כמעט רבע משוק מערכות המידע הכללי בישראל, הרי שכיום, על פי נתונים שסיפק רז, הוא מהווה בין 10% ל-12% לכל היותר. הירידה הזו באה לידי ביטוי בהעדר פרויקטי תשתית לאומיים וציבוריים במערכת הבריאות. יש שוק, יש לקוחות, יש חברות ספקיות – אבל הכל נעשה בווליום נמוך.

כמו בשוק ה-IT הכללי, גם כאן הממשלה מהווה את המנוע המרכזי בדחיפת הפעילות, ובמיוחד בבתי החולים הממשלתיים. מזה כמה שנים תקועים שם פרויקטים כמו מזו"ר, פרויקט נמ"ר שלא נגמר לעולם ועוד תתי-פרויקטים שנגזרים מהם. ואיך אפשר לדבר על פרויקטים תקועים מבלי להזכיר את פרויקט רשומה רפואית לאומית… הסיבה היא העדר תקציבים מתאימים. התקציב של פרויקט מזו"ר, שנקבע לפני חמש שנים על רבע מיליארד שקלים, פוזר כמעט ברובו בין פרויקטים שונים שהאוצר והבריאות ביקשו לממן. זאת, תחת עננה כבדה של מהליך ספק חוקי.

את הכנס פתח באופן סימבולי איתן מלמד, מנמ"ר משרד הבריאות. כזכור, בינואר אשתקד אמור היה מלמד לפרוש, אבל הוא לא פרש. הנהלת משרד הבריאות ביקשה ממנו להישאר ל-"זמן קצר" – עד שיגיע מנמ"ר חדש. והנה, מלמד עדיין בתפקיד, ולפי כל הסימנים הוא יישאר איתנו עוד הרבה זמן. הסיבה היא, שאין כמעט מועמדים לתפקיד שלו ואלו שכבר ניגשים אליו, לא עוברים את רף הסינון.

אבל יש תקווה. למשרד מונה לא מכבר מנכ"ל חדש, רוני גמזו, שכבר עבד פעם במשרד הבריאות וחזר אליו עתה. גמזו החליט לקחת את נושא התיקשוב במערכת הבריאות הלאומית לרמה קצת יותר גבוהה. כך, איתן מלמד סיפר בהרצאתו על שלושה פרויקטים חדשים שמתהווים במשרד, כמו למשל מיחשוב חדרי המיון – פרויקט שיעלים את ים הניירת שכל מי שבא במגע בעבר עם בית חולים מכיר היטב.

במשרד הבריאות עדיין לא ויתרו גם על הניסיונות לשתף מידע בין כל הגורמים הרלוונטיים. רשומה רפואית לאומית כנראה לא תהיה בקרוב, אבל בדרך לשם אפשר ליצור מצב שבו לקוח של קופה אחת שעובר לקופה אחרת, למשל, לא יגיע לקופה החדשה מבלי שיידעו עליו שום דבר. העברת המידע הזו היא לא פשוטה ודורשת הרבה מאוד זהירות, אבל הממשלה מתכוונת לעודד זאת. ויש גם מערכת חיסונים לאומית שכבר פועלת ומסייעת לייעל את אחד התחומים הכי פחות ממוחשבים בבריאות.

השורה התחתונה: הרפואה בישראל מתקדמת ביותר. בבתי החולים ובמרפאות רואים יותר ויותר מערכות חדשות ולקוחות קופות החולים מבקרים פחות ופחות במרפאה, אבל ממשיכים לקבל את שירות. אבל זה רק חלק מהעניין. ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית לשאר העולם המערבי בהשקעה בבריאות. על כן, נותר רק להתחבר לקריאתו של רביב רז בסוף הכנס: "בואו נכריז על היום הזה כיום של תקווה שממנו והלאה נוכל לראות הרבה יותר פרויקטים בעולם הבריאות". נחיה ונראה.