מנמ"ר בעננים

לא היו לו מאה ימי חסד. הוא נכנס ישירות לקלחת הרותחת של אחד מהמוסדות העמוסים והרגישים בעולם: הבית הלבן. הכוונה היא ל-ויווק קונדרה, מנמ"ר הבית הלבן, שנכנס לתפקידו לפני שנתיים – קצת אחרי שהנשיא אובמה החל את הקדנציה שלו. עצם מינויו של קונדרה היה חידוש מרענן, שהוכיח למנמ"רים שהמקצוע שלהם מכובד מספיק אפילו כדי לשרת את מוסד הנשיאות.

הירושה שקיבל קונדרה הייתה חבילת ממסכים המשקפים פיגור עצום במימוש פרויקטים ותוכניות בתחום מערכות המידע – פיגורים שקונדרה מעריך כיום, בראייה לאחור, בהיקף של 27 מיליארד דולרים. למרות זאת, הוא לא התייאש והחליט ללכת על שינויים נרחבים, בבת אחת. הוא הבין שאם לא יזעזע את המערכת – מיד ובכל הכוח – סיכויו להצליח קלושים. המהפכה אליה יצא נעה סביב כמה צירים, כאשר המרכזי שבהם הוא מיחשוב הענן. תחת המעטפת הזו, הוא אילץ את כל סוכנויות הממשל האמריקני לפתח אפליקציות מבוססות ווב, במטרה לסגור 800 מרכזי נתונים בתוך כחמש שנים – ולנצל בכך את היתרון המרכזי של הענן. בשבוע שעבר הוא שקל להכריז שתוכנית החומש שלו תושלם מוקדם מהצפוי, לאור הקצב המהיר של ביצועי הסוכנויות.

בשנתיים שבהן שהוא בתפקיד, עמל קונדרה גם על הסדרת מערכת היחסים בין הממשלה לספקי הציוד והשירותים שלה, בדגש על הוספת חברות נוספות למעגל הזה. היעד הזה התקשר לאחד נוסף שקבע המנמ"ר: לחשוף את עולם ה-IT הממשלתי הרבה יותר ולהגביר את השקיפות בו. בין היתר, עשה זאת על ידי יצירת אתרים שמהם ניתן להבין בצורה פשוטה את היעדים והתוכניות של כל משרד, ואיפה אלה עומדים ביחס לתקציב ה-IT של הממשל – 80 מיליארד דולרים.

בנוסף, אילץ קונדרה את עצמו להיות מעורב הרבה יותר בניהול השוטף של הסוכנויות הממשלתיות, ובעיקר בכל הקשור לבקרה תקציבית. השיטה שבה נקט היא ניהול על פי יעדים. קונדרה לא משלה אף אחד שזו מלאכה קלה והוא בוודאי לא יספר לנו, כי מנהלי המשרדים הממשלתיים קיבלו את הרעיון בשמחה ובהתלהבות. אבל, לדבריו, הוא קבע את כללי המשחק מההתחלה: "אם אתם (המנהלים) לא תלכו בדרך שלי, אחזיר את המפתחות. המשימות שלפנינו הן רבות מאוד והזמן אינו בלתי מוגבל", אמר קונדרה לאנשיו. ככל הנראה, המסר הזה חלחל פנימה.

קונדרה יודע היטב שהשורה התחתונה על פיה הוא נמדד מול הבוס, הנשיא אובמה, היא ירידה בהוצאות על IT, מבלי לפגוע באיכות ובחדשנות. לצורך כך, מתגייסת לעזרתו טכנולוגיית הענן, שמאפשרת לו לצמצם בעלויות על ידי שיתוף תשתיות בין משתמשים במשרדים שונים וייעול דרסטי של המערכות. "שאלנו את עצמנו שאלה שמעולם לא נשאלה", אומר קונדרה, "אם הוצאנו 80 מיליארד דולרים על IT ויש לנו עדיין מארג שלם של אתגרים, מדוע אנו לא יכולים לפנות החוצה לשוק ולנסות לחזות חלק מהבעיות בטרם הן נוצרות?". כאן מתכוון קונדרה לאסטרטגיה שהוא מאמין בה: קירוב השוק אל הממשל, היעזרות בכמה שיותר חברות מסחריות שיש להן ניסיון ויכולת. "הלכתי לבקר חברות גדולות", הוא מספר, "השוויתי את מה שראיתי למה שיש לנו כאן, בסוכנויות, וניסיתי ללמוד מהם". כל זה, כאמור, תחת מעטה הענן – שבינתיים הפך לטרנד של כל העולם, ולא רק השיגעון הפרטי של מנמ"ר הבית הלבן.

שנתיים אחרי, יכול קונדרה להביט אחורה בחיוך ולסמן לעצמו "וי" לצד חלק גדול מהמטרות שהציב לעצמו. שיתוף הפעולה עם החברות הגדולות התרחב, "פשוט כי הגענו למסקנה שהעבודה עם הממשל כדאית יותר", התבטא אחד המנהלים מחברת שירותי IT שהגבירה את היקפי העבודה עם הממשל. האסטרטגיה של קונדרה הולכת ומסתמנת כמוצלחת, לפחות בהיבט של "קודם עשה ואחר כך תדבר". כך, בשנתיים שעברו מאז נכנס לתפקיד, מיעט המנמ"ר בנאומים ובראיונות. היה חשוב לו קודם כל להראות לבוס, שהתקוות שתלה בו היו מוצדקות.

"האם הייתי בטוח מראש שכל הרפורמות יצליחו? לא", הוא אומר, "אבל כעת לכל משרד ולכל יחידה יש את תוכנית העבודה שלה והיא יודעת לאן היא הולכת ומה היא צריכה לעשות. זה בוודאי מאפשר הצלחות". הקבלות בשטח: יש לקונדרה כבר תיעוד של 30 סיפורי הצלחה של משרדים שעברו לענן בהשראתו – והיד עוד נטויה.