השבוע שהיה: מטרור קיברנטי ועד מכרזים אלקטרוניים

ראש הממשלה נתניהו הכריז השבוע על הקמת מרכז הטרור הקיברנטי (ולא חידש דבר למי שבקיא בתחום), מבקר המדינה הקדיש חלקים נרחבים מהרגיל בביקורת השנתית שלו בשיקוף ליקויים מתחום מערכות המידע ומנכ"לים בכירים צפויים לפקוד את נתב"ג בתקופה הקרובה ● סיכום החדשות שחמות של השבוע האחרון

ערב נסיעתו לביקור בוושינגטון, כינס אמש (ד') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסיבת עיתונאים שבה הכריז על הקמת מטה סייבר לאומי, בהשקעה של מיליוני שקלים, שיגן על אזרחי מדינת ישראל מפני טרור קיברנטי.

ההודעה הדרמטית שיצאה מלשכת ראש הממשלה בשעות אחר הצהריים יצרה לא מעט סימני שאלה והעלתה אפילו כמה פחדים. מי שלא מקורב לנושא (כמו, למשל, מרבית האזרחים) ודאי לא הבין על מה המהומה, והתקשה להבין את הסיבה להודעה הזו. המקורבים לנושא לא התרגשו, כי ברור היה להם שאין פה שום דבר חדש.

על הקמת מטה הסייבר דיווחה העיתונות כבר לפני חודשיים, בעקבות כנס שנערך באוניברסיטת תל אביב, בו הופיע פרופסור יצחק בן ישראל – ראש המולמו"פ, שגם עמד בראש הוועדה שהגישה את המלצותיה לראש הממשלה נתניהו. סביר להניח שעיתוי שחרור ההודעה, ערב הנאום הדרמטי בוושינגטון והפגישה עם הנשיא אובמה, נועד להפנות את תשומת לבו של העולם לכך שלא רק הטרור הפיסי מאיים על ישראל – אלא גם הטרור הקיברנטי.

הקמת המטה הקיברנטי היא סוג של "מעט מדי, מאוחר מדי", כפי שאמר זאת אופיר זילביגר, מנכ"ל SECOZ. עם זאת, אפשר בהחלט לומר גם שמוטב מאוחר מאשר אף פעם. מדינת ישראל מתמודדת עם האיום הקיברנטי כבר כמה שנים. עוסקים בכך גופים שונים, כל אחד בזווית ובתחום שלו – מי בהגנה על תשתיות המדינה הלאומיות ומי בהתקפה לצורך הגנה.

במלחמה הקיברנטית, בדיוק כמו בזו הפיסית, עליך ליזום, לפתח כלים, להכות איפה שצריך ולהרחיק את האיום מגבולותיך. האמצעי שמדינת ישראל משתמשת בו להתמודדות עם איום זה, הוא המו"פ, או במילים אחרות: המוח הישראלי והתעשייה המתוחכמת שפועלת פה. בהודעה של ראש הממשלה נאמר, כי המטה יכלול השקעה במו"פ אקדמי – מרכז חישוב-על באחת האוניברסיטאות, ושיתוף פעולה עם התעשיה האזרחית.

גם מי שמחפש בשורה כלכלית, ימצא אותה בהודעה של ראש הממשלה, בדמות הקלות לייצוא הביטחוני בתחום הטרור הקיברנטי. מי שמכיר את הנושא יודע עד כמה קשה לחברות ישראליות לייצא ידע ביטחוני לחו"ל. יתכן שכעת יש כאן פתח לשינוי חיובי ביותר. השקעה זו של מאות מיליוני שקלים, כפי שאמר נתניהו, תסייע בעקיפין להחזרת מדענים, לגיוס מוחות ואולי אף תשפיע על השקעה מסיבית יותר בחינוך הטכנולוגי, שסובל מקיפוח תמידי. אין ספק שאם המטה יידע לבנות את עצמו נכון, ויכין תוכנית ראויות המגובות במשאבים – ולא רק במילים, ישראל תהיה ערוכה טוב יותר למלחמה הבאה, ואף תחזק את מעמדה הטכנולוגי בתחום בעולם.

ההודעה של נתניהו נשלחה באותו השבוע שבו פרסם מבקר המדינה את דו"ח הביקורת 61-ב', שכלל כמה פרקים חמורים על מצבן העגום של מערכות המידע בכמה גופים ממשלתיים, כגון מינהל מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה העוסקים בתיעוד וארכיון ועוד. כמו כן, כלל הדו"ח פרק על פיקוד העורף וחשף את אוזלת ידו בהקמת מערכת שליטה ובקרה ראויה. בהקשר להכרזה על המטה הקיברנטי, כדאי להזכיר למר נתניהו, שטרור קיברנטי עלול להשבית גם מערכות תשתית כגון חשמל, בנקים ובתי חולים. המשמעות יכולה להיות פגיעה באזרחים שפיקוד העורף אמור לטפל בהם. מי שמבין זאת וקורא את הפרק על מערכות השו"ב של הפיקוד, מתקשה לישון בלילה בשקט.

מעבר לדו"חות ולהכרזה על ההכנות למלחמות הבאות, התבשרנו השבוע גם שאנו צפויים לזכות בביקורים של שלושה ראשי חברות היי-טק בינלאומיות. כך, ביוני יבקר פה ליאו אפותקר, שינחת בנמל התעופה בן-גוריון לראשונה כמנכ"ל HP העולמית. אורח שני יהיה מנכ"ל CA, ויליאם מק'קרקן, שישתתף בוועידה של IVA בירושלים. בנובמבר יגיע לישראל בפעם הראשונה ג'ו טוצ'י, נשיא, מנכ"ל ויו"ר EMC העולמית. מטרת ביקורו תהיה לעקוב מקרוב אחר פתיחת מרכז המצוינות שמקימה החברה בישראל, המבטאת את ההשקעות הרבות שלה בחברות ישראליות בשנים האחרונות.

השבוע גם קיבלנו תזכורת לכך שתחום ה-BI ממשיך לתסוס. כך, רשמנו לפנינו את הצהרתה הלוחמנית של רוני רוס מפנורמה, כי מתוכנן לנו צונאמי של הכרזות בתחום ה-BI.

השבוע קראנו גם על רכישתה של סקייפ (Skype) על ידי מיקרוסופט (Microsoft) והשאלה שרבים הוטרדו ממנה: האם הגיע הסוף לשיחות החינם שאנו אוהבים כל כך לבצע באמצעות התוכנה החביבה הזו?

לקראת סוף השבוע למדנו עוד פרק במה טכנולוגיה חכמה יכולה לעשות לעסקים שלא צלחו. כונס הנכסים של חברת מודו (Modu), המיזם הכושל דב מורן, הצליח למכור את הקניין הרוחני שלה לענקית האינטרנט גוגל (Google). היפה הוא שבסבב קודם של מו"מ הציעה גוגל כ-6 מיליון שקלים ואילו השבוע, באמצעות מכרז אלקטרוני מקוון שבו השתתפו מאות חברות מכל העולם, הציעה גוגל פי שלושה מהסכום המקורי. דב מורן סוף-סוף יכול היה לחייך קצת (וגם האנשים להם הוא חייב כספים). גאווה מקומית נוספת בכל הסיפור הזה היא, שמערכת המכרזים המקוונת שכל העולם השתמש בה כדי להתחרות על הקניין הרוחני של מודו, פותחה בישראל. פיתוח כחול-לבן לחלוטין.

שיהיה שבוע טוב.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים