השדולה מסתערת שוב

השדולה בכנסת לקידום ענפי הטכנולוגיה והיי-טק משנסת את מותניה ויצאת לעונת פעילות נוספת ● בזכות פעילותה והעומד בראשה, ח"כ רוברט אילטוב, מתקיים דיאלוג פורה ומועיל בין התעשיה לבין הממשלה - דבר שלא היה בעבר ● אמנם יש מאבקים וחילוקי דעות, אבל בפעם הראשונה מישהו בממשלה "סופר" את ענף ההיי-טק, וגם זה משהו

בעוד כשבועיים תיערך בכנסת פגישה נוספת של השדולה לקידום ענפי הטכנולוגיה וההיי-טק, בראשות ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). תהיה זו הפגישה הראשונה של השדולה לכבוד פתיחת מושב הקיץ של הכנסת. השדולה הוקמה ביולי לפני שנתיים, על ידי ח"כ אילטוב, בשלהי המיתון הכבד ששרר בעולם והשפיע גם על ישראל.

עצם הקמת השדולה נחשבה להצלחה יחסית, לאחר שניסיונות דומים שנעשו בשנים קודמות, להקמת לובי לטובת ענף ההיי-טק – לא צלחו. זאת, בגלל אדישות שהפגינו ראשי התעשיה. הכנסת איפשרה להקים ועדת מישנה בוועדת הכלכלה, שתדון בענייני ההיי-טק, וזה הישג בפני עצמו. במשך שנים ענף חשוב זה, שאחראי למחצית מכלל היצוא של מדינת ישראל טופל כבן חורג, בבחינת העשיר שמסתדר לבד. בין הגופים שחברו לשדולה ניתן למצוא את איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, איגוד קרנות הון סיכון, פורום החממות, המי"ל, וחברי כנסת שהצטרפו לאילטוב: ניצן הורוביץ (מרצ), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ואופיר פז-פינס (העבודה), שבינתיים כבר עזב את הכנסת.

בישיבה הצפויה ישמעו חברי השדולה מה נעשה עד היום לקידום הענף, לצד תכנון המשימות למושב הנוכחי של הכנסת. ח"כ אילטוב שבע רצון מההישגים שהושגו בשנתיים האחרונות, לרבות הכנסת ענף ההיי-טק במסגרת חוק ההסדרים (המוכר יותר כתקציב המדינה). כך, חוקק חוק האנג'לים, שהכיר לראשונה בבעלי הון המנתבים את השקעתם בחברות הזנק. החוק מכיר באותם אנג'לים ומעניק להם הטבות לצד חובות. חוק שני שעבר הוא חוק המו"פ, שמנסה לעשות סדר בסוגיה הרגישה והשנויה במחלוקת: חלקה של המדינה בכל הקשור להשקעות שלה בחברות שמכרו את הידע שלהן לחו"ל, או "סתם" עשו אקזיט. החוק השלישי שנכנס לחוק ההסדרים הוא חוק "היסטורי" במידה רבה. לראשונה הכירה מדינת ישראל בהון האנושי כהון לכל דבר. לראשונה הבינו בממשלה שההון העיקרי שיש לתעשיות עתירות הידע הוא בני האדם, ולכן הטבות שניתנו באלף הקודם לבתי חרושת עם מכונות, אינן תופסות במקרה של מוחותיהם של עובדים מבוקשים.

שאלנו את אילטוב מה הערובה שלו ליישומם בפועל של החוקים הללו. זאת, כיוון שידוע כי במקרים רבים, חלק גדול מהחוקים קבורים עמוק במרתפי הכנסת ולא מבוצעים, למרות שאושרו. "החוקים האלו עברו במסגרת חוק ההסדרים, לאחר החלטות ממשלה", אמר לנו ח"כ אילטוב, "הם מהווים חלק מהמדיניות הרשמית של מדינת ישראל. יהיה קשה מאוד בכנסת הזו ובכנסות הבאות לשנות את מדיניות הממשלה, מבלי לספק הסברים משכנעים. למרות זאת, המאבקים לא ייפסקו. חלק מהחוקים עוברים שלבי אישור של תקנות בוועדות השונות. השדולה עוקבת ומוודאה שכל התהליכים האלו יסתיימו במהירות והחוקים יתחילו להתממש".

ומה על הפרק במושב הכנסת הנוכחי? ח"כ אילטוב אומר, כי הם עובדים חזק על שכנוע ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק הפרטית שלו. זו קובעת כי יש לחייב את המדינה לממן שכר לימוד מלא והוצאות מחיה לחיילים משוחרים יוצאי הפריפריה, שיאותרו כבעלי פוטנציאל ללמוד בהצלחה את מקצועות ההנדסה והמחשבים. "מדינת ישראל משוועת למהנדסים", קובע ח"כ אילטוב, "יש מחסור חמור בכוח אדם מקצועי, שמונע מתעשיות שלמות לקבל עבודות, ולכן חשוב מאוד לנצל את המקורות שיש לנו". הוא מוסיף כי "זאת, בנוסף לחשיבות הרבה שיש באיתור צעירים יוצאי צבא שתרמו שלוש שנים מחייהם. יש לחלץ אותם מהסביבה בה הם נמצאים ולתת להם סיכוי להתקדם".

המאבק סביב נושא זה אינו קל, הסביר, יש באוצר פקידים ש-"מקבלים חום" כאשר הם מחשבים את המספרים ואת העלויות הכספיות הנובעות מחוק זה, כאשר הם מתעלמים מההחזר ההשקעה הגדול שהמדינה תקבל אם יאושר החוק. "בשלב זה אנו מנסים לעבוד על פעילות השכנוע ולהכין את הרקע. אני מאמין שבסופו של דבר הממשלה תאשר את הצעת החוק ואז נביא אותה לכנסת כדבר מושלם", אומר ח"כ אילטוב.

נושא נוסף שהשדולה לקחה על עצמה לטפל, הוא עובדי התעשייה בני 40 ויותר, שנפלטו ממעגל העבודה ולא מצליחים למצוא מקום עבודה חלופי. השדולה מחפשת דרכים לסייע לאנשים אלו בהכשרה מתאימה על חשבון המדינה, שממילא משקיעה בהם בצורות אחרות אם על ידי דמי אבטלה או הסבות מקצועיות שעולות כסף רב, הוא מסביר.

עוד מטפלת השדולה בחיפוש מסגרות למימון של המדינה בהשקעות המשך בחברות טכנולוגיות, שאין להם תקציבים לשיווק ולהרחבת הפעילות. הכוונה היא לקדם שוב את הרעיון של שילוב משקיעים מוסדיים בחברות היי-טק וזאת למרות שהדבר נחשב כסיכון. "ראינו בשנתיים האחרונות שענף ההיי-טק לא היה הענף המסוכן ביותר", אומר ח"כ אילטוב בחיוך, "ולכן גופים ממשלתיים-ציבוריים, כמו מכון היצוא וחברות גדולות, יכולות להשקיע גם כאן".

בסך הכל ח"כ אילטוב מביע שביעות רצון מפעילות השדולה עד היום. אפשר לומר שמתקיים דיאלוג פורה ומועיל בין התעשיה לבין הממשלה, דבר שלא היה בעבר. יש חילוקי דעות ויש מאבקים, אבל בסופו של דבר, בפעם הראשונה מישהו בממשלה "סופר" את ענף ההיי-טק, וגם זה משהו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים