כבר לא מפחדים מענן ציבורי

הנתונים העדכניים של IDC לגבי היקף השימוש במיחשוב ענן ציבורי, מחזקים את ההערכה שקיימת בעולם, לפיה קצב חדירת הענן הציבורי יהיה מהיר בהרבה ממה שחשבו לפני שנה או שנתיים, כאשר החלו הדיבורים על מגמת המיחשוב החדשה. על פי נתוני IDC, קצב הגידול של השימוש בשירותי מיחשוב ענן יעמוד בממוצע על 26% מדי שנה, והיקפו יעמוד בשנת 2015 על 73 מיליארד דולרים. הערכות דומות משמיעים גם אנליסטים של גרטנר (Gartner).

אבל החידוש בתחזית של IDC הוא בכך שהארגונים מתכוונים להשקיע הרבה יותר מהמתוכנן בענן הציבורי, דבר שעד לפני שנה נחשב כלא הגיוני. החלוקה בין ענן ציבורי וענן פרטי, היא חלוקה לא טבעית. כאשר מדברים על הוצאת שירותי מיחשוב ומשאבים אל הענן, הכוונה היא לענן ציבורי, כלומר העברת משאבים ואחריות לניהול יישומים מסויימים מחוץ לכותלי הארגון. כאשר הנושא הלך ותפס תאוצה בקרב הארגונים, ולאו דווקא מכיוון ה-IT, המציאו המנמ"רים, יחד עם הספקים, שהבינו שיש כאן בעיה – את מושג הענן הפרטי.

באומרנו ענן פרטי, הכוונה היא שהארגון מיישם סוג של ארכיטקטורת ענן אבל שהדבר נעשה בתוך כותלי הארגון. מומחים לתחום בארץ ובעולם נוהגים להתייחס מעט בזלזול אל הענן הפרטי, וכמאמר הפרסומת לחזיות: "ללכת עם ולהרגיש בלי", או ההיפך, כל אחד מנקודת מבטו.

מנמ"רים הסבירו, כי הם מוכנים לבחון מעבר לענן ציבורי, אבל לפני כן הם יערכו ניסוי מקומי בארגון, ואם הוא יצלח – הם יעשו זאת. בדצמבר 2009 התבטא אנליסט של גרטנר בנושא, באומרו, כי "על אף היתרון לגודל שממנו נהנות ספקיות הענן הציבורי, הרי ששירותי הענן הפרטי הם שיבלטו בשטח בעתיד הקרוב, בתקופה שבה ייקח לעננים הציבוריים זמן לעבור תהליך של התבגרות. עד 2012 צפויים ארגוני ה-IT להוציא יותר כסף על השקעות בענני מיחשוב פרטיים, מאשר על מוצריהן של ספקיות עננים ציבוריים".

אבל המציאות משתנה כנראה בקצב מהיר הרבה יותר. ארכיטקטורת הענן מקצרת מאוד את זמני מחזור החיים של חדירת טכנולוגיות, כפי שהיינו רגילים לה בעשורים האחרונים. המעבר מההתבוננות אל המעשה הולך ונהיה קצר יותר. הדו"ח של IDC מפתיע גם בנקודה נוספת: על פי התחזיות, הגידול בקצב המעבר לענן ציבורי יהיה על חשבון הענן הפרטי, מגמה הפוכה לחלוטין למה שכל החברות צפו רק לפני שנה.

אז מה קרה כאן? הסיבות אינן טכנולוגיות, אלא מצויות יותר בתחומי הפסיכולוגיה וההתנהגות הארגונית. הוצאת נכסי מידע מהארגון החוצה והחשש מאובדן השליטה עליו, הם הם בדיוק הדברים שמהם לומד כל מנמ"ר מתחיל להיזהר מהיום הראשון שבו הוא נכנס לתפקידו. הענן, כפי שנתפס בתחילת הדרך, תורגם לאיום ממשי על הארגונים, והמנמ"רים לא היו מוכנים לשמוע על כך. אלא שהספקים שזיהו כאן פוטנציאל שוק לגריפת רווחים גדולים, מצאו את הדרך הזהירה והאלגנטית לספר על הענן לבוסים של המנמ"רים – המנכ"לים. איתם הם דיברו בשפה שהם מבינים: כסף. כלומר, חיסכון בכסף, והרבה. שנתיים של מיתון, שקדמו להן מגמות מימוש ויישום של וירטואליזציה וקונסולידציה, הובילו הנהלות רבות להפנות שאלה למנמ"ר הבכיר שלהם: "למה לא, בעצם?". מדוע וירטואליזציה יותר מסוכנת מהוצאת ניהול מערך הרשאות, או ניהול שכר מחוץ לארגון? אילו סכנות צפויות לארגון שאינם צפויות לו כעת? שאלות אלו ואחרות, שהתשובות עליהן נועדו מראש להידחות על ידי חברי הנהלות של ארגונים. שורת הרווח בחדרי הדיונים של ההנהלות והמנכ"לים הוארה באור חזק הרבה יותר, מאשר נוריות האזהרה שהמנמ"רים ניסו להדליק.

ויש כמובן, את העניין האישי, זה שאי אפשר להתעלם ממנו. מיכון מוחלט של שירותי IT שמוציא את השליטה עליו מידיו של המנמ"ר, קורצת ללא מעט מנהלי כספים, אבל מהווה איום על מעמדו של המנמ"ר וארגון ה-IT שלו. הצעד הבא המתבקש הוא "ייעול", "התאמת הצרכים למשאבים", "שיפור השירות לעובדים" ועוד כהנה וכהנה מילים מכובסות שמשמעותן צמצום כוחו של המנמ"ר או אף הזזת המנמ"ר מתפקידו. מובן מאליו שאף מנמ"ר לא מוכן להתנדב לכך. במקביל, החלו להגיע עוד ועוד ידיעות על ארגונים גדולים כקטנים שעוברים לענן הציבורי: גופים ציבוריים, צבא ארצות הברית, קונצרני ענק, שהמידע הוא הנכס החשוב ביותר שלהם. אלו הן, כנראה, חלק מהסיבות ששכנעו חלק גדול מהמנמ"רים בעולם להפסיק לשחק את ה-"דובי לא לא" ולנסות להתמודד עם הבעיה.

ומה בישראל? תשובות על כך נשמע מן הסתם ביום א' הקרוב, בכנס החצי שנתי של המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים. הכנס יכלול פאנל מרכזי בנושא מיחשוב הענן. בפנל ישתתפו יחיאל גפנר – מנמ"ר שירותי בריאות כללית, יעקב בר חיים – מנמ"ר אורבוטק, חן עמרם – מנמ"ר אגד, ויורם אסולין – מנהל תשתיות ה-IT בחברה לאוטומציה. לצידם ישבו נציגים של חברות גדולות בשוק, דוגמת מטריקס, יעל תוכנה, נט-אפ ואחרות, שישיבו לשאלה המרכזית: הענן כבר כאן, האם אתה מוכן? יהיה מעניין.

ההשתתפות בכנס על פי הזמנה מאושרת