מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

תפקיד המנמ"ר הוא ללא ספק אחד התפקידים המאתגרים ביותר שקיימים בעולם הטכנולוגי. הוא משלב יכולות מדעיות-מיחשוביות לצד יכולות ניהול. ככול שמערכות המידע מוטעמות חזק יותר בארגון, כך מתגברת העוצמה של החלק הניהולי של המנמ"ר. המציאות הזו הולידה תופעה במסגרתה מנמ"רים המכהנים בארגונים גדולים, רואים עצמם מתאימים לכהן גם בתפקידי ניהול בכירים אחרים, ולעיתים אף מסתכלים על כסא המנכ"ל.

סקר גלובלי שערכה לא מכבר CA בקרב 685 מנמ"רים, הראה ש-53% מהם חשים שיש להם את הכישורים הנדרשים על מנת לשמש כמנכ"לים, לא פחות מהמנכ"לים המכהנים בארגונם. השאלה היא, האם ההרגשה הזו תואמת את המציאות? על פי המחקר, 29% מהמנכ"לים המכהנים כיום בארגונים שנסקרו היו בעברם מנהלי כספים, 23% מילאו תפקיד של COO, אך רק 4% כיהנו בעבר כמנמ"רים.

מצד שני, הקריטיות של הטכנולוגיה בארגון מחייבת שינוי דרסטי של המציאות הקיימת כיום, לפיה המנהלים הם תוצר של מחלקות הכספים, השיווק או התפעול. בעתיד הנראה לעין, אומרים מומחי משאבי אנוש, מועצות מנהלים תצטרכנה להפנים את העובדה שמנכ"ל יכול – ולפעמים חייב – להציע רקע טכנולוגי. ג'ייקוב לם, סגן נשיא לאסטרטגיה ב-CA, אמר בעקבות הסקר שערכה חברתו, כי "המנמ"ר המודרני של היום הוא מומחה רב-תחומי שיכול להרשות לעצמו ללטוש עיניים לתפקידים בכירים יותר".

גם בישראל קיימת המציאות הזו. שיעור המנכ"לים בארגונים גדולים במשק שהיו בעבר מנמ"רים או אנשי טכנולוגיה הוא זעום יחסית, וסביר להניח שהוא באזור שמצא הסקר של CA. השאלה הנשאלת היא אינה רק מה השאיפות של המנמ"ר הישראלי, אלא אילו כישורים או השכלה עליו לרכוש לעצמו, כדי להיות כשיר לתפקידים בכירים יותר. השאלה זהו מתקשרת לשאלה עמוקה הרבה יותר, לגבי אופן ההכשרה של כוח האדם בענף ה-IT: מי מכשיר את המנמ"רים? איזו השכלה הם רוכשים בנוסף? ומה צריך לעשות כדי להפוך מנמ"ר למנכ"ל?

השאלה המורכבת הזו תעלה לדיון במפגש מיוחד שיערוך פורום C3 של אנשים ומחשבים בסוף נובמבר. המפגש ויעסוק בסוגיית "המשאב האנושי המתחדש" ויופיעו בו שני אנשי אקדמיה – ד"ר ציפי הארט מאוניברסיטת בן גוריון ופרופסור ניב אחיטוב, העומד כיום בראש המכללה האקדמית דן, שאחת ממטרותיה היא להעלות את רמת ההכשרה של כוח האדם בעולם ה-IT.

שכבת הניהול הבכירה בארגונים כיום, היא אותה שכבת גיל שסיימה שירות בממר"ם או באחת מיחידות העילית הטכנולוגיות האחרות של צה"ל. הם השתלבו בתעשייה בתקופה שבה ה-IT היה צריך עוד להוכיח את עצמו ולהסביר למה הוא חשוב. השנים חלפו ולא מעט מנמ"רים שמיצו את עצמם באותם ארגונים, שאפו להתקדם לתפקידים בכירים יותר, אבל נעצרו. הסיבה: לא היתה להם הכשרה אקדמית רלבנטית לאותם תפקידים.

הדרישה ההולכת וגוברת של מנמ"רים להתקדם ולהרחיב אופקים הולידה תעשיה שלמה של מכללות, בתי ספר ופקולטות באוניברסיטאות, שנועדו לתת מענה לצרכים הללו. אלו עסקו בעיקר בתכנון מערכות לימודים המשלבות בין טכנולוגיה וניהול. האתגרים היו גדולים, שכן קשה מאוד לייצר תוכנית לתואר מתקדם תוך התחשבות בשעות העבודה התובעניות של המנמ"רים. בנוסף, לא כל ארגון יכול ומוכן לספוג היעדרויות תכופות של מנהל בכיר על חשבון שעות עבודה יקרות.

המגמה המסתמנת כיום היא הקמת מוסדות אקדמיים שמכשירים מראש מנמ"רים לתפקידים ניהוליים רוחביים. המנמ"ר העתידי יהיה מנהל שלמד גם טכנולוגיה וגם את מקצועות הניהול, השיווק, משאבי האנוש והאסטרטגיה. עובדה זו תסייע לו קודם כל בתפקידו, אך גם תעמיד אותו כשווה בין שווים בשורת בעלי תפקידי ה-C כמועמד ראוי להחליף בבוא היום את המנכ"ל.