העובד הנייד

מהפכת המידע שינתה בין היתר גם את דפוסי העבודה שהיו נהוגים בעולם המודרני מזה 100 שנה. לראשונה עובדים יכלו לבצע משימות שוטפות גם כשהם לא במשרד. מנהלים גילו, כי היעדרויות שנכפו עקב פגישות או משימות דחופות אחרות, לא חייבות לפגוע בעבודה השוטפת. בסוף שנות השבעים למדנו לראשונה איך הופכים שעה אבודה לשעת עבודה. כך נולד תחום ה- Telework (עבודה מרחוק) שהלך והתפתח מאז במקביל להתפתחות הטכנולוגיה.

המונחים Telework ו-Telecommuting הוטבעו על ידי האמריקני ג'ק נילס לראשונה בשנת 1973, אז בעיקר דובר על אפשרות השימוש בטלפונים ובפקסים, שאפשרו לעובדים למלא משימות מהבית, בנוסף לשעות העבודה הרגילות שלהם או אף במקומן. כניסתם של המחשבים הניידים האישיים בשנות התשעים והטלפונים הניידים בתחילת העשור הקודם, סיפקו לנו עמדות עבודה מלאות שיכולות לשמש אותנו לעבודה בכל מקום ובכל שעה.

מחקר שנערך על ידי קייט ליסטר ותום הרניש בשנת 2008 הראה, כי 33 מיליון אמריקנים יכולים על פי סיווגם המקצועי לעבוד מהבית. התפרצותם של הטלפונים החכמים בשנים האחרונות, סיפקה תאוצה מחודשת לתחום העבודה מרחוק, או בשמו העכשווי: העובד הנייד. סקר עדכני של IDC שפורסם השבוע הראה, כי עד שנת 2015 תמנה אוכלוסיית העובדים הניידים בעולם כ-1.3 מיליארד איש, המהווים כ-37% מכלל כוח העבודה. נתון מעניין נוסף הוא, שדווקא אזור EMEA, שישראל כלולה בו, צפוי לחוות את הצמיחה הגדולה ביותר של עובדים ניידים.

מעבר למהפך שנוצר בצורת ההעסקה של עובדים ומערכת היחסים שלהם עם מעבידיהם, יצרה הניידות גם דפוס חדש של עובד שמגיע למשרד. זהו אותו עובד שמביא איתו מהבית את כלי העבודה שלו, קרי הטלפון החכם והמחשב הנייד, ומצפה שאנשי התשתיות והמחשבים בארגון יתמכו בהם. התופעה הזו מאפיינת את כל סוגי העובדים – החל מאחרון הפקידים ועד למנהל הבכיר ביותר. ככול שהדרג בכיר יותר, הדרישה שלו נחרצת יותר וסף הסבלנות שלו נמוך יותר.

אם נדרג את הנושאים שגורמים למנמ"רים כאב ראש, סביר להניח שהעובד הנייד והטלפון החכם שלו יתפסו את המקום הראשון. בחלק מהארגונים יצרה ההתלהבות הזו מצבי כאוס שגובלים בהפקרות מוחלטת בתחום אבטחת המידע, שמהווה במגזרים רבים את הנכס העיקרי של הארגון. כעת אנו שומעים על ארגונים שכבר עברו לשלב השני של התופעה: סינון וחסימת גישה ליישומים מטלפונים לא מאובטחים.

מנהלי מערכות המידע בארגונים, שבתחילה לא לקחו ברצינות את התופעה ולא האמינו שהיא תגיע למימדי הענק שבהם היא נמצאת כיום, החלו לקחת את העניינים לידיים. מנמ"ר של אחת החברות הגדולות בישראל אמר לי לא מכבר, כי הוא הפסיק לאשר חיבור יישומים ושירותים של הארגון לכל עובד, ולאחרונה אף חסם לאחדים מהם את הגישה אליהם. בארגון אחר בחרו ללכת על סטנדרטיזציה מסוימת של התחום ולפעול על פי כללים מוגדרים מראש. באחת מחברות ההיי-טק החליטו לקפוץ למים העמוקים ולהקים מעבדה פנימית לתיקון של טלפונים חכמים. זאת, לאחר שהסתבר להם שכל תיקון – ולו הקטן ביותר, נע בין עשרות למאות שקלים.

גם למעסיקים וגם לעובדים ברור שאי אפשר יהיה לעצור את התופעה הזו. העובד הנייד אמנם ימשיך להוות סוג של גורם ייצור מרכזי בארגון ויתרום רבות להצלחתו, אבל הוא חייב להיות מנוהל ולפעול תחת שליטה. עלויות ההשקעה בפיתוח אפליקציות עבור העובדים הניידים, כמו גם עבור הלקוחות, רחוקות מאוד מלספק החזר על ההשקעה. 1.3 מיליארד העובדים הניידים שיחיו פה ב-2015 יצטרכו לעבוד קשה יותר כדי לשכנע את הבוסים שלהם שה-iPhone הפרטי שלהם צריך להכיל יישומים שמאפשרים גישה לליבת העסקים של הארגון, עם כל הסיכון שבדבר.

נפתחה ההרשמה לוועידת Mobility2012, הוועידה השנתית אודות פיתוח אפליקציות מובייל