הקטר של המשק זקוק לכסף וחינוך

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, שייערך בתחילת פברואר, יתקיים תחת הכותרת "חזון או חלום". החזון\חלום הוא הכפלת הייצוא התעשייתי של ענף ההיי-טק מ-21 מיליארד ל-40 בתוך שבע שנים. דיויד אסיא, חבר הנהלת איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ויו"ר חברת נדיר מחשבים, סבור שלא מדובר בחלום, אלא בחזון שמן הראוי שמדינת ישראל תפעל כדי לממשו.

אסיא, מחלוצי ענף התוכנה בישראל, מסרב להתייאש – למרות שהמסר הזה כבר הושמע בשנה שעברה ובשנים שלפניה. בשיחה לקראת הכנס, מדבר אסיא על הגדלת הסיוע בתקציב המדען הראשי לחברות שיש להן פוטנציאל גידול – אך לא מצליחות לגייס כספים, והרחבת החינוך הטכנולוגי.

אילו אתגרים אתם עומדים להציב בכנס בפני הממשלה?
"אתגר אחד הוא נושא המימון, שמאוד מציק לתעשייה – והשנה הוא מחריף. ה-'בום' הגדול שהיה בשנות ה-2000, כשקרנות ההון-סיכון הצליחו לגייס כספים רבים, כבר לא יחזור כנראה. אבל תעשיה לא יכולה לגדול בלי מימון, ולכן צריך למצוא דרכים חלופיות שיאפשרו לה להתקיים. פה הממשלה חייבת להתערב. מי שסובל מכך יותר מכל הן אותן תעשיות צעירות שהקרנות כבר לא מתעניינות בהן.  צריך לדאוג להן".

האם מצב ההשקעות השנה קשה יותר בהשוואה לשנים קודמות?
"כן, בהחלט. היקף ההשקעות מצוי בירידה. נכון שאנחנו שומעים פה ושם על אקזיטים, אבל זה לא מייצג. אני, אישית, מכיר לא מעט חברות שאם לא נצליח לעזור להן במימון, מצבן לא יהיה טוב – וחבל. מדובר בחברות בעלות פוטנציאל הצלחה וגידול מוכח, שמבטיחים החזר השקעה מהיר לממשלה".

מהי החלופה שאתם מציעים? הממשלה הרי תגיד שאין לה כסף…
"זה בדיוק השלב שבו ממשלה צריכה להתערב. מה שקורה הוא שהמשלה, לדעתי, טרם התעשתה ועוד לא הבינה שעל ידי הגדלת מענקי המדען הראשי, היא יכולה להגדיל את היקף הייצוא במהירות לטובת כל המשק.

תקציבי המדען מקוצצים באופן שיטתי מאז שנת 2000, אז עמד התקציב על 2 מיליארד שקלים. לשם השוואה, תקציב המדען ל-2011 עמד על 1.4 מיליארד. כבר הצגנו את הנתונים הללו יותר מפעם אחת בפני הממשלה. סיפקנו גם הוכחות בדמות מחקרים אקדמיים, שקבועים שכל דולר שמושקע על ידי המדען, מחזיר 50 דולרים בייצוא תוך עשר שנים.

הממשלה יכולה לסייע גם בתחום מימון הביניים. חברות בשלות, שכבר מצליחות, זקוקות הרבה פעמים למימון ביניים כדי להגיע, למשל, ל-100 מיליון שקלים. בזמנו הצלחנו לשכנע את הממשלה לטפל בזה. הוקמו כמה קרנות, כמו קרנות המנוף, וגם החוק לעידוד השקעות הון תוקן, אבל זה מתקדם בקצב איטי. יש צורך דחוף להגדיל את התקציב עבור החברות הללו. מדובר בכמה עשרות. אם לא נזדרז, הן עלולות להיעלם – וחבל".

במה עוד תדונו בכנס?
"נדון במישור השני של החזון: חינוך ותעסוקה. כדי להגיע ל-40 מיליארד דולרים בייצוא, עלינו להכפיל את מספר המהנדסים. מזה שנים רבות מסיימים פה כ-8,000 מהנדסים את האוניברסיטאות והמכללות. המספר הזעום הזה מהווה מחסום להמשך הגידול של התעשייה כולה.מעבר לנזק לייצוא, זה מעלה את מחיר שכר העבודה ומפריע לנו להתחרות בחו"ל. חלק מהתעשיינים נאלצים להוציא עבודות להודו ולסין – וגם זה לא תקין.

הממשלה צריכה לעודד את המגמה שכבר החלה, של שילוב נשים חרדיות בתעשייה, על פי המודל המאוד מוצלח של מטריקס, שיש לו חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה, מעבר לסיוע לתעשיה. על פי אותו מודל, יש להכניס למעגל העבודה גם את המגזר הערבי ואת אוכלוסיית האקדמיים מעל גיל 45, שמתקשים למצוא תעסוקה, למרות המחסור".

איך גורמים לכך שיותר סטודנטים יפנו למקצועות המדעים?
"הפתרון, לדעתי, הוא שמשרד החינוך יאפשר הגדלה של מספר האוניברסיטאות ויאפשר למכללות נוספות לייצר עוד מהנדסים. בשלב מוקדם יותר, על הממשלה לחזק את החינוך הטכנולוגי העל-יסודי, כדי לייצר פה עתודות – שהרי גם הדור הנוכחי של המהנדסים הולך ומתבגר, ואין דור חדש שיחליף אותו".

אתה מוביל בכנס את מסלול הענן. האם אתה מאמין בתחום?
"אני בהחלט חושב שהענן כבר פה ומתאים ללא מעט ארגונים. אני תמיד משווה את זה לשימוש בחשמל: רובנו בכלל לא מתעניינים איך ואיפה נוצר החשמל, אבל יודעים להשתמש בו. כנ"ל לגבי תחומים מסוימים ב-IT".

מה דעתך על מחסום האבטחה, שמונע מחברות רבות ללכת לענן?
"אני מודע למחסום הזה, אבל משוכנע שמדובר בנושא פתיר. נכון, יש תחום בהם האבטחה מהווה בעיה, כמו למשל נתוני מכירות של חברה או נתונים רגישים בבנקאות – אבל עובדה ש-Salesforce.com מצליחה. מה שהם עושים זה ענן בתוכנה – וזה תופס. הטרנד של הטלפונים החכמים יניע לדעתי מחדש את כל נושא הענן בשנים הקרובות".

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ייערך ביום ג', ה-7 בפברואר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב