לעשות סדר בבלאגן בעזרת המוח היהודי

מידע הוא הנכס החיוני ביותר של הארגון. המאה הנוכחית העצימה את המושג "התפוצצות המידע" לרמות שאיש לא צפה אותן, והקצה עדיין רחוק מאוד. האתגר הגדול ביותר מצוי בשוק הארגוני, שם יש הצטברות ענקית של כמויות מידע, שאיש לא יודע היכן הן והיכולת שלהן לשמש כוח ומנוע לצמיחה ופיתוח עסקי מוטל ספק. חלק גדול מהמידע הזה משוכפל בעשרות העתקים, וגורר עלויות אחסון שהולכות ותופחות מיום ליום.

על פי הערכות, רק 20% מהמידע הארגוני מסודר בתיקיות שונות וניתן לאיתור באמצעות הקשרי טקסט ושיטות נוספות. המשמעות היא ש-80% מהמידע הארגוני פשוט מבולגן – וניסיון להגיע אליו עלול במקרים רבים להיכשל. דו"ח שפרסמה באחרונה חברת המחקר CDI העלה, ש-85% מהנתונים הלא-מאורגנים הם נתונים הכפופים לדרישות אבטחה, פרטיות ותאימות. חברות משקיעות כיום סכומי כסף אדירים בניסיון שווא לזהות ולנהל כראוי את המידע שלהן, ונקלעות לא פעם לתהליכים עסקיים בלתי יעילים, שבאים לידי ביטוי באיבוד הזדמנויות עסקיות – שלא לדבר על הסתבכות עם הרגולטור.

בשנת 2006 החליט תומס קוודנאו, מנהל ותיק בתחום ה-IT ובעל ניסיון רב בהבאת טכנולוגיות חדשות לשוק הגרמני, לחפש פתרון מעשי ופשוט לבלאגן השורר בניהול המידע הארגוני שלנו. הוא הצטרף לחברת תוכנה בשם נגהקום (Nogacom), ששמה לה למטרה לתת מענה לנושא זה. שלוש שנים אחרי זה, פיתחה נגהקום את נגהלוג'יק – הפתרון שהיא משווקת כעת ברחבי העולם. נגהלוג'יק מושתת על מנוע סיווג מידע, פרי פיתוח עצמי של החברה, שמסוגל לזהות כל סוג של מידע לא מובנה באופן אוטומטי לפי הקשרו העסקי, ולסדר אותו על פי לוגיקה כלשהי. זאת, מבלי להיכנס לתוכן המידע עצמו. פיתוח המנוע ארך כשלוש שנים וחצי והוא רשום כפטנט עולמי.

נגהקום פועלת אמנם בשוק ה-ECM, אבל מניחה פתרון תשתיתי שקוף שיכול להתאים לכל סוג של מערכת ניהול מידע, שאינה נותנת מענה לאתגר המידע המבולגן. זו הסיבה שקוודנאו יכול לציין, כי ענקיות כמו דוקומנטום (Documentum) ומיקרוסופט (Microsoft) לא בהכרח מתחרות בו, אלא יכולות לנצל את המערכת שפיתח למיפוי וניהול טוב יותר של אותם מסמכים שאיש לא יודע היכן הם נמצאים.

"כדי שמערכת BI כלשהי תיתן את התוצאות הטובות ביותר, היא חייבת את אותו מנוע שפיתחנו, שיאפשר לה לדעת אילו נתונים בכלל קיימים בארגון, ועל איזה נתונים היא צריכה לעשות אנליטיקה", אומר קוודנאו. "גם מערכות CRM, שמבוססות על איסוף של אינסוף פריטי מידע, עובדות טוב יותר בסביבה הזו".

לדבריו, "ניהול נכון של המידע נחשב כיום לחלק בלתי נפרד מניהול סיכונים. כמנהל, אתה צריך לקבל החלטות לגבי השקעות במערכות לניהול המידע, ואחד השיקולים הוא אותו מידע בלתי מובנה. זו הסיבה שנגהקום פיתחה מערכת נלווית למוצר הדגל, שמבצעת סקירה של סיכוני המידע לארגונים, ומאשפרת לקבל תמונת מצב לגבי רמת הסיכון שהארגון חשוף אליו. מתוך הדוחות שאנו מציגים ללקוחות, ניתן לדעת בדיוק למי יש גישה לאיזה מידע, היכן הוא שמור, למי הוא הופץ והיכן מצויים כל העותקים".

הצד הישראלי
בנוסף להתפעלות מהמוצר ומהחדשנות הטכנולוגית, יש מאחורי נגהקום גם סיפור יפה נוסף, ואפשר לומר אפילו ציוני. תומס קוודנאו הגרמני, שכבר הקים כמה חברות טכנולוגיות בימי חייו ורשם לא מעט פטנטים על שמו, החליט למקם את מטה החברה ואת מרכז הפיתוח שלה דווקא בישראל. במשרדים לא גדולים בהרצליה פיתוח, מעסיקה החברה 16 עובדים שפעלו עד לא מכבר תחת ניהולה של ורד ליברמן, שטרם נמצא לה מחליף. מחוץ לישראל מעסיקה נגהקום כמה עשרות עובדים בגרמניה ובמקומות נוספים באירופה. אבל קוודנאו, שביקר לא מכבר בארץ (הוא עושה זאת בתדירות גבוהה), לא מסתיר את הערצתו הבלתי מסויגת לישראל וליכולות הפיתוח של האנשים העובדים בה. "יש פה את המאגר הטוב ביותר של מוחות בעולם ואני מאוד מרוצה מהפעילות פה".

בשלב זה משרתת החברה מספר לקוחות מצומצם ברחבי אירופה ומגלגלת מחזור מכירות של כ-1.5 מיליון דולרים. בימים אלה מנהלת נגהקום מו"מ עם אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל להטמעת המערכת שלה.

לסיכום, שאלנו את קוודנאו מה החזון שלו. בתגובה, הוא אמר, "להבין ולעקוב אחר כלל מחזור החיים של המידע לצורך תאימות רגולטורית למדיניות ממשל פנימית ורגולציות חיצוניות – וכל זה כמובן בעזרת המוח היהודי". מותר להסמיק.