Big Data – הגודל לא קובע

כאשר נתבקשו המאזינים שהגיעו אתמול (ג') לכנס Big Data של אנשים ומחשבים, לענות על השאלה כמה מהם מיישמים כיום פרויקטי Big Data, כמעט אף אחד לא הרים את ידו. אולם, כאשר הם נשאלו כמה מהם מתעניינים בפרויקט שכזה, הורמו מרבית הידיים.

אפשר לומר שהשאלה השניה היתה מיותרת, שהרי ההתעניינות ההולכת וגוברת בתחום היא הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים פינו לעצמם כמעט יום שלם, כדי לשבת ולשמוע מרתון מרתק של הרצאות מפי בכירי הדוברים בתחום, מהחברות שמספקות פתרונות לנושא. בעיקר באו המשתתפים להתלבט יחד בשאלת מיליון הדולר: האם הארגון שלהם מוכן לפרויקטי Big Data והאם הנושא הזה מתאים לארגונים בסדר גודל של מדינת ישראל. כאשר החלו להשתמש לראשונה במושג ה-Big Data, הרושם שנוצר הוא שמדובר בסיפור של ארגונים גדולים, שנפחי המידע שלהם נמדדים בפטה-בייטים. במילים אחרות: ארגונים שלא ממש קיימים בשוק הישראלי. אבל ככול שחלפו השנים, התבררה האמת והיא מקרבת את התחום לאזורנו.

הגידול בנפחי המידע הוא תופעה שכל ארגון יחווה בתקופה הקרובה. המסר שהספקים מעבירים ללקוחות כיום הוא, שהם אינם צריכים לנהל מערך אחסון בנפחים דמיוניים. כך, הם אומרים, גם אם ארגונך מנהל 10 טרה-בייט של נתונים, אתה יכול להיכנס למועדון האקסקלוסיבי הזה של ה-Big Data. כי הסיפור היום אינו הנפח, אלא דווקא האיכות.

האקסיומה הזו, לפיה המידע הוא הנכס היקר והחשוב ביותר של הארגון, וקיים בין היתר כדי לאפשר לארגון יתרון עסקי על פני מתחריו, עומדת להתנפץ לנו בפרצוף. הקושי הראשון הוא לבצע אנליטיקה מסוג כלשהו על המידע. בעידן שבו יישומי ה-BI, ה-ERP וה-CRM נמצאים על כל מכשיר נייד, היכולת לבצע עיבוד חכם של המידע על מנת למחסן את הנתונים באופן חכם, הולכת ונעשית מוגבלת – מה שמעמיד בסכנה את אחד התחומים הכי חכמים בעולם ה-IT: ה-BI. בנוסף, היא גם מעמידה בסכנה את היכולת של המשתמש הבודד למקסם את היעילות שמקנים לו כלים כמו טלפונים חכמים, יכולת גישה מרחוק למשאבים מרכזיים ועוד. מה שווים המכשירים החכמים ביותר, אם הגישה למידע עלולה להיות חסומה בפניהם או בלתי אפשרית לניווט באמצעותם?

הילה קאלו-פלד מחברת ליעם, היטיבה להסביר זאת בכנס. היא הזכירה את הרשתות החברתיות, שמרכזות בידן כל כך הרבה מידע שמגיע מהלקוחות ומהמשתמשים, עד שמדובר בנכס שיווקי ששווה זהב. האתגר של המנמ"רים, אמרה, הוא לאפשר לאותם אנשים בארגון שעוסקים בניתוח המידע, לנצל את המידע הזה לטובתם.

כל הדוברים בכנס עמדו על אופי הבעיה שיוצר ה-Big Data. הם הציגו פתרונות כלליים, אבל בעיקר שידרו את המסר לפיו, כל אחד ואחד חייב לבדוק את עצמו ואת הארגון שלו, כדי לגלות האם הוא מוכן להתמודד עם הבעיה – לא מפני שהיא אינה קיימת, אלא בגלל שיקולי עלות/תועלת.

היטיב להגדיר זאת היועץ אבי שלום שאמר, כי על המנמ"רים לבדוק היטב האם ההשקעה בפרויקטי Big Data כדאית, שכן מדובר בכלים חדשים, תשתיות ופתרונות שאמורים להתחבר לאלה הקיימים. בהתחשב באופי החברות הישראליות, נשאלת השאלה האם ארגוני SMB מסוגלים בכלל להחזיר את ההשקעה?

נציגים של חברות האינטגרציה שהגיעו אתמול לכנס, המכירים את אופי ההתנהלות בשוק, אמרו שלמרות שתחום ה-Big Data בישראל עדיין נמצא בחיתוליו, נראה בשנים הקרובות יותר ויותר פרויקטים, כי את התפוצצות המידע כבר אי אפשר לעצור – אפשר רק לנסות ולהתמודד איתה. שווה לעקוב.