דרוש: מנהל רשת חברתית

הכנס השנתי של לשכת מנתחי המערכות בישראל, שנערך בשבוע שעבר בכפר המכביה, הסתיים בפאנל מנכ"לים בכירים של התעשייה בהובלתו של זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס – חטיבת ההדרכה של מטריקס. נושא הפאנל היה השפעת המדיה החברתית על העולם הארגוני, וכיצד החברות הגדולות והמסורתיות בענף ה-IT מתמודדות עמה.

בפאנל השתתפו נתי אברהמי – מנכ"ל קבוצת יעל; צבי ברונר – CTO קבוצת מלם-תים; בן פסטרנק – מנכ"ל קבוצת אמן; ד"ר עלי מיטווך – משנה למנכ"ל י.א. מיטווך ובניו – NCR; משה חורב – מנכ"ל אורקל (Oracle) ישראל; ויצחק במבג'י (במבי) – מנהל זרוע השירותים ב-יבמ (IBM) ישראל.

המשתתפים היו תמימי דעים לגבי ההנחה שהרשתות החברתיות משנות את הדרך בה ארגונים יתנו מענה לכל צורכי ה-IT, הן ברמה הפנימית והן ברמה החיצונית, כלפי הלקוחות. אחת השאלות המרכזיות שעלו, עסקה בנושא מהפכת הרשתות החברתיות: במידה והיא אכן בדרך – מי צריך לנהל אותה בארגון?

לדבריו של ד"ר עלי מיטווך מ-NCR, הרי שיש צורך בקביעת פונקציה חדשה בארגון. "בארגון מסורתי יש מנהל טכנולוגיות (CTO), מנהל פיננסי (CFO) ומנמ"ר (CIO). כיום יש צורך בתפקיד חדש, של מנהל רשתות חברתיות ראשי – CNO, כי הרשת הופכת למרכיזת יותר ויותר. המנהל החדש צריך לרכז דרישות עסקיות מכל רחבי החברה לגבי מובייל, רשתות חברתיות ומדיה בכלל", קבע מיטווך. נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, חלק על דעתו של מיטווך. לדבריו, מי שצריך לממש את הפונקציה הזו הוא מנהל השיווק, כחלק מתפיסה לפיה צריכה להיות אינטראקציה בין בעלי התפקידים השונים בארגון.

בן פסטרנק, מנכ"ל אמן, אמר, כי לדעתו ההובלה צריכה להיות בידי המנכ"ל, שכן "אחרת הארגון לא יכנס לנושא כמו רשתות חברתיות פנים ארגוניות – כאשר תקשורת פנימית לא פחות חשובה מחיצונית, לצורך להעברת מסרים, תוכניות וכו'. אם מנכ"ל לא ייקח זאת על עצמו ויתחיל בהטמעה, זה לא יתבצע, אבל ברגע שייכנס זה יהיה חלק מהארגון".

משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל: "התופעה יותר משמעותית. יש לחץ בלתי נמנע של דור ה-Y. ישנם שני גורמים חשובים בארגון: סמנכ"ל שיווק – כלפי חוץ, ומנהל משאבי אנוש – כלפי פנים. השאלה היא כיצד עושים את זה, ואני, כמנכ"ל, צריך לא להפריע". לעומתו, טען יצחק במבג'י מ-יבמ, כי הנושא משמעותי וקשור להובלת החברה בידיו של המנכ"ל או גורם מרכזי אחר בארגון.

נושא אחר שדנו בו המשתתפים הוא השפעת המדיה החברתית על הלקוח, העובד בארגון והמנהל. אברהמי טען, כי מדובר בעידן שבו זמינות מקסימלית היא מילת המפתח: "כולנו מגיבים מהר והרבה לאירועים. העבודה איתנו כל הזמן, לטוב ולרע, ואני רואה בכך הרבה חסרונות". היטיב להגדיר זאת בן פסטרנק מקבוצת אמן, שאמר: "כל מה שדרש פעם שעה או שעתיים, לוקח כיום רבע שעה לכל היותר". עם זאת, היו גם כאלה שראו את הנושא מזווית שונה. לדבריו של משה חורב, מנהלים כבר מזמן הפסיקו לנהל דברים מנקודת תצפית עליונה, שיש בה שליטה מוחלטת. "כמנהלים, היום איננו מובילים את הארגונים – אנחנו מובלים למטה. מידע מועבר בקצב מטורף, כל הארגון הופך למובל על ידי אנשים בשטח, שמעבירים בזמן אמת מידע רלוונטי. הארגון הוא Facilitator ו-Enabler", אמר חורב.

לדברי צבי ברונר מקבוצת מלם-תים, הרי שהבעיה המרכזית של מנהלים בארגונים היא לא המחסור במידע, אלא עודף מידע שצריך כלים לדעת לנתח אותו. "אם רואים בפייסבוק (Facebook) שמישהו קנה בית, אפשר למכור לו ביטוח", קבע ברונר. משה חורב אף הרחיק לכת, ואמר כי "אסטרטגיית השיווק של החברות עוברות דרך המדיה החברתית, על ידי איסוף מידע והוצאת כל מה שרוצים לשוק". וכמובן, איך אפשר בלי להזכיר את ה-Big Data. לדעתו של ד"ר עלי מיטווך, "גם ארגונים במגזר ה-SME יעשו שימוש נרחב בכלי ה-Big Data, כי שם נדרשת אופטימיזציה של הפעילות". יצחק במבג'י הסכים עם טענתו של מיטווך, והוסיף הערה חשובה: "לא בטוח שמרבית האנשים גיבשו אסטרטגיות שימוש ברשתות חברתיות. יש כאן יתרונות, אך גם איומים מבית ומחוץ".

השורה התחתונה: הרשתות החברתיות הן סוג של מציאות חדשה שמתדפקת על דלתות הארגונים ומתחילה לחלחל. שאלת הפונקציה שתנהל את התחום היא נקודה מעניינת, שחשוב לעקוב אחריה בעתיד. עצם העובדה שנערך פאנל של בכירי התעשייה בנושא, מלמדת על השינוי המתרחש, שכן בעבר זה כלל לא היה עולה לדיון.