האתגר התיקשובי של הדגל הביטחוני

יום העצמאות מתאפיין בדרך כלל בשני הדגלים שמדינת ישראל מרימה מאז הקמתה: הדגל הביטחוני, והדגל הכלכלי חברתי. למרות שהתפישה הלאומית אומרת שאין לנו ברירה אלא לעשות כל מאמץ להרים את שני הדגלים במקביל, לרבות הפניית משאבים מתאימים לשני התחומים, הרי שעדיין לצערנו הדגל הביטחוני שואב את מירב התקציבים ותשומת הלב.

השנה, הנושא הביטחוני נמצא במרכז הבמה בחגיגות העצמאות, וזאת בשל שתי סיבות: האחת, היא האיום האיראני. מדובר בסיפור שיש לו הרבה רבדים צבאיים, פוליטיים ואזרחיים. ההיבט האזרחי-צבאי מתחבר בנקודת ההשקה של תחום הסייבר – מונח חדש שחדר לחיינו בשנה האחרונה, שנדמה כי כל ילד כבר למד להכיר. הסיבה השנייה היא הצורך בהתייעלות של מערכת הביטחון.

החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי משמעותי כוללת שני אלמנטים: האחד, כמובן, הוא צמצום הוצאות, אבל מצד שני, ישנה חשיבות גם להגברת התפקודיות, הגברת כושר הביצועים וההכרעה בשדה הקרב. כל קצין זוטר כבר יודע, כי אין דבר קל יותר מאשר לקצץ כמה עשרות מיליארדי דולרים בצה"ל. שכן, תמיד אפשר לסגור שתיים או שלוש חטיבות, ובזה נגמר הקיצוץ – אך בכך נשארת בלי צבא. וזו, כמובן, לא המטרה.

בתפר הזה, שכולל קיצוץ מצד אחד ושיפור התפקודיות מהצד השני, נכנס התיקשוב. ממסדרונות המטה הכללי נעלם הלך הרוח המזלזל כלפי דור הפלזמות, שהיה בנמצא עד לפני פחות משלוש שנים. מאז מלחמת לבנון השנייה, ובזכות האתגרים שמערכת הביטחון עמדה בפניהם, התיקשוב נחשב לכלי המרכזי שבאמצעותו צה"ל יבצע את הקיצוץ, ועם זאת עדיין יישאר הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. אם תרצו, זהו תיאור המשימה שמוטלת כיום על כתפיו של האלוף עוזי מוסקוביץ', ראש אגף הקשר והתיקשוב.

אך האלוף לא מתחיל מאפס. למרבה המזל, קודמיו בתפקידו ידעו לשכנע את ראשי המטה הכללי בחשיבות חלקים שונים של התיקשוב. הם פרשו את היסודות, הניחו את התשתית ונתנו למפקדים בשטח את הכלים ואת האמצעים שאפשרו להם להכריע בקרב בצורה טובה יותר. למעשה, מלחמת לבנון השנייה היתה המבחן הביצועי הראשון שבו צה"ל עמד בהצלחה, ובראש וראשונה אגף התיקשוב. קצין בכיר לשעבר, עמו שוחחנו לא מכבר, הגדיר את משימות התיקשוב לשנים הבאות בצורה כזו: סיוע להגברת השיתופיות והשקיפות בין המערכות ובין הזרועות השונים. בצה"ל הבינו שככול שהסינרגיה בארגון גבוהה יותר, כך ההשקעה הגדולה בתיקשוב תהיה טובה ומוצדקת יותר.

בארצות הברית יש שיפור עצום בתיאום בין הזרועות. בישראל, כך נדמה, נשברים אט אט המחסומים הבירוקרטיים. התפעול בשדה הקרב הוא, בין היתר, תוצאה של שילוב מערכות מידע ומיחשוב בין זרועות שונות. זה עדיין לא מושלם, אבל אנחנו בדרך הנכונה.

היכולת לייצר דרך הרשת את הפלטפורמה של השיתופיות היא האתגר המרכזי של התיקשוב בשנים הבאות. כל אלו, כאמור, צריכים להיעשות במינימום השקעה, תוך מקסום הניצול של המערכות הממוחשבות והעלאת שיפור איכות כוח האדם הטכנולוגי שמגיע לשרת בצה"ל. יחידות העילית של הטכנולוגיה נתפשות כיום כיחידות חשובות לא פחות מכל יחידה לוחמת בשטח. צה"ל נערך בצורה יסודית לעובדה, כי המלחמות הבאות יתרחשו בשדה הקרב, כמו גם באופן דיגיטלי ומקוון. הסייבר הוא רק דוגמה אחת שנחשפה בפן האזרחי, וטוב שכך.

אתגרים אלו ואחרים יבואו לידי ביטוי בכנס C5Israel שייערך בחודש יולי הקרוב בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס צפוי להביא לידי ביטוי את העשייה ואת התכנון המתרחשים בשדה התיקשוב הצבאי. אגף התיקשוב יציג בכנס זה את התוכניות והאתגרים, תוך שיתוף כל זרועות הביטחון.

כל אלו לא מגמדים, כמובן, את חשיבות הטיפול וההיערכות בתחום של הסייבר האזרחי. למרבה הצער, ביום הולדתה ה-64 של מדינת ישראל, רבים מתושביה עדיין לא ערוכים להגנה מפני מתקפות סייבר ומתקפות טילים פיזיות. לכל אלו יש השפעה ישירה לא רק על חיי אדם, אלא גם על חיי השגרה בישראל, שתלויים יותר ויותר במערכות המיחשוב והמידע. זהו עוד תחום, אחד מיני רבים, בו ה-IT נחשב למרכיב מרכזי.

כל האתגרים האלו מבוצעים בשיתוף מלא בין התעשייה האזרחית, ענף ההיי-טק, התעשיות הביטחוניות והצבא. זהו שיתוף פעולה ותיק שמתחזק מדי שנה, והוא אחד מסמליה היותר יפים של ישראל, ערב יום עצמאותה ה-64. חג שמח.