הצדדים האנושיים של השו"ב

אחד המסרים הבולטים שיצאו מכנס C5Israel – הכנס הלאומי לתיקשוב ולמגזר הביטחון, שנערך בשבוע שעבר, היה חשיבותו של השו"ב בתפעול המבצעי של כוחות בשעת חירום. אחד המשתתפים שהרחיב על כך היה רס"ן (מיל') ניר אורן מנס, מפקד יחידת החילוץ הארצית בפיקוד העורף. שמה של יחידה זו עלה לכותרות באירועי אסון הכרמל ורעידת האדמה בהאיטי.

באסון הכרמל דובר על היחידה כדוגמה להיערכות נכונה, שכללה שו"ב ותיאום בין הכוחות. עם זאת, עיקר השבחים נגעו בתיאום הפנים-צה"לי, ולא החיצוני שדרש גם תקשורת עם גורמי המשטרה וכיבוי האש. היעדר תיאום זה היה בין הגורמים לשריפת האוטובוס באסון, שגבתה קורבנות רבים. מנגד, ברעידת האדמה בהאיטי דובר על שו"ב שסייעו להצלתם של מאות גברים, נשים וילדים. בפן הזה התמקד אורן בהרצאתו, כאשר הציג את הטכנולוגי והאנושי של מערכת השו"ב.

כך, אמר אורן, כי בין הגורמים החשובים העומדים לרשות מערכת יחידת החילוץ, הנקראת ממלכה, היא הפצת מידע ויזואלי (חוזי, בשפה המקצועית) לכוחות בשטח. זאת, עשו אנשי היחידה בעזרת מקורות כמו מצלמות רחף, קבצי צילומי אוויר עם מיקומים גיאוגרפיים, ואף רחפנים ומזל"טים.

אורן סיפר, כי כאשר יצאו למשימה בהאיטי, המידע שעמד לרשותם היה כמעט אפסי. תוך כדי הטיסה הארוכה לשם, הועלו למערכות השו"ב המפות וכל המידע הגיאוגרפי שאפשר היה להעלות למחשב. מפות ותצלומים של האזור, עם מיפוי מדויק, הוזרמו לכוחות ממרכז השליטה בארץ.

זמן קצר לאחר הנחיתה כבר ישבו מפקדי הכוחות בשטח להערכת מצב ראשונית, תוך כדי שהם מחוברים באמצעות מערכות לווין חכמות, מחשב נייד וסיוע באמצעות תשתיות התקשורת המקומיות. כל אנשי ההצלה ידעו את מקום הימצאותם של האחרים. מפקדי היחידה ידעו בכל רגע נתון מה מצב החילוץ, לאן מפונים כל הניצולים ומה מצבם.

המקרה של האיטי הפך להיות דוגמה רווחת לחשיבותה של ההשקעה בשו"ב. לא רק הצלת חיים; במציאות שבה הצבא הופך להיות דיגיטלי, כאשר כל חייל יוצא לקרב עם עזרים מבוססי מיחשוב ומערכות מידע, הרי שיש חשיבות רבה לכך שבמרכזי השו"ב יווסתו את המידע שמגיע לכוחות, יסננו ויזקקו את המידע המודיעיני הנחוץ, ויחסכו מהכוחות בשטח זמן יקר של חקירה. תפקידה של מערכת השו"ב אינה רק לנתב ולכוון, כי אם גם לדאוג שהמידע שמגיע לכוחות הוא אכן המידע לו הם זקוקים. הקמה וניהול מערכות שו"ב כאלו מובילים לקיצור זמן ההתארגנות, ויציאה מיידית לפעולה.

ניתן לסכם, כי מערכות השו"ב מהוות את השילוב האופטימאלי בין מודיעין טוב, יכולת לראות מערכתית בשטח, והכי חשוב – הניווט והניהול שלהם עד לגמר המשימה. מסכי הפלזמה המושמצים, הזכורים עוד ממלחמת לבנון השניה, הפכו בתוך מספר שנים לחלון הראווה של מערכת התיקשוב הביטחונית. מערכת זו רלוונטית לא רק במצבי מלחמה, אלא גם במצבי חירום למיניהם, דוגמת רעידת אדמה.

הערה נוספת, ברוח האירועים האחרונים: רס"ן ניר אורן הציג את סיפור השו"ב של פיקוד העורף בשעות הצהריים של יום ה' האחרון. מספר שעות לאחר מכן כבר קיבלנו את התמונות המרגשות של צוותי החילוץ של צה"ל, יחידה 669 וצוותי מד"א, עת פעלו בזירת האסון בבולגריה. כמו באסון הכרמל ובהאיטי, גם במקרה הזה תופעלו הכוחות בעזרת מערכות שו"ב יעילות, שאפשרו הזרמת מידע, עדכונים ויציאה מהירה לעבודות סיוע וטיפול בנפגעים. זאת, בתנאי שטח לא פשוטים, על אדמה זרה ובמדינה שמיחשוב ותיקשוב אינם בראש מעייניה. אם תרצו, זוהי עוד הוכחה ל-DNA הישראלי, המשלב היחלצות וסיוע בכל רגע נתון, מכל מקום בעולם, עם טכנולוגיה מקו החזית.