עבודה מרחוק: יתרונות וחסרונות בעידן הניידות

עיריית לונדון פרסמה בשבוע שעבר הודעה לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים, הממליצה לאלו שיכולים לעשות זאת – לעבוד מהבית. זאת, בעיקר עקב הלחץ הכבד הצפוי לפקוד את העיר בתקופת התחרויות. כדי לסבר את האוזן, נזכיר שלונדון היא אחד הכרכים הגדולים בעולם. בשטחי עיר, שמורכבת מ-32 רובעים, נמצאים מדי יום כ-14 מיליון בני אדם, שעובדים, לומדים, גרים או מבקרים בה.

ההמלצה השנויה במחלוקת של עיריית לונדון, העלתה שוב לכותרות את אחד התוצרים המפורסמים ביותר של העידן הטכנולוגי: עבודה מרחוק. המדובר ביכולת לאפשר לעובדים לא להגיע לעבודה באופן פיסי, אבל להמשיך לעבוד כרגיל. הכלים שבעזרתם ניתן ליישם זאת, הם המחשבים, תשתיות התקשורת, מערכות המידע וכמובן מכשירי המובייל, שהקלו מאוד על העבודה מרחוק בשנים האחרונות. כך, הם מאפשרים להפעיל עסקים רבים, בעיקר בתחום השירותים, גם אם העובדים נמצאים במרחק של כמה שעות נסיעה או אפילו טיסה מהכרך הגדול.

סקר שערך לא מכבר איגוד התעשיות הבריטי, הראה גידול של 46% במספר העסקים שמציעים לעובדיהם לעבוד מרחוק. על פי הערכות האיגוד, חודש אוגוסט הקרוב יהווה מבחן חשוב מאוד למגמה הזו, כאשר מספר העובדים מהבית יגדל מאוד.

בריטיש טלקום (British Telecom) היא אחד המעסיקים המובילים בבריטניה שמאפשרים לעובדים לעבוד מהבית. היא החלה במגמה זו כבר ב-1986, וכעת יש לה לא פחות מ-92 אלף עובדים שכמעט ולא באים למשרדי החברה, אלא משרתים אותה ממקומות שונים בממלכה המאוחדת. בבריטיש טלקום מעריכים, כי העבודה מהבית של אותם עובדים חוסכת לחברה כ-6,000 ליש"ט לכל עובד בשנה, ומגדילה את התפוקה של העובדים הללו ב-20%, בהשוואה לעובדים "הרגילים" שבאים למשרד כל יום.

בנק HSBC מדווח ש-15 אלף מתוך 35 אלף עובדיו הם בעלי פוטנציאל לעבוד מהבית, אולם רק מחצית מהם מנצלים את האפשרות הזו.

סקר שנערך לפני כשנתיים בארה"ב על ידי ארגון בינלאומי למשאבי אנוש ורווחה, העלה כי בסוף 2008 עבדו כ-17.2 מיליון אמריקניים מהבית – גידול של כ-39% לעומת 2006, אז נערך הסקר הקודם בנושא. רוב העבודה מרחוק נעשית מהבית, אולם במקרים רבים גולשת גם לרכב ולמקומות ציבוריים המציעים גישה חופשית לאינטרנט. מרבית העובדים מהבית הם בגילאי 40 פלוס, בוגרי מוסדות אקדמאיים העוסקים במקצועות חופשיים.

בישראל התופעה מקובלת בין היתר בחברות רב-לאומיות, שם חלק מהעובדים מתחילים את יום העבודה שלהם בשעות אחר הצהריים, בשל הפרשי השעות בין ישראל למדינות אחרות. אבל גם בארץ יש אחוז קטן של עובדים בכל מקום עבודה, שלא מגיעים בכלל למשרדים, אלא עובדים רק מהבית. מרכיב המרחק אמנם הרבה פחות קריטי בישראל – בטח בהשוואה לבריטניה, אך עומסי תנועה, קשיי גישה והפרעות אחרות שקשורות בהעדר תשתיות, גורמות ליותר ויותר עובדים להישאר בבית לפחות יום אחד בשבוע – אם לא יותר.

לעבודה מרחוק יש יתרונות ברורים, בעיקר למעסיקים. היא חוסכת שטחי נדל"ן, חשמל והוצאות אנרגיה אחרות, כגון רכב או הוצאות נסיעה. אבל הרווח הגדול של המעסיקים, כאמור, הוא בתפוקת העובדים. הטכנולוגיה גם מאפשרת למעסיק לבקר את העבודה של השכיר מהבית – לבדוק כמה שעות בדיוק עבד ואיזו תפוקה סיפק. זה נכון גם לגבי עובדים שעובדים מהבית ומהמשרד לסירוגין, וגם לגבי עובדים שעובדים רק מרחוק.

הרווח העיקרי למעסיק הוא היקף שעות עבודה גדול יותר שהוא מקבל מהעובדים המרוחקים. מנגד, הנוחות, הגמישות והיכולת לשבת בחדר העבודה שלך – הם היתרונות המרכזיים שמשכנעים יותר ויותר עובדים שלא לצאת מהבית. בעידן המובייל והטאבלט, הבית גם ככה מתוקשב – למה שלא ננצל את זה? עבודה מרחוק משתלבת היטב גם עם הרצון לאפשר גמישות בשעות העבודה, בעיקר לנשים שיש להן משפחה וילדים. כך, יותר ויותר מעסיקים מנצלים את היכולת הטכנולוגית כדי לא לוותר על כוח אדם נשי איכותי, ובד בבד לאפשר לעובדות לבלות שעות יקרות עם משפחתן.

כפי שהדברים נראים כעת, עבודה מרחוק מהווה אופציה שאפשר לממשה בתנאים מסוימים ואצל מגזרי אוכלוסיות מוגדרות. אולם, גם אלו שיש להם את האפשרות הזו, לא מוכנים תמיד לוותר על הצורך הבסיסי לפגוש אנשים פנים אל פנים, לרכל עם החברים לחדר ליד פינת הקפה ולראות כל מיני דברים במקום העבודה הפיסי, שאינם יכולים עדיין להיראות מהבית. זו כנראה הסיבה לכך שהתגובות של תושבי לונדון להצעה של רשות התחבורה לעבוד מהבית בחודש אוגוסט, עוררה זעם לא קטן. זה לא מפני שהבריטים לא מבינים את היתרונות של עבודה מהבית, אלא בגלל שהם רוצים להשאיר את העבודה מרחוק כאופציה – ולא כהכרח. במילים אחרות, הלונדונים רוצים את החופש להחליט מתי לעלות על הרכבת התחתית ולהגיע למשרד – והם לא מוכנים שאף אחד יאמר להם אחרת.