השבוע שהיה

הבחירות הכלליות לכנסת מתקרבות בצעדי ענק. פחות מחודש לבחירות וסדר היום הולך ומתגבש סביב הנושא הזה, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף. ההיי-טק נתפס כחלק מהאג'נדה החברתית-כלכלית שנמצאת במצע של מרבית הרשימות הרצות לכנסת. הטיפול בענף ההיי-טק אינו נתפס רק כחבילת הטבות וסיוע למגזר מסוים, אלא כחלק מראייה כוללת של ממשלה חדשה שתיבחר, שתצטרך לשנות מעט את סדר היום הלאומי. כך, היא תצטרך להבין שתעשיית ההיי-טק היא חלק ממגזר יצרני שמעסיק מאות אלפי אנשים – ותרומתו לכלכלה אף רבה יותר.

בתחילת השבוע התראיינה לאנשים ומחשבים ח"כ שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה. יחימוביץ' תקפה את הממשלה הנוכחית כמו את קודמתה, על כך שהזניחה את ההיי-טק "כחלק מאיוולת כלכלית". אחד מסימני האיוולת הוא מתגלה בקיצוץ המתמשך בתקציבי המדען – סאגה ידועה שנמשכת כבר שנים רבות.

יחימוביץ' היתה חייבת להסביר בראיון, כי למרות מאבקה הידוע והעיקש נגד "הטייקונים" במשק, שחלק ממנהלי ההיי-טק נמנים על הגדרה זו, היא יודעת לעשות הפרדה ברורה בין כאלו ש-"תורמים למשק ומייצרים" לבין אלו שיונקים ממנה כספים שלא להם. ההיי-טק, לדבריה, מייצר מקומות עבודה ומעסיק אנשים – ואין זה מפתיע שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה של מפלגת העבודה, אשר דוגלת בעבודה יצרנית.

כך או כך, ברשימתה של יחימוביץ יש איש היי-טק – אראל מרגלית, יו"ר קרן JVP – שהציג את תוכנית היי-טק בר השגה משלו. לתוכנית יש מרכיבים רבים, אבל בסיסה הוא, שיש לרתום את התעשייה המקומית למאמצי הצמיחה במשק, ולפזר אותם בפריפריות. כיום, מרכז הכובד של התעשייה הוא בין גדרה לחדרה. מרגלית טוען שניתן, בעזרת מאמצים משולבים של הממשלה והתעשיה עצמה, להקים מרכזי היי-טק בערי הפריפריה, כלומר באר שבע ודרומה וכן חיפה וצפונה. הוא מגדיר זאת כחזון שהממשלה, שתקום אחרי הבחירות, תציב זאת כאתגר – בדיוק כשם שדוד בן גוריון קבע עם הקמת המדינה שיש להפריח את הנגב ואת הצפון. זה לקח הרבה שנים, אך בסוף בוצע. עתה מוזמנת תעשיית ההיי-טק לסייע בעיבוי גיבוש החזון, ולהקים בדרום ובצפון מפעלים וחברות שיעסיקו את מיטב המוחות המקומיים ואלו שיבואו מבחוץ.

עד שהחזון הזה יתממש, צריכים במשרדי ממשלה ובמשרד המדע בפרט, לחשוב היטב מה עוד ניתן לעשות כדי לעצור את תופעת בריחת המוחות מישראל. סקר עדכני של המולמו"פ שפורסם השבוע הראה, כי שישית מבוגרי מדעי המחשב שסיימו את לימודים לפני שלוש שנים ויותר ויצאו לחו"ל כדי ללמוד, לא מתכוונים לחזור לישראל בקרוב. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר ב-18.6% מכלל בוגרי תואר שלישי שלא חזרו לארץ, וסביר להניח שהם מצאו שם תעסוקה ההולמת את כישוריהם ואת כיסם. עוד נמסר מהמולמו"פ, כי תופעת בריחת המוחות חזקה במיוחד בקרב בוגרי תארים גבוהים בתחום המדעים. המשמעות היא שעתודת החוקרים והמפתחים עבור תעשיית ההיי-טק הישראלי הולכת ומדלדלת. הסיבות לירידה הן מגוונות: החל מהיעדר תקנים, עבור בהיעדר משאבים למחקר וכלה בחוסר בתקנים לחברי סגל אקדמי. אפשר להאמין לשר המדע דניאל הרשקוביץ, כי הממשלה ומשרדו עשו מאמצים כדי למנוע את תופעת הנשירה. אולם, הנתונים העגומים של המולמו"פ מלמדים, כי כנראה יש לעשות צעדים מהירים ונחרצים יותר, בטרם יהיה מאוחר מדי.

ומה עוד היה לנו השבוע? חג המולד, כמובן. מעבר לגל הקניות המקוונות שהתגבר ברשת לרגל החג, למדנו שאחוז הגירושין בחג הנוצרי הקדוש גדל דווקא. והסיבה: השימוש המרובה במסרונים בין בני זוג, ששולחים לאהובים החוקיים והלא חוקיים הודעות. מתברר, כי לא פעם נחשפות ההודעות הרומנטיות לעיניהם של אלו שלא אמורים לראות אותן…

בשבוע הבא ניפרד מ-2012 וניכנס בסערה ל-2013. אלו הם ימים שבהם האורות במשרדי המכירות של חברות המחשבים והספקיות דולקים כל הלילה; המירוץ האכזרי לסיכום השנה, סגירת חוזים ומימוש תקציבים. מצד אחד, אלו הן חדשות מעודדות, אבל אצל גורמים מסוימים קיימת תחושה של "המסיבה האחרונה", כלומר מה שלא ייסגר כעת כבר לא ייסגר, וזאת בגלל אי הוודאות שמלווה את השנה החדשה. זו צפויה להיות שנה לא פשוטה, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית, בעולם כמו גם בישראל. בינתיים נאחל שנה טובה ומוצלחת.