השבוע שהיה

השבוע האחרון נחתם בשני אירועים חשובים, כל אחד בתחומו. ביום ד' אירח מרכז הכנסים אווניו את את כנס InfoSec 2013, העוסקת מזה 11 שנים ברציפות בנושא אבטחת מידע. אין ספק שהכנס השנה היה אחד הגדולים וגם המעניינים ביותר. הכנס כלל למעלה מ-20 תצוגות של חברות אבטחה, אשר מספקות פתרונות אבטחה כוללים סביב הסייבר. למאות המשתתפים שגדשו את אולם המליאה המרכזי הובהר, כי הסייבר לא שייך רק לנושאים צבאיים ביטחוניים סודיים – הסייבר הוא פה, כאן ועכשיו, ונמצא בכל תחום אזרחי ועסקי.

הערנות וההתמדה של המשתתפים הוכיחו שקרו בשנה האחרונה שני תהליכים: האחד, שהמגזר העסקי והציבורי הפנימו את העובדה שיש להיערך להגן על מערכות המידע שלהם מפני הסייבר, בטרם הוא יפתיע אותן. הדבר השני שקרה הוא שמרבית המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע לא יודעים איך עושים זאת, ומכאן הצימאון הרב למידע מפי החברות הספקיות.

האירוע הדרמטי השני מגיע אלינו מירושלים. הדו"ח השנתי של מבקר המדינה כולל הפעם היבטים שונים שקשורים ל-IT ולתקשורת במשרדי הממשלה השונים. הביקורת החריפה ביותר היתה על משרד התקשורת בנושא ניהול התדרים. מזה כמה שנים טוענות חברות הסלולר, כי מעבר לרגולציה האינטנסיבית שהשר היוצא משה כחלון השית עליהן, הרי שהוא כשל בכל מה שקשור לנושא התדרים. זאת למרות שהטיפול בתדרים אינו רק באחריותו, אלא גם באחריות משרד הביטחון. בדיעבד מתברר משרד הביטחון מחזיק בכמות עצומה של תדרים שאינה מאפשרת לחברות הסלולר לעבור לדור 4. אולי כחלון לא יכול היה להתמודד עם מקבילו במשרד הביטחון, אהוד ברק, אבל היה מצופה ממנו שיוודא כי הרישום וניהול התדרים על ידי אנשי משרדו ייעשה כראוי. לדעת המבקר, לא רק שזה לא נעשה כראוי – זה היה חמור מאוד.

ואם זה לא מספיק, אז יום קודם לכן שיחרר משרד האוצר את הצעת חוק ההסדרים, שם נקבע במפורש כי על הצבא לפנות את התדרים שהוא מחזיק, אחרת ייקנס במיליוני שקלים. הקורא הממוצע יכול היה לגלות בין השורות התנהגות שערורייתית של אנשי הצבא ומשרד הביטחון: זלזול מוחלט בהחלטות קודמות של הממשלה משנת 2010 הקוראות לצבא לפנות את התדרים, אי ביצוע מסקנות של ועדה שהוקמה ב-2011, ועוד. בקיצור, אם נשתמש בסלנג הצבאי – הם "לא שמים פס" על המדינה. הסיבה גם לא קשה לניחוש: עד כה השימוש בתדרים על ידי צה"ל היה ללא תשלום, בעוד שהקצאתם לטובת חברות הסלולר האזרחיות כרוך במכרז שבסופו הן יצטרכו לשלם מאות מיליוני שקלים למדינה. השר יאיר לפיד וצוותו הבינו מהר מאוד, כי בימים אלו הצבא לא צועד רק על קיבתו, אלא גם על מזומניו.

עכשיו שאלה: האם צורכי הביטחון של ישראל קטנו? האיומים נעלמו? לפתע, הצורך בשמירה על התדרים "לצורכי ביטחון" נעלם כלא היה, כאשר מישהו שם בקריה עשה את חשבון המזומנים שהוא עשוי לקבל או לחלופין לשלם, אם מערכת הביטחון היתה ממשיכה לצפצף על הממשלה והאזרחים.

למי שעדיין לא הבין, מעבר לדור 4 הוא קריטי וחיוני מאין כמותו. תשתיות הסלולר קורסות מרוב מידע שהן צריכות להעביר, בעידן הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח. נכון, שחרור התדרים לא יביא את הגאולה כל כך מהר. מרגע שיסתיים המכרז והתדרים ישוחררו, יקח לחברות הסלולר שנתיים לפחות כדי להקים את התשתית של דור 4. מכאן שההודעה החגיגית של האוצר, לפיה ההסכם יהפוך את חווית הגלישה בסלולר של אזרחי האוצר לטובה יותר, הוא יותר בגדר משאלה או המשך זריית חול בעיניים של רוב הציבור, שכל מה שהוא רוצה זה לדבר בטלפון ולגלוש במהירות סבירה כמו יתר האזרחים באירופה ובאמריקה הצפונית.

חרד למדע
השבוע התכנסה סוף סוף ועדת המדע והטכנולוגיה לישיבתה הראשונה בקדנציה הנוכחית. חברי הוועדה הצביעו פה אחד על בחירת יו"ר חדש לוועדה, ח"כ משה גפני. דומה שזו הפעם הראשונה שבראש ועדה זו מאז הקמתה עומד יו"ר שלכאורה כל נושא המדע, הטכנולוגיה, האינטרנט והמחשבים זר לו ואולי אפילו עוין. אלא שמי שמכיר את גפני יודע, שבדיוק כמו שעשה בוועדות אחרות, הוא מתיחס לכל ועדה ברצינות הגמורה ונלחם על יעדיה ומשימותיה ללא חשבון. לכן, הצהרתו כי מעתה יש לוועדה אבא אוהד, אינה אמירה סתמית. גפני גם אמר באותה ישיבה שהמנהג המגונה הזה של קיצוץ סדרתי בתקציב משרד המדע, עליו קבל השר הנכנס יעקב פרי – ייפסק. ואם גפני אומר, הוא מתכוון לכך. ראוי שהקורא יאיר לפיד יקח זאת לתשומת לבו.