האם נדרשת חקיקה שתסדיר את השימוש בבינה מלאכותית?

הקהילות העסקית והטכנולוגית בארצות הברית עוקבות בעניין אחרי נייר עמדה שהפיץ בימים האחרונים הבית הלבן, ובו כלולות המלצות לארגונים כיצד לשמור על זכויות הלקוחות בכל מה שקשור לשימוש בתוכנות מבוססות בינה מלאכותית. ההנחיות אוגדו במסגרת מסמך תחת הכותרת "מגילת זכויות הצרכן", והן מנחות את הגופים הגדולים אילו הגנות הם צריכים להכניס לתוכנות שלהם במה שנוגע ל-AI.

המסמך מגדיר כמה נושאים מרכזיים שהינם חלק מזכויות הלקוחות של אותם ארגונים: הגנה מפני שימוש במערכות לא בטוחות, ואיסור אפליה מגדרית וכל אפליה אחרת שמונעת על ידי אלגוריתמים – כאשר אם נעשה שימוש כזה, מחובתו של הארגון ליידע את הלקוחות שלו; היכולת להתנתק מהארגונים בקליק; ואיזון ראוי של שירות לקוחות דיגיטלי ופיזי, של בן אדם, לטובת אותם אנשים שאין להם גישה למערכות דיגיטליות.

בנימוקים לנייר העמדה מבהיר הבית הלבן כי מגילת הזכויות היא לא חוק ולא ניתנת לאכיפה, אבל היא כן חושפת כיצד הממשל רוצה שזכויות הצרכנים יוגנו כאשר גופים כמו בנקים משתמשים בבינה מלאכותית. "אמריקה לא יכולה להרשות לעצמה לשבת מהצד ולתת לאלה שלא חולקים את הערכים הדמוקרטיים שלנו להוביל את הדרך. הקמת המסגרות הנכונות היא קריטית לחיזוק היתרון התחרותי של אמריקה, שניתן להשיג רק באמצעות גישה מקיפה", נכתב במסמך, שעליו חתום נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן.

החששות של הקהילה העסקית

ההמלצות האלה, שמשקפות צורך וכוללות דרישות די הגיוניות, מתקבלות מעט בחשש ואפילו בחשדנות על ידי הקהילה העסקית. אורדן קרנשו, סגן נשיא לשכת המסחר האמריקנית, פרסם אתמול (ד') תגובה למסמך ובה הביע דאגה שההמלצות הללו יהפכו מהר מאוד לחקיקה "גורפת ומסוכנת", כלשונו. לטענתו, "יש כמה המלצות בתוכנית הבינה המלאכותית שאם יהפכו לחוק, עלולות לפגוע ביכולתה של אמריקה להתחרות בזירה הבינלאומית".

הוא הסביר שהקושי מתחיל בכך שהמסמך מתייחס ל-"מערכות אוטומטיות", ולא מדבר רק על בינה מלאכותית. לדבריו, ההגדרה של טכנולוגיה ומחשוב שכלולה במסמך היא גורפת, וזה תחום שיכול בקלות להפוך למפוקח על ידי הרשויות, בתהליך שכולם יודעים איך הוא מתחיל, אבל לא יודעים לאן הוא יוביל. עמדת לשכת המסחר מכבדת ודואגת לזכויות הלקוחות, אבל לדעת קרנשו, בינה מלאכותית צריכה להיות מונחית על ידי מסגרות וולונטריות, שכוללות ניהול סיכונים שקוף ומבוקר, בניהולם של גופי תקינה וטכנולוגיה. הוא הודיע שהלשכה תפרסם המלצות משלה לגבי שימוש בבינה מלאכותית, שיכללו גם עקרונות מנחים בתהליכי פיתוח המערכות, והיא מצפה לעבוד עם הממשל.

הדיון בנושא הזה לא ייחודי לארצות הברית, והוא נכון גם לגבי מדינות דמוקרטיות אחרות, כולל ישראל. אפשר להשיב לקרנשו ולומר כי החשש מחקיקה נובע מהמציאות בשטח, שבה שימוש בבינה מלאכותית מהווה אחד הגורמים העיקרים להפרה בוטה של הפרטיות שלנו כמעט בכל תחום, שלא לדבר על הפקעתה.

נדרשת הרבה יותר ממגילת זכויות כדי להגן עלינו מפני הטכנולוגיה, שמתקרבת בצעדי ענק לבינה הדומה לזו האנושית

המידע האישי ביותר של כל אחד מאתנו מוחזק כיום הן אצל חברות וגופים עסקיים ומסחריים, והן, ואף בעיקר, אצל גופי ממשל, אכיפה, רשויות מקומיות וכל גוף שהוסמך מבחינה חוקית לנהל מסד נתונים. היכולות ההולכות ומתרחבות של עיבוד, ניתוח ושימוש באותם מסדי נתונים מאפשרות לבצע פעולות שונות, כגון חדירה לטלפונים שלנו וביצוע הצלבות של מידע שמאפשרות לדעת עלינו פרטים שלא היינו רוצים שאותו גורם ידע. נכון שיש מסגרות אכיפה, חוקים ותקנות, אבל היכולות הטכנולוגיות מתפתחות במהירות כל כך גבוהה, כך שהמחוקק והרשויות לא יכולים לעקוב ולהתאים את עצמם אליהן. יש לקוות שממשל ביידן יישם את העקרונות המפורטים במסמך, לפחות בהיבט זה, בגופי הממשל שהוא אחראי עליהם, וישמש דוגמה לכלל התעשייה.

מקום לדאגה – גם אצלנו

גם בישראל התחום פרוץ – לא פחות מאשר במקומות אחרים. במהלך השנה נחשפנו למה שכונה פרשת פגסוס, בעקבות תחקיר בעיתון כלכליסט. בנוסף, הפרטיות שלנו מופרת בגסות ברשתות החברתיות, ובכל פעם רף חדש שלה נחצה. הרשתות החברתיות הגדולות משתמשות באלגוריתמים חכמים, שיודעים לספק להן מידע רב עלינו – מבלי שבכלל ביקשנו. נכון, הנושא כתוב בתנאי השימוש, אבל לך תקרא את המגילות הארוכות ומרובות הסעיפים האלה.

לכן ובגלל סיבות נוספות, הגורמים העסקיים הרוויחו ביושר את החששות מפני הפרת הפרטיות על ידם ואת הפעילות של הרגולטורים נגד זה. המציאות כל כך לא ברורה, לא שקופה, ולא צריך בכלל לחשוש מחקיקה יעילה בנושא, וגם אכיפה, כולל בישראל.

בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות נוספת, חמישית. המתמודדים מנצלים כל דרך טכנולוגית על מנת לשאוב עלינו מידע, לזהות מהן הנטיות הפוליטיות שלנו, ולהשפיע עלינו. הודעות SMS שנשלחות ישר אלינו, פוסטים ברשתות החברתיות שאנחנו מטורגטים אליהם ויש גם שימוש בווטסאפ. כל זה הוא תוצאה של שימוש מתוחכם במערכות מבוססות בינה מלאכותית, שאין גורם ניטרלי שמפקח עליהן, ומכך שהפוליטיקאים שלנו החריגו את עצמם מחוק הספאם. לכן, נדרשת הרבה יותר ממגילת זכויות כדי להגן עלינו מפני הטכנולוגיה, שמתקרבת בצעדי ענק לבינה הדומה לזו האנושית.