אחרי המלחמה, גם ענף ההיי-טק יצטרך לנפץ קונספציות

אחת המילים שהשימוש בה די פופולרי במלחמה הנוכחית, ובעיקר היה בתחילתה, היא "קונספציה". אותה תפיסת עולם מדינית-ביטחונית שהייתה אחד הגורמים הבולטים לאסון הנורא שקרה ב-7 באוקטובר. אחת התובנות שרווחות כעת היא שאחרי סיום המלחמה, בתאריך בלתי ידוע, הרבה קונספציות יצטרכו להיבחן מחדש – ולא רק בעולמות הביטחון והמודיעין. גם בענף ההיי-טק יש קונספציות שצריך לשנות, ובעיקר לפעול במהירות כדי לעדכן אותן.

התפיסה הכללית (זה המינוח העברי למילה קונספציה) הראשונה קשורה להיערכות להשפעת אירועי חירום כמו מלחמה על ענף ההיי-טק. הגישה הכללית של מקבלי ההחלטות, הן בדרג הפוליטי והן בדרג המקצועי באוצר ובמשרדי ממשלה אחרים, היא שההיי-טק ישרוד, ולכן אין צורך להיחלץ לעזרתו, או שצריך לעזור לו במינימום.

זוהי תפיסת עולם שמבוססת על מה שהיה פה עד ה-6 באוקטובר: ההיי-טק הוא ענף חזק, יציב, המנהלים והבעלים שלו מבוססים היטב (עשירים?) ולא צריך לדאוג להם. נכון שהירידות בענף ההיי-טק היו כאן גם לפני המלחמה, אבל בממשלה, וגם בקרב גורמים מסוימים בענף, רווחה הסברה שהוא יסיים את 2023 בסך הכול בסדר. לכך יש להוסיף את ההערכות שהמלחמה לא תשפיע משמעותית על היצוא של ההיי-טק הישראלי, ועל חלקו מכלל היצוא של ישראל.

אולם, המציאות באה וטופחת על פניהם של כל אותם מעריכי ההערכות החיוביות: ההיי-טק הישראלי חווה שנה קשה במיוחד, ועוד אחזור לכך בהמשך. נכון שיש הערכות אופטימיות מסוימות לגבי מצבו של הענף בתום 2024, אך גם הערכות פסימיות. פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, הזהיר בדו"ח שגוף המחקר, שעוקב אחר מצב ההיי-טק הישראלי, הוציא אתמול (ד') כי "ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת במהירות לנקודת אל חזור". פרופ' קנדל, להזכירנו, יודע דבר או שניים לא רק על היי-טק, אלא גם על כלכלה בכלל – הוא אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ומי שכיהן במשך שנים אחדות כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לאחר שמונה לתפקיד על ידי בנימין נתניהו, שגם אז היה ראש הממשלה.

הבעיה בהערכות האופטימיות

ההערכות החיוביות גורסות שההיי-טק הישראלי יחזור לצמוח ב-2024, כי זה מה שהוא עשה במשברים קודמים. לשיטתם, ייתכן שהצמיחה שלו תהיה אפילו גבוהה יותר מהנתונים שלפני 2023 המזעזעת. הבעיה בתפיסה הזאת היא שאנחנו במשבר לאומי שדומה שלא חווינו מעולם, ולכן לא בטוח שההיסטוריה תחזור על עצמה. בוודאי שלא ניתן להעריך שכך יקרה באופן גורף, כמו שרואי הוורוד מעריכים.

הנתונים ממחישים עד כמה 2023 הייתה חמורה

הדו"ח של SNPI מצביע על כך ש-2023 התאפיינה בירידה חדה בהשקעות בהיי-טק הישראלי, כאשר השיא היה בהשקעות ברבעון הרביעי של השנה, שבו נרשם שפל של שש שנים.

האם ב-2024 המגמה תתהפך? ממש לא בהכרח. צילום: BigStock

עוד נתון שאמור להדאיג לגבי העתיד הוא ש-42% מהקרנות הזרות ו-39% מאלה הישראליות שהשקיעו בענף ב-2022 לא חזרו להשקיע כאן השנה. כרגע, לא קיימת כל אינדיקציה שאותן קרנות יחזרו לשים כאן כסף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. זהו עוד דבר שמראה שההערכות שההיי-טק יחזור לצמיחה ב-2024 לא בהכרח מתכתבות עם המציאות.

בשש אחרי המלחמה, קבוצות שונות, מגזרים שונים וארגונים שונים במדינה ובחברה יצטרכו לשנות דברים מהשורש, ולזנוח הנחות יסוד. זה נכון לגבי מקבלי ההחלטות בממשלה, וגם האזרחים, אבל לא פחות לגבי ראשי המגזר העסקי-מסחרי, וענף ההיי-טק בתוכו

הסיבה לדאגה כאן היא כי עצירת ההשקעות פוגעת בעיקר בחברות הצעירות, שטרם הספיקו לגייס או שערב ה-7 באוקטובר היו באמצע סבב גיוס, שנעצר כי המשקיעים הקפיאו את ההשקעות שלהם בארץ. חברות אלה, בן אם הן פועלות באזור המרכז, בהאב של תל אביב והשרון, ובין אם באזורי קו העימות בצפון ובדרום, הן העתיד של הענף. אלה הן החברות שהממשלה וזרועותיה השונות צריכות לסייע להן.

לזכותו של משרד האוצר (כן, לפעמים יש מקרים כאלה) ייאמר שכבר בתחילת המלחמה הוא אישר מענק של 400 מיליון שקלים לסיוע, באמצעות רשות החדשנות, לחברות היי-טק שאורך הנשימה הפיסקלי שלהן קצר. אלא שהמשרד התנה זאת בכך שאותן חברות יגייסו סכום דומה ממשקיעים פרטיים, מה שמקשה מאוד על קבלת המענק, כי מעטות החברות שיצליחו לקבל השקעה בזמן של עצירת השקעות, ובזמן שרבים מהיזמים והמנהלים שלהן מגויסים למילואים. מאז הגמישו באוצר במשהו את הקריטריונים לקבלת המענק, אבל לא ביטלו אותם לגמרי או שינו אותם כך שילכו הרבה יותר לקראת החברות שזקוקות לכסף.

גם כאן, הסיבה לכך היא הקונספציה. אותה תפיסת עולם שמקדשת כל כך הרבה ביורוקרטיה. במצב שנוצר, מצופה ממקבלי ההחלטות, ובעיקר מהשרים שעוסקים בענף ההיי-טק, לחפש דרכים אחרות כדי לסייע. אמנם, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר השבוע בראיון לאנשים ומחשבים שאם יהיה צורך, הממשלה תיתן מענקים נוספים, אבל עם הבטחות, כידוע, לא הולכים למכולת, ולא מנהלים חברת סטארט-אפ.

אסור להתעלם מהאזהרות

בחזרה לפרופ' קנדל – הוא היטיב להגדיר את מה שהממשלה צריכה לעשות, או יותר נכון לא לעשות, לנוכח המצב הבעייתי. "אל תתעלמו מנורות האזהרה הבוהקות", הוא קרא לשרים ולגופים הממשלתיים. במילים אחרות, אומר פרופ' קנדל: אל תישבו שוב בקונספציה שלפיה ההיי-טק יתמודד. הוא ציין בנוסף שלישראל אין את הפריבילגיה להסתכן בדעיכה של הענף, שתשפיע מאוד לרעה לא רק על ההיי-טק, אלא גם על הכלכלה הישראלית כולה – וזו הסכנה האמיתית, שאם לא נדע להתמודד איתה עכשיו, נאכל אותה בגדול.

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI. צילום: יח"צ

ייתכן ששבירת הקונספציה ש-"יהיה בסדר" תתחיל בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שתתקיים ביום ב' הקרוב ותדון בהשפעת המלחמה על ההיי-טק. בדיון יציפו המשתתפים את האתגרים שעומדים בפני הממשלה על מנת לטפל במצב, ויציעו איך לשבור את אותה קונספציה הרסנית.

אנחנו לא ממש ערוכים לסייבר

הקונספציה שלפיה "יהיה בסדר" קיימת גם אצל ארגונים וחברות גדולים במשק בכל מה שקשור להיערכות לסייבר. את התפיסה המוטעית הזו הציג בכישרון רב בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע ובו העריכו מומחים שונים מתחומי טכנולוגיה שונים מה יקרה ב-2024 – כל אחד בתחומו.

דולב, מבכירי אנשי הסייבר במדינה, התריע שבגלל ההנחה ש-"יהיה בסדר", מצב הגנת הסייבר בחלק גדול ממגזרי המשק הוא לא טוב, ובמקומות מסוימים אף רע מאוד. במצגת סדורה וברורה הוא הוכיח עד כמה הכול לא בסדר, עד כמה המדינה והארגונים חוטאים בהגנה על המידע שלהם, שפעמים רבות כולל גם מידע אישי שלנו, האזרחים, ועד כמה אנחנו לא מוכנים למתקפות סייבר – בניגוד למה שמשדרים הגופים הממשלתיים. הוא הציע למנהלים שאינם מוטי טכנולוגיה ולא יודעים איך להתמודד עם איומי סייבר לחזור לעבוד עם עט ונייר, פשוט כך.

השורה התחתונה: בשש אחרי המלחמה, קבוצות שונות, מגזרים שונים וארגונים שונים במדינה ובחברה יצטרכו לשנות דברים מהשורש, ולזנוח הנחות יסוד. זה נכון לגבי מקבלי ההחלטות בממשלה ובצה"ל, וגם האזרחים, אבל לא פחות לגבי בכירים ההיי-טק והמנהלים בענף.