מבחן הענן של הממשלה בזמן המלחמה

המעבר של הממשלה לענן, במסגרת פרויקט נימבוס, מדובר כבר כמה וכמה שנים, ובפלוס מינוס שנתיים האחרונות הוא כבר קורה. בשנה האחרונה הפרויקט הזה עמד יותר באור הזרקורים – מה שהביא אותו להיות אחד הנושאים שנדונו בוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שהתקיימה בראשית השבוע. יש לכך כמה סיבות: הסיבה הראשונה היא הבשלתם של חלק גדול מתהליכי ההיערכות למעבר לענן בחלק ממשרדי הממשלה, כאשר כמה מהם עלו לענן בשנה האחרונה, והצפי הוא שרבים מהם יעשו זאת בשנה הקרובה. זה אומר ש-2024 תהיה שנה משמעותית מבחינת היישום של פרויקט נימבוס.

כל זה נגרם כתוצאה מהסיבה השנייה – הפתיחה של אזורי הענן והדאטה סנטרים המקומיים על ידי ארבע החברות שעלו לגמר: גוגל קלאוד ו-AWS, שזכו, וכן מיקרוסופט ואורקל. זאת, מאחר שהמכרז חייב אותן לעשות זאת.

אלא שיש גם סיבה שלישית: המלחמה. המעבר הממשלתי לענן ובכלל, תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברים עליה, אפשרו למשרדי הממשלה בתקופת המלחמה יתרונות גדולים שהענן מביא לכל ארגון: גמישות בפיתוח והעלאת יישומים ושירותים, המשכיות עסקית ורציפות תפעולית טובות יותר, ובעיקר היכולת לנייד שירותים ותהליכים בין משרדים, על ידי יישום אוטומציה מלאה של תהליכים.

היטיב להגדיר זאת ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, שאמר כי "פרויקט נימבוס מהווה הזדמנות לממשלה להוכיח שהיא יודעת לעבוד בענן בצורה מלאה". הוא אמר זאת בפאנל שנערך בוועידה, שמשתתפיו היו תמימי דעים שהיכולת של המנמ"רים בממשלה להגיב במהירות לאירועי ה-7 באוקטובר, שכמו לכולנו, באו להם בהפתעה, לא הייתה יכולה להתקיים אלמלא המעבר לענן.

כאן מגיעה הסיבה הרביעית, שהיא אולי, בעצם, תת סיבה בתוך זו השלישית, כי גם היא קשורה למלחמה: העלות מול התועלת. זה נכון בוודאי כאשר מדובר בכספי ציבור. המלחמה היא דוגמה מצוינת לכך, מאחר ש… – שוב, כמו כולנו – אף אחד מאלה שכתבו את המכרז שקדם לתחילת פרויקט נימבוס, וגם מאלה שמיישמים אותו, לא העלה על דעתו שישראל תיקלע למציאות כפי שהיא עכשיו. מהצד השני, צריך לברך את כותבי המכרז, שהתעקשו שהדאטה סנטרים של החברות שזכו בו יהיו בישראל. לא צריך דמיון מפותח מדי כדי לחשוב מה היה קורה אם היינו תלויים אך ורק בשרתים שיושבים במדינות אחרות שבהן החברות האלה פעילות, כולל מדינות שלא ממש תומכות בנו עכשיו.

עוד היבט שקשור גם הוא למצב החירום, גם אם בעקיפין

היבט אחר של הענן שעלה בוועידה הוא החיסכון שהוא יכול להניב בעלויות. רבים מהמבקרים את פרויקט נימבוס בשלב המכרז טענו שהמעבר לענן דווקא יעלה את העלויות לממשלה. זוהי טענה נכונה חלקית. כך או כך, גם היא קשורה למלחמה, גם אם בעקיפין. השיח הציבורי דורש בימים אלה במפגיע מהממשלה להתייעל, לסגור משרדים מיותרים – אבל, לצד זה, לא לרדת ברמת השירות לאזרח. הן החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג, והן מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, הוכיחו בוועידת הפסגה, כל אחד בנפרד, כיצד הדיגיטל הוא הפתרון להתייעלות תקציבית, שמתאפשרת בין היתר בזכות אותו מעבר של הממשלה לענן.

2024 תהיה שנת המבחן לפרויקט נימבוס, שהפך להיות משאב מרכזי ביכולת של הממשלה, וכתוצאה מכך של המדינה, להמשיך לתפקד בשעת חירום, ולעשות זאת היטב

יש לנימבוס ערך מוסף נוסף, שחשוב מאוד לענף ה-IT: העננים של AWS וגוגל הם פלטפורמות שעליהן צריכים משרדי הממשלה להעמיס יישומים, שירותים ותהליכים. המשרדים לא מגיעים לענן ממקום ריק, אלא עם כל המערכות וסביבות העבודה שכבר קיימות. למעשה, האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר של משרדי הממשלה בשנים האחרונות היה להתאים את סביבות העבודה, מערכות ההפעלה והמערכות האחרות שלהם לעבודה בענן, בדרך כלל מבלי לוותר על האון-פרמיס. לצורך כך נערכו מכרזים משלימים, שאפשרו לספקי IT רבים להצטרף לפרויקט הענק הזה. בימים אלה של משבר, יש לכך השפעה חשובה ביותר: פרויקט נימבוס למעשה מהווה מנוע להגברת הצמיחה במגזר העסקי והטכנולוגי, ובפרט בעולם ה-IT.

שובה של המודרניזציה

עדיין, יש לא מעט משוכות שצריך להתגבר עליהן במעבר לענן – וזה נכון למשרדי הממשלה כמו שזה נכון לארגונים באופן כללי. השבוע, בוועידה, עלה שוב אחד מהם: המושג הישן והוותיק מודרניזציה. הוא הגיע אלינו אי שם בשנות ה-90', כאשר היה צריך להתאים מערכות ישנות למעבר לאינטרנט ולדיגיטל. ארגונים ממגזרים קריטיים, כמו הפיננסים, הבריאות וגם הממשלה, לא יכולים להרשות לעצמם לבחור כיום מערכות כמו מיינפריים. כך התפתחה תעשיה שלמה, שהצמיחה לא מעט חברות ודרשה הכשרת כוח אדם מתאים.

המעבר לענן מחדד עוד יותר את הדילמה שמייצרות אותן מערכות ישנות: מצד אחד, הן דרושות לתפעול הארגון בענן, אבל מהצד השני, אין כל היתכנות כלכלית לכתוב אותן מחדש.

ברב שיח מודרניזציה, שערכנו השבוע, הציגו מנמ"רים מהממשלה ומהמגזר המוניציפאלי את השיקולים שלהם במעבר לענן, בכל מה שקשור למודרניזציה. התחושה הייתה שכעת הם נמצאים בשלב שבו מחברים בין מערכות ישנות לענן, כאשר זה אפשרי, אבל הולך וקרב היום שבו הם, וכן ארגונים גדולים אחרים, כמו בנקים, חברות ביטוח וחברות תשתית, יגיעו לצומת דרכים, שבו יהיה עליהם לסגור מערכות ליבה מרכזיות כדי לעבור לקלאוד. יש לא מעט מנמ"רים שמתפללים בשקט שהצומת הזה לא יצוץ במשמרת שלהם,.

השורה התחתונה: 2024 תהיה שנת המבחן ליכולת של הממשלה לממש את חזון הענן שלה על הצד הטוב ביותר. היא תהיה שנת המבחן גם לספקים ולפרויקט נימבוס עצמו, שהפך להיות משאב מרכזי ביכולת של הממשלה, וכתוצאה מכך של המדינה, להמשיך לתפקד בשעת חירום, ולעשות זאת היטב.

נושאים אלה ואחרים יעלו לדיון בוועידה המרכזית הראשונה לנושא נימבוס, שתיערך ב-29 בפברואר, בהפקת אנשים ומחשבים.