דילמת הטיקטוק של ישראל: דחיינות תוביל לאסון

בוושינגטון מיהרו לפעול נגד טיקטוק ולחוקק חוק שיפסיק את פעילות הרשת בארצות הברית, אלא אם היא תעבור לידיים אמריקניות ● בירושלים, לעומת זאת, מתמהמהים, דוחים ומשאירים את המידע שלנו חשוף

קריאת השכמה לרגולטור הישראלי.

הרשת החברתית הפופולרית טיקטוק אישרה אתמול (ד') כי שורה של חשבונות של ידוענים וגופי תקשורת סבלו ממתקפת סייבר. בין קורבנות המתקפה היו החשבונות של פריס הילטון, CNN וסוני.

הפרסום הזה מעלה שוב לסדר היום את סוגיית ההגנה על הפרטיות והפגיעה בביטחון האישי, וגם הלאומי, מצד מפעילי האפליקציות והרשתות החברתיות הפופולריות. זאת, בנוסף ליכולת ולנכונות, או העדרה, של מנהלי רשתות אלה לשמור על איזון בנושאים רגישים, ולמנוע תכני שנאה וגזענות, כולל אנטישמיות ולהט"בפוביה. המלחמה העצימה את הסוגייה הזו. המקרה של טיק טוק הוא קיצוני ומדאיג, וממחיש את הבעיה החמורה והמיידית של פגיעה בפרטיות וזליגת מידע רגיש.

טיקטוק היא חברה שבעלת המניות שלה היא חברה שרשומה בסין – בייטדאנס, אבל המטה הראשי שלה יושב בסינגפור, ויש לה שלוחות ברחבי העולם. הבעלים הסינים כפופים לרגולציה של סין, שלא מסתירה את העובדה שיש לה זכות ואמצעים להשתמש במידע שיש באפליקציה – מה שמכניס ללחץ מדינות רבות, בהן ארצות הברית ואירופה. בארצות הברית אף הועבר חוק שיאסור על פעילות טיקטוק במדינה אם היא לא תימכר לחברה אמריקנית עד סוף השנה.

השבוע נערך דיון מרתק בוועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לבינה מלאכותית, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן, שעסק בדילמת הטיק טוק של ישראל: מצד אחד קיים רצון לאפשר את המשך השימוש ברשת החברתית, ומהצד השני קיימת דאגה מהסיכון לביטחון האישי ולפגיעה בפרטיות.

מנתונים שהוצגו בישיבה על ידי נציגי מכון INSS עולה כי בשנים האחרונות טיקטוק שינתה את התקנון שלה, והוסיפה למידע שנאסף אוטומטית גם מזהים ביומטריים – ללא הסבר לאיזה צורך הם ישמשו.

באמריקה מפעילים שרירים

ב-2021 פתחה ארצות הברית בחקירה נגד טיקטוק, בטענה שהחברה עקבה אחרי אזרחים אמריקניים. היא החלה בעקבות עדויות של עובדים בחברה, שהודו כי השיגו מידע על עיתונאים וידוענים דרך האפליקציה.

המאבק בטיקטוק הוא גם חלק ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. עקב שתי הסיבות, ארצות הברית דורשת שבייטדאנס תימכר ותנוהל על ידי מנהלים אמריקניים, כדי שהם יהיו כפופים לחוקים שלה. טיקטוק מתנגדת, בהתנגדות המהולה בלא מעט ציניות, מאחר שהטענות המרכזיות בה הן פגיעה בחופש הביטוי ואכיפה סלקטיבית. לשיטת טיקטוק, טענות דומות לא מועלות כלפי הפלטפורמות החברתיות האחרות והחברות שמפעילות אותן, כמו מטא.

בנוסף, האמריקנים הטילו כללי רגולציה, שנועדו לשמור על הפרטיות ועל הסודיות של בעלי תפקידים בממשל ובמערכת הביטחון של ארצות הברית. כך, למשל, וושינגטון אוסרת על פקידי ממשל ובעלי תפקידים רגישים להשתמש בטיקטוק ממכשיר הטלפון הנייד שלהם, שהוא בבעלות המדינה, מחשש לזליגה של מידע סודי שמאוחסן בו.

בישראל דוחים ומתמהמהים

ממה שאמרו בישיבת ועדת המשנה נציגי מערך הסייבר ומשרדי הממשלה עולה כי בעוד שמדינות העולם החופשי מנסות לטפל בנושא הגנת הפרטיות ושמירה על הביטחון הלאומי, ממשלת ישראל לא עוסקת בזה בכלל. עד היום לא ידוע על הנחיות מיוחדות של גורמי הביטחון לגבי שימוש בפלטפורמה במחשבים ובטלפונים ניידים בבעלות המדינה.

הטיפול בדילמה של טיקטוק מאופיין אצלנו במה שאנחנו הכי טובים בו – דחיינות, חוסר מודעות ותפילה שיהיה בסדר. וזה צריך להשתנות

מנתוני INSS, בישראל רשומים 3.8 מיליון משתמשים בטיקטוק, ביניהם גופים ממשלתיים רשמיים, שמתחזקים פרופילים ברשת החברתית. על פי טבלה שנחשפה בוועדה, 22 שרים ומשרדים מנהלים חשבון בטיקטוק, בהם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון. צה"ל ומשרד הביטחון הם בעלי מספר העוקבים הגדול ביותר מבין המשתמשים הישראליים. אף אחד לא יכול להצביע בוודאות אם מידע דלף מהחשבונות הללו, ואם כן – לאן הוא נותב ומי השתמש בו. הסינים, כידוע, אינם שקופים, והם לא חושפים את מדיניות ההגנה על פרטיות שלהם.

מכון INSS פרסם כמה המלצות, שקשורות בהידוק ההנחיות לגבי שימוש בטיקטוק על ידי בכירים בשירות הציבורי. אולם, בראש ובראשונה ממליצים אנשי המכון לממשלה לדון בבעיה חמורה זו, לגבש אסטרטגיה, להחליט מה רוצים לעשות – ובעקבות זה לפעול.

בארצות הברית הגדירו את הצעדים נגד טיקטוק כמאבק נגד יישומים של יריב זר. ישראל לא יכולה להגדיר את סין כגורם עוין, למרות מדיניותה האנטי ישראלית, אבל היא יכולה לנקוט בצעדים שיצמצמו את הסכנה, במסגרת החוקים הקיימים במדינה. מה שצריך הוא לגבש מדיניות, לדון בכך בכובד ראש ולפעול, שכן אם זה לא ייעשה, זה עלול להוביל אותנו לאסון. למדנו וראינו שמידע רגיש זולג לאויב, שעשה בו שימוש גם ב-7 באוקטובר. המינימום שאפשר היה לצפות הוא שלפחות את הלקח הזה נלמד, נסיק מסקנות ונבצע אכיפה.

השורה התחתונה: הטיפול בדילמה של טיקטוק מאופיין אצלנו במה שאנחנו הכי טובים בו – דחיינות, חוסר מודעות ותפילה שיהיה בסדר. וזה צריך להשתנות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים