מצב ההיי-טק: עוד מציאות שבממשלה לא רוצים לראות

השבוע נערכו שלושה דיונים בוועדות של הכנסת שעסקו בהיי-טק, טכנולוגיה וחדשנות, ובעיקר במצב הלא טוב שלו: אחד מהם, שנערך בוועדת המשנה לבינה מלאכותית, עסק במעמדה של ישראל בתחום זה, השני, שהתקיים בוועדת המשנה להיי-טק, נסב סביב השפעת המלחמה על הענף, והשלישי היה דיון בוועדת הכספים שהתמקד בקריפטו. בכל הדיונים עלה כחוט שני המסר הברור: מדינת ישראל צריכה להעמיד את ההיי-טק, החדשנות והמדע בראש סדר העדיפויות הלאומי – הן במעשים והן בתקציבים.

אולם, הביטוי "מילים לחוד ומעשים לחוד" יהיה נכון בהקשר זה, ככל הנראה ולמרבה הצער, גם בעתיד הקרוב. גם מקבלי ההחלטות יודעים שנדרש להשקיע עוד כסף בטכנולוגיה ובחדשנות, אבל הם עסוקים במלחמה, בהישרדות ובעיקר בריבים מטופשים על חוקים מיותרים. לכך יש להוסיף דו"חות שמפרסמים גופים שונים על מצב ההיי-טק, שלטענת גורמים רבים בענף מציירים תמונה ורודה מדי על מצבו.

אחד הבולטים שבדו"חות הללו הוא הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, שבחלקו הראשון כולל נתונים על מצב הענף ב-2023, ומראה שבמהלך השנה חלה התאוששות מסוימת בהיי-טק. עוד הוא מציין שהשפעת המלחמה על הנתונים הכלל שנתיים הייתה קטנה, אבל את זה יש לייחס לכך שהמלחמה פרצה ברבעון האחרון שלה.

מנגד, אותו דו"ח כולל נתוני סקר שנערך בקרב כמה מאות מנהלים בהיי-טק, שממנו משתקפת התמונה האמיתית על הענף, שהיא עגומה ומדאיגה: האטה בפעילות, עצירה משמעותית בהשקעות, עיכובים בפרויקטים וצפי לצמצום בהיקפי גיוס כוח אדם. אלא שהבעיה בכך היא שסקרים שסוקרים מנהלים הם לא נתונים מתוקפים, כי הם לא מתבססים על תוצאות מחקריות, כי אם על הדיווחים שלהם.

"קונספציה על מלא"

כך או כך, המציאות ומצב ההיי-טק מחייבים את מקבלי ההחלטות וראשי הענף להסתכל לה בעיניים ולקחת בחשבון את מה שאותם מנהלים הצביעו עליו בסקר. ולא רק הם: על החברים בממשלה, בכנסת ובצמרת ההיי-טק לקחת בחשבון גם דברים כמו אלה שאמר היזם אביב דרור בדיון של ועדת המשנה להיי-טק, שבו הוא דיבר כנציג של פורום ההיי-טק הישראלי. דבריו היו חדים, חריפים וממוקדים: "אנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי ובקונספציה על מלא, גם בתחום ההיי-טק. הענף נמצא במשבר חמור. איך יכול להיות שרבים בענף ובפוליטיקה עדיין מסבירים שאנחנו נמצאים במקום טוב ושהשוק גדול מכדי ליפול? האם הם לא רואים את תהליכי העומק?".

"אנחנו, היזמים ואנשי ההיי-טק, מהווים המודיעין של ראשי הענף ומקבלי ההחלטות, ואנחנו אומרים שהמצב לא טוב ושהקריסה עוד לפנינו", אמר. "מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? ככה תופסים בעולם גם אותנו. אבל, בארץ יש עיוורון, ומקבלי ההחלטות אומרים שהכול ורוד והכול טוב. אגרות החוב הממשלתיות של ישראל מתומחרות כמו אלה של הפיליפינים, העולם רואה אותנו כמו מדינת עולם שלישי".

מקבלי ההחלטות יודעים שנדרש להשקיע עוד כסף בטכנולוגיה ובחדשנות, אבל הם עסוקים במלחמה, בהישרדות ובעיקר בריבים מטופשים על חוקים מיותרים

גם דבריו של יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, כיוונו לאותו המקום. הוא חזר וציין כי עם כל החשיבות לעיסוק בסטארט-אפים ולצורך הדחוף לסייע להם כדי שלא ייסגרו, אסור לשכוח את תעשיית ההיי-טק היצרנית בארץ, שהיא האחראית לחלק ניכר מההכנסות של ישראל מייצוא. התעשיינים, אמר כהן, מושפעים משווקים לא אוהדים בחו"ל, עסקאות שמוקפאות וקושי לקבל חומרי גלם, משום ששרשראות האספקה עדיין מושפעות מהמלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה.

נושא נוסף שבו עסקה ועדת המשנה היה העדר ההשקעות המשמעותיות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי. אלה מחזיקים בנכסים פיננסיים של טריליוני דולרים (שלושה טריליון, לפי יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן), ויש להם פוטנציאל להזרים לענף 15 מיליארד דולר.

עד ה-6 באוקטובר, הדיונים בנושא היו על אש קטנה. למוסדיים יש טיעונים נכונים חלקית, שלפיהם חדשנות והיי-טק אינם נושאי הליבה שהם עוסקים בהם, ושרמת הסיכון בענף דורשת הגנות הרבה יותר חזקות. אלא שלמרבה הצער, עצירת ההשקעות הזרות לא הולכת להשתנות בטווח הנראה לעין, ומדינת ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש ולמצוא מקורות חלופיים לסייע, ולו חלקית, לקרנות הישראליות. כניסת המוסדיים להשקעות יותר מסיביות בהיי-טק עשויה להמתיק במעט את הגלולה המרה. ח"כ ליברמן דרבן את נציגי המוסדיים ואמר להם שלא יחכו לממשלה, שבעולם תקין הייתה נכנסת לאירוע – מה שהיא עוד לא עשתה.

באשר לדיון בוועדת הכספים – היו"ר, ח"כ משה גפני, שומע כבר זמן רב את טענות נציגי חברות הקריפטו על התעללות הרגולטורים במי שרוצה ליישם את הטכנולוגיות הללו בישראל. הוא הורה לרשות המיסים להגיש בתוך שלושה שבועות תוכנית שנועדה להסיר את החסמים הביורוקרטיים בענף זה.

השורה התחתונה: הדיונים שהתקיימו השבוע בהיי-טק בכנסת הם מסוג הדיונים שהיו צריכים להתקיים אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עקב חשיבותם הרבה וכי הם חלק מהיום שאחרי. הם לא מתקיימים, כי יש מי שמעדיפים לתחזק קונספציה שלפיה ענף ההיי-טק חזק ויציב, ואין צורך בשינוי סדרי העדיפויות. צריך לקוות שמישהו שם למעלה יתעורר – ומהר.