הפשרה בין גוגל לממשל האמריקני עשויה להביא לסוף מלחמות הפטנטים

לאחר שנתיים של חקירה מתוקשרת, הצליחה גוגל (Google) להגיע החודש להסדר עם ממשלת ארצות הברית. החקירה שהתנהלה נגד החברה התמקדה בשאלה, האם גוגל הפרה את חוקי המונופול והשתמשה באמצעים לא כשרים, כשסירבה לספק למתחרים רישיון ל-"פטנטים חיוניים לתקן" (Standard Essential Patents) שקנתה ממוטורולה (Motorola). תוצאות ההסדר הן בעלות משמעות תקדימית רבת ערך לתחום המחקר והפיתוח של מוצרים והתקנים חדשים.

תקנים טכנולוגים סטנדרטיים מהווים מוסכמות תקשורת מורכבות, שתעשיית ההיי-טק מפתחת באופן שיתופי, על מנת לגרום לכך שהמוצרים של כל חברה וחברה יתקשרו ויעבדו אלה עם אלה. מכשירי טלפון ורשתות סלולר, לדוגמה, מחייבים תקנים כאלה. ללא תקנים, ה-iPhone של אפל (Apple) לא יכול היה להתקשר לטלפון של נוקיה (Nokia).

התקנים נקבעים על ידי ארגוני תקינה בכל ענף וענף בתעשיית ההיי-טק, והם גורם קריטי המאפשר פיתוח והשקה של טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים. לדוגמה: כבר עשרות ששנים ארגוני התקינה בתחום הסלולרי והחברות המשתתפות בהם, מפתחים ומסכמים תקנים מפורטים ומורכבים ביותר, הקשורים בהיבטים רבים ומשתנים של התקשורת הסלולרית. המפורסמים בהם הם ה-GSM, ה-CDMA והדורות המתקדמים שלהם.

מאחר שכל תקן משלב לרוב רעיונות רבים המוגנים בפטנטים, וכל פטנט הוא רכושה של חברה מסוימת, מתעוררת בעיית הפטנטים החיוניים לתקן (פח"ל). בלי פתרון לפח"ל, חברה בעלת פח"ל משני אחד מסוגלת לשתק ענף שלם, על ידי דרישה שכל אחד מהמשתמשים בתקן ישלם לה דמי רישיון גבוהים ובלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה – גם אם הוא מהווה רק מרכיב קטן יחסית מהתקן ו/או מהמוצר המסוים.

ארגוני התקינה פתרו את הבעיה בכך שדרשו מכל גוף המשתתף בתהליך התקינה, להסכים מראש לספק רישיון לפח"ל שלו בתנאים "הוגנים, סבירים ובלתי מפלים". השאלה היא, מה הוא הוגן וסביר? וגם: איך פותרים מחלוקת במקרה שבו בעל הפטנט והמתחרה אינם מצליחים להגיע להסכמה?

השאלות הללו בדיוק עמדו בלב החקירה שניהלו הרשויות האמריקניות נגד גוגל. לאחר שרכשה ענקית האינטרנט את הפטנטים של מוטורולה, חברות החלו להתלונן שגוגל דורשת תמלוגים בלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה. גוגל סירבה להעניק רישיונות ובמקום זאת פנתה לבתי משפט בבקשה לאסור על המתחרים המפרים את ה-"פטנטים החיוניים לתקן" שלה, מלמכור את מוצריהם בארצות הברית.

הממשל האמריקני קיבל את התלונות על כך שהתנהגות גוגל עלולה להוביל לפגיעה קשה בתחרות ולמחירים גבוהים יותר, תוך ניצול מה שנתפס כמעמד מונופוליסטי. בו בזמן, הוא התחשב גם בעמדת גוגל, כי על מנת לעודד חדשנות, לבעל פטנט זכות לקבל תגמול הוגן בעבור שימוש בהמצאה שלו.

לאחר חקירה שנמשכה כשנתיים, הגיעו הרשויות להחלטה מאוזנת. ההחלטה הקלה עם גוגל בכך שקבעה שהחברה לא הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים ולא פעלה כמונופול. אולם, בו בזמן הופעל לחץ על גוגל להסכים ולהעניק רישיונות עבור הפח"ל שלה למתחרים. הלחץ הושג באמצעות פרסום נייר עמדה שהגביל את האמצעים העומדים לרשותו של בעל פח"ל כנגד מתחרים המבקשים רישיון שימוש. עמדת הממשל היא, שבעלי פטנטים שאינם מסוגלים להגיע להסכמה על תנאי הרישיון, בדרך כלל לא יוכלו לבקש מבתי משפט צו מניעה המונע ממתחרים מלהיכנס לשוק. לרשותם נותרה האפשרות להגיש תביעה בגין פיצויים כספיים, מה שמעביר את שיקול הדעת על גובה הפיצוי לבית המשפט. רק במקרים קיצוניים ייתן בית משפט צו מניעה שיאסור על כניסת מתחרים מהשוק. נזכיר, לדוגמה, שבתביעה של אפל כנגד סמסונג (Samsung), המטרה העיקרית היתה השגת צו שימנע מהנתבעת לשווק את המוצר שלה.

ברגע שגוגל הפנימה שהיא כבר לא תוכל למנוע ממתחריה למכור מוצרים בארצות הברית, התמריץ העיקרי לסרב לתת למתחרים רישיון לפח"ל שלה נעלם. אם כל מה שבית המשפט יכול לפסוק הם פיצויים כספיים, עדיף כבר להסדיר את הסכום במשא ומתן או תוך שימוש בתהליך בוררות.

להסדר בין גוגל לממשל האמריקני יש השלכות מרחיקות לכת על עולם הפטנטים והטכנולוגיה – הרבה מעבר למקרה הפרטי של גוגל והפטנטים של מוטורולה. לאור העיקרון החדש שעוגן בנייר העמדה האמריקני, יש כיום לבעלי פח"ל תמריץ חזק להגיע להסכמי רישיון עם מתחרים, במקום לרוץ לבית המשפט ולבקש צווי מניעה, שעמדו עד היום במרכז מלחמות הפטנטים והקשו על חברות חדשות להביא את מוצריהן לשוק.

מונטי סילבר הוא עורך דין אמריקני-ישראלי, יזם היי-טק ומייסד yazamIP.com, המתמחה במסחור פטנטים