למה וויז אמרה "לא" לגוגל?

לא הרבה גבות הורמו הבוקר (ג') במשרדים של חברות הסייבר הגדולות וקרנות הון-הסיכון, לאחר שנודע שאסף רפפורט וחבריו להנהלת וויז החליטו לוותר על הצעת הענק המאוד מחמיאה שגוגל הגישה לה לרכישתה, בסך של 23 מיליארד דולר. זאת, יש להניח, למעט המשרדים של הקרנות שמשקיעות בענקית אבטחת הענן הישראלית, שהיו עתידות להרוויח הרבה אם העסקה הייתה יוצאת לפועל.

כבר היו על הפרק עסקאות רכישה ש-וויז הייתה מעורבת בדיבורים עליהן – והן ירדו ממנו. למעשה, זאת הפעם השלישית בשנה האחרונה שבה מנהלי החברה עשו זאת. אלא שבשני המקרים האחרים, וויז הייתה אמורה להיות הרוכשת: באוגוסט דובר על כך שהיא תקנה את סנטינל וואן ובאפריל דווח שהיא תרכוש את לייסוורק. שתי העסקאות האלה נפלו, בסופו של דבר.

היתרונות בעסקה הנוכחית היו ברורים: לגוגל היא הייתה מצרפת מוצר טוב ומצליח להגנת שירות הענן שלה, גוגל קלאוד, ורשימה נאה של לקוחות, ולוויז ומייסדיה היא הייתה מביאה היטמעות בחברת ענק ומיליארדי דולרים לכיסים שלהם. כאן יש להזכיר שרפפורט ושותפיו להקמת וויז, רועי רזניק, עמי לוטבק וינון קוסטיקה, כבר היו בתפקידי מפתח במיקרוסופט – וליתר דיוק, במיקרוסופט ישראל ומחקר ופיתוח, לאחר שמכרו את החברה הקודמת שלהם, אדאלום, לענקית מרדמונד. רפפורט אף היה מנכ"ל החברה.

למה העסקה בכל זאת לא יצאה לפועל?

בשונה מחברות צמיחה אחרות, סטארט-אפים ושאינם, הייתה לאנשי וויז את התעוזה להגיד לחברת הענק שרצתה לרכוש אותה "לא". טוב, שווי שוק של 12 מיליארד דולר זה אמנם לא 2.25 טריליון – השווי של גוגל, אבל זה בהחלט סכום שמאפשר לה לעשות זאת.

כדי לענות על השאלה שבכותרת הביניים לא צריך ללכת רחוק: רפפורט הזכיר אותה בעצמו במייל ששלח לעובדים ובו ההודעה שלא תהיה רכישה, ואין סיבה שלא להאמין לו. על פי המייל הזה, יש שתי סיבות מרכזיות לתשובה השלילית של וויז לגוגל: הרצון שלה לצאת להנפקה ולהגיע להכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של מיליארד דולר. זה לא מפתיע, מכיוון שראשי וויז מזכירים את שתי הסיבות האלה כבר לא מעט זמן.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב

וויז רוצה לבנות חברה עצמאית, להגיע לשווי שוק כמה שיותר גבוה – ולעשות זאת מהר, אבל גם לא מהר מדי, ולשלוט בעולם שלה. זה מזכיר באיזשהו אופן את פאלו אלטו של יזם ישראלי אחר – ניר צוק. הרבה חברות רוצות לעשות זאת, אבל לוויז יש קבלות: היא הפכה ליוניקורן תשעה חודשים בלבד לאחר הקמתה, וב-3.5 השנים מאז ועד לסבב הגיוס האחרון שלה הכפילה את שווי השוק שלה פי 12 (!). מה גם שבניגוד לחברות אחרות, אם המכירה לגוגל הייתה יוצאת לפועל, זה לא היה האקזיט הגדול הראשון של מייסדי וויז – כאמור, הם מכרו את אדאלום למיקרוסופט, ועשו זאת תמורת 320 מיליון דולר, כך שאת ההתלהבות מהאקזיט וההתעשרות המהירה, בבת אחת, בעקבותיו הם חוו כבר אז. בנקודה זו יש להזכיר שעל אף הג'ינס, הטי שירט והמגורים בדירה שכורה, רפפורט (וגם שלושת המייסדים האחרים) הוא אחד האנשים העשירים בארץ ונכלל ברשימת המיליארדרים של פורבס.

האם וויז תצליח בתוכניות שלה ותגיע להנפקה? זאת שאלה טובה, כי על פי ההערכות בשוק, היא עדיין חברה הפסדית. מהצד השני, רפפורט, לוטבק, רזניק וקוסטיקה כבר הוכיחו שהם יודעים לא רק לחלום בגדול, אלא גם להצליח בגדול

סיבה נוספת שמן הסתם לא נעלמה מעיניהם של רפפורט וחבריו היא שבזמן האחרון, גוגל לא אהודה, בלשון המעטה, על הרגולטורים בארצות הברית, במיוחד בהקשרים של הגבלים עסקיים ותחרות. הם בוודאי לא רצו את כאב הראש הזה.

תורת הבאזזז

אז, אם הרצון להישאר חברה עצמאית קוסם, למה היה כל כך הרבה שיח על העסקה? קודם כל, כי גם למי שעשה כבר אקזיט גדול, רכישה של החברה שלו על ידי חברה כמו גוגל תקסום לו במידה זו או אחרת. דבר שני, זה עוד משהו מהסוג שנראה שבוויז אוהבים לעשות – באזזז. לראשי וויז היה ברור שמידע על רכישה אפשרית על ידי חברת ענק כמו גוגל תעשה הרבה באזזז בתקשורת, הן בישראל והן בארצות הברית, וגם אם לא הם הדליפו את דבר המשא ומתן לוול סטריט ג'ורנל, נראה שהם אהבו את הדיבור הנרחב הזה. בנוסף, העובדה שוויז על הכוונת של גוגל מוסיפה למוניטין החיובי שלה ולהתעניינות של משקיעים בה לקראת ההנפקה הנכספת.

כך או כך, נראה שיש כאן התגשמות חלקית של החזון שרבים בענף היי-טק ובכלל במשק, וגם בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה, מקווים לו – בניית חברות היי-טק ישראליות גדולות, מה שנקרא "ספינות דגל", כמו צ'ק פוינט בעולם של וויז, וגם אמדוקס ונייס. כבר שנים רבות שלא קמה בישראל חברה כזאת, ו-וויז היא בהחלט מועמדת פוטנציאלית. רפפורט אמנם בוודאי לא מת על זה שכספי המיסים של החברה שלו הולכים לממשלת נתניהו, סמוטריץ' ולוין (שהיו הרבה יותר גדולים אם העסקה עם גוגל הייתה יוצאת לפועל), אבל הוא גם רוצה שהחברה שלו תהיה גדולה, ורצוי שכמה שיותר. אז נכון, סביר להניח שאת ההנפקה שלה היא לא שואפת לעשות בבורסה בתל אביב אלא בנאסד"ק, או לפחות בבורסת ניו יורק, ובעתיד המיסים שלה אולי ילכו ל-IRS ופחות למס הכנסה, אבל גם בעתיד הנראה לעין, סביר להניח שהיא תשאיר חלק ניכר מהעובדים שלה כאן. מייסדי וויז לא יוותרו בקלות על המוחות והכישורים של העובדים הישראליים שלהם. מה שכן, אותם עובדים הם המפסידים הגדולים מכך שהאקזיט של החברה שהם מועסקים בה לא יקרה, בסופו של דבר. הם כבר ראו בעיניים את הבונוסים השמנים וההזדמנות לעבור להיות עובדי גוגל – והבוקר גילו שזה לא יקרה.

האם וויז תצליח בתוכניות שלה ותגיע להנפקה? זאת שאלה טובה, כי על פי ההערכות בשוק, למרות הנסיקה ושווי השוק עם המספר הנוצץ, היא עדיין חברה הפסדית, עם קצב הפסדים של 120 מיליון דולר בשנה. מהצד השני, רפפורט, לוטבק, רזניק וקוסטיקה כבר הוכיחו שהם יודעים לא רק לחלום בגדול, אלא גם להצליח בגדול.