נשים להיי-טק – החוליה החסרה
אם בוחנים את התזה לפיה ההיי-טק מהווה מקום עבודה "גברי", מגלים מיד שהדבר ממש לא נכון: יש מקומות עבודה רבים בענף שמאפשרים תעסוקה במקביל לגידול ילדים ומשפחה ● אם כך, מדוע שיעור הנשים בתעשייה נמוך כל כך?
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות של תעשיית ההיי-טק הישראלית, שכוללת גידול מואץ בדרישות בכוח אדם ויצירת מחסור של כמות ואיכות. הגידול נובע מההתפתחות של חברות סטארט-אפ, גידול בחברות ההיי-טק הישראליות הגדולות שחוזרות מהודו לישראל וגידול במרכזי הפתוח הבינלאומיים – שחלקם קמו כתוצאה מרכישת חברות סטארט-אפ מקומיות, והתרחבו למרכזי פתוצח ומעבדות לצרכים נוספים. אין ספק שהאיום הגדול ביותר כיום על תעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים, טמון בחוסר היכולת של האקדמיה והמכללות הפרטיות לייצר כוח אדם איכותי מספיק. יש כאן מקרה קלאסי שבו הכמות עלולה להשפיע גם על האיכות ויכולת ההתמודדות שלנו עם הצרכים של העולם.
בשנים האחרונות מדברים הרבה בתעשיית ההיי-טק על כך שאחד ממנועי הצמיחה ברמת מקורות כוח האדם לתעשייה, טמון בהשמת עובדים מקרב החברה החרדית והערבית. אולם, ישנו מקור כוח אדם נוסף שאינו משתתף דיו בשוק העבודה של ההיי-טק, ולמרות שמדובר בסוד גלוי – אין כמעט פעילות ממשלתית או פעילות של התעשייה בתחום לפניה לקהילה המגדרית של הנשים והגדלת שיעור הנשים שעובדת בתעשיית ההיי-טק.
כשבודקים כיום את שיעור השתתפות הנשים בקרב תעשיית ההיי-טק וה-IT, מתגלה תמונה עגומה של אחוז נמוך יחסית של נשים – מרמת מפתחי התוכנה, דרך ראשי צוותים ומנהלי פרויקטים ועד לסמנכ"לי פיתוח ומנכ"לים. הדבר נשמע מפתיע, מכיוון שהמקצועות בתעשיית ההיי-טק וה-IT לכאורה איננם נתפסים כמקצועות "גבריים" – ובצדק. תעשיית ההיי-טק וה-IT הייתה יכולה לכאורה להיות מקום עבודה מצויין גם עבור נשים. בפועל, עם השנים אנחנו רואים ופחות נשים בהיי-טק, ונשאלת השאלה: מדוע.
הגורם העיקרי איננו מחסום שהתעשייה שמה בפני נשים, אלא העובדה המעשית שכמות הנשים שפונות ללימודי מדעי המחשב או מערכות המידע נמצאת בירידה – גם באקדמיה וגם במכללות הפרטיות. בסקר שערכנו לטובת העניין, גילינו שמסתבר שנשים כן רואות את מקצועות ההיי-טק וה-IT כמקצועות "גבריים", עם דרישה לקריירה תובענית, של עבודה מצאת החמה ועד השעות הקטנות של הלילה. גם הדרישה למתמטיקה מייצרת מכשול תדמיתי בכניסה של נשים להיי-טק. התוצאה היא שיש פחות נשים שהולכות ללמוד את מקצועות ההיי-טק וה-IT ולכן גם הנוכחות שלהן בתעשייה חסרה. כך, מפספסת מדינת ישראל חלק גדול מהנכסים הפונטציאלים שלה בתחום.
אם בוחנים את התזה לפיה ההיי-טק מהווה מקום עבודה "גברי", מגלים מיד שהדבר ממש לא נכון. יש מקומות עבודה רבים בענף שמאפשרים תעסוקה במקביל לגידול ילדים ומשפחה. כמו כן, קיים כיום גם טרנד חזק מאוד בעולם ההיי-טק, של שימת דגש על הצורך באיזון בין העבודה למשפחה ולבית כחלק מההצלחה של העבודה. מעניין לציין שבעולם ההיי-טק וה-IT ניתן גם לראות טרנד של השתתפות גדולה יותר של הגבר במטלות גידול הילדים והמשפחה, מה שמחזק אפילו יותר את האפשרות ששני בני הזוג יצאו לעבוד בהיי-טק, ועדיין יגדלו ילדים. גם התפיסה לפיה כל המקצועות בעולם ההיי-טק דורשים את הצד הריאלי וידע מעמיק במתמטיקה, אינה נכונה; יש תפקידים רבים בתחום שדווקא הצד ההומני, לרבות יכולת ההבנה של הגורם האנושי, מהווה את הפקטור להצלחה. למשל: מקצועות ניתוח המערכות, עולמות האינטרנט ופיתוח מערכות לקהל הלקוחות הרחב. בפועל, כאמור, תעשיית היי-טק וה-IT יכולה להתאים גם לנשים, ויש דוגמאות רבות לנשים שהצליחו רבות בישראל ובעולם.
על מנת להתמודד עם הבעיה, אני קורא למדינת ישראל ולתעשיית ההיי-טק להכיר בבעיה ולהשקיע תקציבים ומאמצים לעידוד נשים לפניה למסלולי לימוד והכשרה בעולם ההיי-טק וה-IT. אני חושב שהשקעה בקמפיין פרסומי, שיציג את היתרונות של מקצועות ההיי-טק לנשים, תגדיל את כמות ואיכות המשאבים הזמינים לתעשייה ותחזיר את עצמה במהירות, תוך יצירת מקור זמין של כוח אדם, שיאפשר להמשיך ולמנף את תעשיית ההיי-טק ולענות על הצרכים הגדלים.
תגובות
(0)